נשים לא נולדו לפיזיקה? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אקדמיה ודעה קדומה

נשים לא נולדו לפיזיקה?

מחקר חדש טוען כי מיעוט האקדמאיות בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה נובע מדעה קדומה, הקיימת גם לגבי שחורים - האמונה שלשני המגזרים אין כישרון מולד לתחומים אלה

2תגובות

כבר עבר זמן רב מאז שבמדשאות האקדמיה התהלכו גברים בלבד, אך גם כיום יש עדיין אוניברסיטאות שיש בהן מעט נשים יחסית לאוניברסיטאות אחרות. מדוע? זאת תעלומה. אף שהתופעה בולטת במיוחד במקצועות המדעים והטכנולוגיה - רוב תלמידי הדוקטורט במתמטיקה ופיזיקה הם גברים, בעוד שבארה״ב לפחות, מחצית הדוקטורנטים בביולוגיה מולקולרית ומדעי המוח הן נשים - זה נכון לא פחות במדעי החברה והרוח, שם נשים הן רוב בתחומים כמו היסטוריה של האמנות ופסיכולוגיה, בעוד הגברים שולטים במקצועות כמו כלכלה ופילוסופיה.

מלבד הדעות הקדומות לגבי הפער בין גברים לנשים בתחומים השונים, עלו כמה הסברים. אחד מהם הוא שהשעות הארוכות הדרושות לעבודת מעבדה אינן מתאימות לגידול ילדים. הסבר שני הוא שיש הטוענים כי המקצועות שבהם נשים הן מיעוט מחייבים הרגלים של חשיבה שיטתית, שאופיינית לגברים. הסבר שלישי הוא שאף שלגברים ונשים יש יכולות רלוונטיות זהות בממוצע, ההתפלגות הסטטיסטית של היכולות האלה עשויה להיות רחבה יותר בקרב גברים. משום שלאנשי אקדמיה יש היכולות הללו בשפע, ה"זנב" של הגניוס הגברי בעקומת פעמון יהיה ארוך יותר משל נשים, אם טענה זו נכונה (הראיות הן דו־משמעיות).

ב–2005, לארי סאמרס, אז נשיא הרווארד, טען שנשים לא מצליחות בתחומים מסוימים באקדמיה כי אין להן הכישורים הנחוצים, מה שהוביל להדחתו בשל הנפיצות הפוליטית של הנושא. ואולם נייר עמדה שפורסם באחרונה בכתב העת "סאיינס" (Science), טוען כי כל ההסברים האלה שגויים. מה שמתרחש, לדברי מחברי המחקר, הוא פשוט סוגים שונים של דעות קדומות. אלה הן דעות קדומות שמסבירות גם מדוע יש מיעוטים אתניים, בייחוד שחורים, שנמצאים בתת־ייצוג מסיבות דומות.

מחברי המחקר, בהובלת שרה-ג׳יין לסלי מאוניברסיטת פרינסטון ואנדריי צ׳ימפיאן מאוניברסיטת אילינוי, סבורים כי המשתנה המכריע הוא מה שהם מגדירים ״יכולת תלוית תחום״, כלומר כישרון מולד, או להבדיל, האמונה ביכולת הזאת בקרב אנשים שעוסקים בתחום.

אי־פי

הם מצאו כי ככל שמרצים חושבים שיש כישורים מיוחדים, מעבר לתבונה ועבודה קשה, הנחוץ להצלחה בתחום ההתמחות שלהם, כך נמוך יותר שיעור הדוקטורנטיות בתחום זה.

לסלי וצ׳ימפיאן הגיעו לממצאים אלה לאחר ששלחו שאלונים ליותר מ–1,800 אנשי אקדמיה העובדים ב-30 תחומים - מאסטרונומיה ועד סוציולוגיה - באוניברסיטאות אמריקאיות. הם שאלו שאלות שנועדו לבחון את כל ארבע ההשערות, המירו את התשובות למספרים, ואז התוו את המספרים מול שיעור הנשים הדוקטורנטיות בתחומים הרלוונטיים, וחיפשו מתאם.

במקרים של שעות עבודה ארוכות, הם שאלו מהו שבוע עבודה נורמלי. במקרה של חשיבה שיטתית, הם שאלו את משתתפי השאלון עד כמה הם מאמינים שיכולת זו חשובה בדיסציפלינה הספציפית. במקרה של ״הזנב הארוך״, הם שאלו עד כמה סלקטיבית הדיסציפלינה (כלומר, מהו שיעור המועמדים בעלי תואר שני שהתקבלו), בהנחה שתחומים סלקטיביים יותר יציגו זנב ארוך יותר, אם הוא קיים.

לבסוף, בשאלה של כישרון מולד, הם הציגו טענה בנוסח, ״כדי להצטיין בתחום אקדמי נדרש כישרון מולד שלא ניתן ללמוד אותו״, שנועדה להמחיש עד כמה המשיבים מסכימים עם ההנחה בתחום הספציפי שלהם. רק במקרים שבהם אקדמאים האמינו שבתחום שלהם אכן נדרש כישרון מלידה, היה מתאם בין שיעור הנשים בתחום לבין מידת הדעה הקדומה לגביו.

ייתכן שיש הבדלים קוגניטיביים

התוצאות לגבי גזע מסקרנות גם הן. סוג המתאם שהתגלה בקרב דוקטורנטים שחורים זהה לזה של נשים, בעוד שלא כך הוא בקרב אמריקאים ממוצא אסיאתי.

כל אלה מעלים שאלות מעניינות ומביכות כאחד. אולי לחלק מהאנשים זה יהיה קשה לעיכול, אבל הרעיון שלפיו גברים ונשים פיתחו הבדלים קוגניטיביים במשך מיליוני שנים, בשל הבדלים בתחומי העניין בין המינים, הוא אפשרי. הרעיון שאנשים מגזעים שונים פיתחו הבדלים כאלה סביר פחות, בהתחשב בשלב המאוחר של הומו־סאפיינס כמין בהתפתחות האדם.

לכן, דעות קדומות נראות כמו הסבר סביר יותר למה שהמחקר בחן, והן יכולות להתבטא בצורות שונות ולחזק את עצמן. בתחומים שבהם מאמינים שיש חשיבות לכישרון מולד, אולי בוחרים את המועמדים לתוכניות דוקטורט בהתאם לדעה הקדומה. לחלופין, ייתכן שנשים ושחורים בעצמם - עקב חשיפה לתרבות שאומרת להם באופן עקבי שאין להם כישרון לתחומים כמו מתמטיקה ופיזיקה - מאמינים שזה נכון.

אם זה נכון (ומחברי המחקר חושבים שכך הדבר), המחקר מצביע על כך ששינוי תרבותי בבתי ספר ובאוניברסיטאות, שיביא להדגשת חשיבותה של עבודה קשה ופחות של כישרון, יכול לתרום למגמה של פתיחת השורות בתחומים שבהם גברים הם דומיננטיים ושחורים כמעט שלא קיימים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#