היחידים שמדברים בהיגיון הם סיריזה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היחידים שמדברים בהיגיון הם סיריזה

המניפסט של המפלגה הרדיקלית לכאורה שניצחה ביוון הוא היחיד בעל היגיון באירופה

ביום חמישי שעבר קרו שני דברים גדולים וקשורים ביניהם.

הראשון היה הפיכה איטלקית בלב הממסד המוניטרי הגרמני בפרנקפורט - האמבוש האיטלקי שבו הוכרז על הרחבה כמותית באירופה. זה היה היום שבו גרמניה הבינה שהיא לא השליטה היחידה ביבשת, ושהבנק המרכזי האירופי אינו גרסה רב לשונית של הבונדסבנק. לאחר משחק מקדים מוניטרי שנמשך שנים, גרמניה נכנסה למיטה עם כל הסוטים - היוונים, הספרדים, האיטלקים - המוכנים לבצע מה שבעיני הגרמנים הוא אקט פיננסי בלתי-טבעי כדי לענג את עצמם. הגרמנים נאלצו לסתום את האף ולהסכים.

העם הגרמני רואה בכסף "נכס ציבורי" כמו אוויר נקי. צריך להגן עליו באמצעות אֲמנוֹת, ואסור להתערב בדרכו. זוהי מורשת ויימאר, ואין ספק שזיכרון היטלר, שנהג להתייחס לאמנוֹת כאל ניירות שמותר לקרוע אותם, משפיע על המורשת. הגרמנים לא רוצים לעשות זאת שוב.

רויטרס

ואולם עבור שאר אירופה כסף הוא "כלי" שבו משתמשים בעת משבר לתיעול הכלכלה לנתיב צמיחה שונה. אם אין מספיק כסף במחזור, מדפיסים אותו. זה מה שאיטלקים עושים במשבר, וזה מה שדראגי עושה עכשיו. הוא לא ממש מדפיס, הוא פשוט מגביר את יכולתם של הבנקים להלוות כסף. אם הם יתחילו להלוות, יהיה בכך שינוי ענקי. הבנקים ייהפכו מצוואר בקבוק לברז שופע.

השיטה הזאת הצליחה בארה"ב, בעיקר מפני שלאמריקאים יש יכולת אינהרנטית להמציא את עצמם מחדש מבחינה כלכלית. באירופה זה לא ברור כל כך. זה יצליח אם בחודשים הבאים הבנקים יתחילו לזרוק כסף על צרכנים ומשקיעים כדי לגרום להם לקנות ולהשקיע: פרסומות ברדיו שמציעות אשראי, יצרניות רכב שמתחרות זו בזו להציע מימון. אם זה יקרה, זה יהיה סימן לכך שהמדיניות עבדה. העולם יתחיל להרגיש כמו ב-2008-2002.

התקלה העיקרית בדרך ליישום המדיניות יכולה להיות העובדה שיש כבר יותר מדי חוב, שמרחיק אנשים מהלוואות נוספות. אדם ציני היה אומר שללא מחילת חובות או ארגונם מחדש, אנחנו סתם מדביקים פלסטר על הפצע, וכל מה שקיבלנו הוא מדיניות של הלוואת כסף מומצא לממשלות פושטות רגל. בשל כך, צריך להוסיף להרחבה הכמותית סוג כלשהו של הפחתת חובות. זה בדיוק מה שסיריזה רוצה ביוון, וזה מהלך הגיוני בתכלית. לא רק שמה שמפלגתו מציעה אינו קיצוני, זהו מהלך שאפשר לקרוא עליו בספרי הכלכלה האורתודוקסיים ביותר. בלי מחילת חובות, ההרחבה הכמותית לא תעבוד כמו שעבדה בארה"ב, שבה היתה מחילת חובות, הרחבה תקציבית והיוון עצום מחדש של הבנקים.

הסיבה לכך שההרחבה הכמותית היא צעד חשוב ראשון קשורה לאירוע השני שהתרחש ביום חמישי - מותו של מלך סעודיה, עבדאללה. עם קריסת מחיר הנפט וקריסת היורו מול הדולר, שנראים מתואמים להפליא, אפשר להבין כי הוזלת הנפט מורידה את המחירים באירופה ומרחיקה את האינפלציה מיעד הבנק המרכזי - 2%.

מותו של המלך עבדאללה חושפת את חולשתה של סעודיה במפרץ. שלטונו בן עשר השנים התאפיין במחלות, ועתה יחליפו אחיו סלמן בן ה-79, אף שגם הוא כנראה סובל מדמנציה, המסמלת יפה את היחלשות ההשפעה של ספקית הנפט הגדולה בעולם.

לעת עתה, הסעודים רוצים לשמר על מחיר נפט נמוך כדי להכות באמריקאים בתגובה להתחממות יחסיהם עם איראן, יריבתה של סעודיה, וגם בתגובה להתעצמות ייצור הנפט מפצלי שמן בארה"ב. במחיר נמוך, הנפט הסעודי עדיין רווחי, אך לא זה האמריקאי.

אי־פי

המגמה הזאת מקשה על הבנק המרכזי של אירופה לשמור על רמת אינפלציה סבירה. ומובן שכשיש חובות גדולים ומחיר כל הדברים יורד, ההכנסות יורדות, והחוב גדל ביחס להכנסה הלאומית.

המשמעות של כל אלה היא שהמניפסט של המפלגה הרדיקלית לכאורה שעלתה לשלטון ביוון הוא היחיד בעל היגיון באירופה כיום, גם אם קשה להבין זאת מהפרשנות המבוהלת של התקשורת המרכזית או מהעלבונות שמטיחה האליטה האירופית בסיריזה.

הכותב הוא כלכלן וסופר אירי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#