שמאלן פרוע או פרופסור לכלכלה: האם זה שר האוצר שכל אירופה תחשוש ממנו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמאלן פרוע או פרופסור לכלכלה: האם זה שר האוצר שכל אירופה תחשוש ממנו?

וארופאקיס, שהתראיין ל-TheMarker בעבר, נחשב לאחד הכלכלנים המובילים ביוון, וצוטט בהרחבה בתקשורת העולמית מאז פרוץ המשבר באירופה

8תגובות

מפלגת סיריזה, שנצחונה הסוחף בבחירות ביוון הבהיל את מנהיגי אירופה ורבים בשווקים, אולי מוגדרת לרוב בתקשורת העולמית כמפלגת שמאל קיצוני הזויה, אך הכלכלן המייעץ לה בנושאים כלכליים ולפי הערכות יזכה בתפקיד שר האוצר בממשלה החדשה, הוא כלכלן מוערך בעולם.

יאניס וארופאקיס, שלפי הערכות יזכה בתפקיד שר האוצר בממשלת הקואליציה החדשה של יוון, בראשות אלכסיס ציפראס, הוא כלכלן שמאמריו פורסמו בערוצי תקשורת רבים בשנים האחרונות בין היתר הודות לנקודת התצפית שלו מתוך יוון ועיסוקו במקרו-כלכלה, בפוליטיקה וביחסי הכוחות בכלכלה העולמית בשנים האחרונות.

בבלוג הכלכלי שלו בתחילת ינואר, בו הסביר מדוע הוא מתמודד על מושב בפרלמנט, וארופאקיס הצהיר כי "מגיעה העת שבה כדי לשמור על רלוונטיות, על חשיבה ביקורתית להפוך לפעולה פוליטית ישירה. מעולם לא התכוונתי להיכנס למשחק הבחירות. מאז שהחל המשבר, טיפחתי את תקוותי לשמור על דיאלוג פתוח עם פוליטיקאים הגיוניים ממפלגות שונות. אך תכניות החילוץ מנעו אפשרות של שיח פתוח שכזה". הוא המשיך והסביר כי "קוראי הבלוג מכירים את מאמציי להגיש הצעה סבירה ומתונה לפתרון משבר גוש היורו. אך להצעות כאלה אין סיכוי, כעת אני מבין, אלא אם הן מוגשות לשרי האוצר של גוש היורו ".

ויקיפדיה

כעת יתכן שתהיה לו הזדמנות לשבת באותן בגישות יורוגרופ ולהציג את הצעותיו ישירות לשרי האוצר האחרים. בדברו בראיון לבלומברג לפני כשבועיים, הסביר וארופאקיס את עמדת המפלגה בנוגע לתכניות החילוץ, ומדוע היא חושבת שאירופה מעולם לא התמודדה באמת עם המשבר היווני.

"היעד העיקרי שלנו הוא להשיב רציונליות לדיון בנושא הבעיה היוונית. ב-2010, למרבה הצער, יוון נכנסה לחדלות פירעון. כיצד התמודדה הנהגת אירופה, גאון הדור, עם הבעיה? באמצעות מתן ההלוואה הגדולה בתולדות האנושית למדינה הכי פחות נזילה, בתנאי צנע שבדיוק מתימטי מדהים צמצמו את התל"ג – ממנו צריך יהיה להחזיר את כל החובות, הישנים והחדשים – בכרבע. אין פלא אם כך שיוון נותרה בכותרות. זה מקרה של היבריס. אם מתעלמים מפשיטת הרגל ומתייחסים אליה כאל בעיית נזילות, לוקחים כמות אדירה של כסף ומפילים אותו על מדינה חדלת פירעון, רק מעמיקים בכך את פשיטת הרגל ומושכים אותה אל העתיד. המטרה שלנו היא לשים קץ למעגל אכזרי זה, שיש לה השלכות חמורות על אירופה כולה וטחנה לעפר אומה גאה שלמה בדרום מזרח אירופה", אמר לפני כשבועיים וארופאקיס בראיון לבלומברג.

אי–פי

השבוע אמר וארופאקיס: "נשמיד את הבסיס עליו נבנתה האוליגרכיה עשור אחר עשור, שיצרה מערכת ורשת ששואבת באופן מרושע את האנרגיה והכח הכלכלי של כל השאר. חופש הדיבור ביוון הועמד בסכנה על ידי הברית הבלתי קדושה בין בנקאים פושטי רגל, קבלנים ובעלי אמצעי תקשורת שנהפכו לקולם של אלה שרוצים למחוק ולבטל את העבודה הפרודוקטיבית של כל האחרים." דברים שכאלה עשויים להישמע רדיקליים וקיצוניים, אך למעשה, טענות אלה מהדהדות חלק מהטענות שהושמעו נגד יוון בשנים האחרונות על ידי אותן מדינות שהביעו חשש מעלייתה של סיריזה לשלטון, מה שאולי מעורר תהיות לגבי ההתייחסות לסיריזה כאל קיצונית.

לוארופאקיס קריירה מעניינת. אף שאת הדוקטורט שלו עשה בכלכלה (באוניברסיטת אסקס, 1987, על מודלים מתורת המשחקים בשביתות עובדים בארה"ב ובבריטניה), הכשרתו בתארים המוקדמים היא מתימטית, ובאופן ספיצי, סטטיסטית. תחומי המחקר שלו לאורך השנים כללו כלכלה פוליטית, הקשר בין תורת המשחקים לפילוסופיה פוליטית, מודלים של עלייה בשכר ויחסי עבודה בבריטניה ובארה"ב, שיטות ותיאוריות סטטיסטיות, מחירי סחורות וחינוך כלכלי.

ב-2012 פנה אליו גייב ניואל, מייסד חברת המשחקים האמריקאית Valve, לאחר שקרא מאמרים שלו, וביקש ממנו להצטרף לחברה, המפעילה את פלטפורמת המשחקים הפופולרית Steam, כיועץ כלכלי. "חשבתי לעצמי שזה ממש כמו יוון וגרמניה", כתב אז ניואל כשפנה אליו, בהתייחסו לבעיות מאזן התשלומים בתוך העולמות הוירטואליים של החברה. וארופאקיס הסכים, כשהמטרה הרשמית הייתה לבחון את התנהלות המסחר הוירטואלי במשחקי החברה. אך מה שריתק אותו, כפי שסיפר בראיון ל-TheMarker בסוף 2012 (ראו pdf), היה המבנה הייחודי של החברה, שניסתה להתנהל ללא היררכיה. שיתוף הפעולה בין וארופאקיס ל-Valve נמשך כשנה, וכלל גם ניסיון להבין את המודל העסקי ולחשוב כיצד ניתן להמשיך לקיימו גם עם צמיחת החברה.

TheMarker


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#