מה באמת קרה הלילה ביוון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה באמת קרה הלילה ביוון

האם השמאלנים שונאי ישראל ניצחו או שהבלתי מחוברים של אירופה הרימו ראש?

35תגובות

אלכסיס ציפראס, ראש מפלגת סיריזה הבדלנית, שניצחה בבחירות ביוון, צפוי להתייצב בקרוב בפני שועי אירופה ולדרוש לקבוע תנאים חדשים בהסכם הסיוע האירופי ליוון. לפי הנרטיב המקובל, סיריזה היא חבורה של מערערי ביטחון, שמאלנים שונאי ישראל שישמידו את גוש היורו.

ציפראס בן ה–40 הוא חסר ניסיון בהנהגה פוליטית. הוא הבטיח ליוונים שהוא יפעל נגד מדיניות הצנע שנאכפה על יוון מטעם הנהגת האיחוד האירופי.

המצע הכלכלי של סיריזה נראה לא רק כחלום השחור של המערכת הכלכלית הקיימת הדוגלת באחריות כלכלית ובצמצום תפקידה של הממשלה במדינה - הוא גם בלתי ריאליסטי עד הזוי בשביל מדינה פושטת רגל: להעלות את שכר המינימום מ–580 יורו ל–751 יורו, להוסיף משכורת 13 למי ששכרו החודשי פחות מ–700 יורו (גם לפנסיונרים), לחלק תלושים לחשמל ומזון ל–300 אלף משקי בית ולאסור עיקול בתים שמשמשים למגורים.

כמו כן מציעה סיריזה שירותי בריאות בסיסיים בחינם וביטול המס על דלק להסקה. המפלגה מציעה לממן את כל הצעדים האלה, שעלותם נאמדת ב–12 מיליארד יורו, מהפחתת הריבית על החוב של יוון.

בלומברג

ואולם הניצחון של סיריזה מאותת כי הגיעו מים עד נפש עבור היוונים. לאחר תקופת מיתון קשה שנהפכה לשפל, הכלכלה היוונית קטנה כיום ב–25% משהיתה ב–2008.

לאחר שתי חבילות חילוץ, בסך של 240 מיליארד יורו, עם סיוע שהולך לחשבון נאמנות שפורע את חובותיה של יוון לבנק המרכזי, אבטלה של 26% והחוב הגדול באירופה, היוונים איבדו את האמון ביתרון שמעניקה להם החברות בגוש היורו.

לפי סקר יורוברומטר, מתמיכה של 61% ב–2009 ברעיון כי "חברות בגוש היורו טובה ליוון", ירד השיעור ל–43% בלבד במאי 2014. אם לפני שנתיים בסמוך לבחירות שבהן ניצחה ניאו־דמוקרטיה של אנטוניס סמאראס, אמרו לי יוונים ברחובות אתונה שהם יבחרו בסמאראס כי הוא נתפש כברירת המחדל הכי מתונה ואחראית, הרי שהסנטימנט הנוכחי הוא של ייאוש ואכזבה.

עבור השווקים שרוו נחת מהבטחות הבנק המרכזי של אירופה לייצב אותם ולדאוג לאספקת כסף אדירה, ציפראס הוא גורם חבלני. הם חוששים שהוא יגרום לפרישה או פליטה של יוון מגוש היורו.

אם יוון תעזוב את גוש היורו, כלכלתה עלולה לספוג מהלומה קשה בטווח הקצר - אובדן אמון של המשקיעים, בריחת כסף זר ומקומי, ופיחות מהיר של המטבע היווני שיגרום להתייקרות מטורפת של היבוא. ואולם בטווח הארוך יסייע פיחות כזה למחיקת חובותיה, ואולי גם יעודד תחרותיות ביצוא.

הפחד האמיתי, כמובן, הוא שהפרישה של יוון תעודד מדינות אחרות לפרוש ותהיה אות הפתיחה לפירוק של גוש היורו. עד כאן התרחיש האפוקליפטי.

עונש קשה על 
חוסר יעילות

ואולם ליוון יש נרטיב נוסף, והוא חשוב להבנה, מכיוון שהוא עלול לפרוץ ולהתפשט לשאר אירופה, והוא צריך לעניין אותנו הישראלים, מכיוון שהוא בעל אלמנטים דומים לאלה שפועלים פה.

יוון היא מדינה שבה רוב האזרחים הועסקו על ידי הממשלה, שבה ועדי עובדים חזקים בצירוף אינטרסנטים עסקיים גדולים שלטו בכלכלה והפכו אותה לבלתי יעילה. הממשלה היוונית זייפה נתונים כדי להצטרף לגוש היורו, ופריון העבודה בה - אף שרשמית היוונים עובדים יותר שעות מכל אומה בעולם - היה נמוך.

העונש שקיבלה יוון על חוסר יעילותה היה קשה: האבטלה שם עצומה, מגזרים שלמים מתמוטטים, והיוונים משלמים מסים גבוהים - חלקם ממש קנסות - ולא מקבלים שירותים חברתיים כפי שהיו רגילים. כחלק מהרפורמה בחינוך פוטרו רוב המרצים הזוטרים (שמספרם היה גבוה במידה תמוהה לפני כן).

בנרטיב האלטרנטיבי, ציפראס וסיריזה הם "הבלתי מחוברים". הם מייצגים את אלה שלא היו חלק מהמנגנון הממשלתי־תאגידי־איגודי, ולא זכו לטעום מדובשה של יוון בתקופת האופוריה, וכעת סופגים מעוקצו של הצנע המוטל בחסות גרמנית.

"איך אנשים אמורים לסגור את החודש?"

אירופה משקשקת כעת, ולא מדובר רק בשווקים. המועמד המוביל לתפקיד שר האוצר בממשלתו של ציפראס, הפרופסור לכלכלה יאניס וארופאקיס, אמר רק השבוע: "נשמיד את הבסיס שעליו נבנתה האוליגרכיה עשור אחר עשור, שיצרה מערכת ורשת ששואבת באופן מרושע את האנרגיה והכוח הכלכלי של כל השאר. חופש הדיבור ביוון הועמד בסכנה על ידי הברית הבלתי קדושה בין בנקאים פושטי רגל, קבלנים ובעלי אמצעי תקשורת שנהפכו לקולם של אלה שרוצים למחוק ולבטל את העבודה הפרודוקטיבית של כל האחרים".

וארופאקיס דיבר בראיון לטלוויזיה על יוונים שהיו להם בתים, חנויות ומשרות עד לפני כמה שנים, שהולכים לישון רעבים כיום, ושילדיהם מכינים שיעורי בית לאור נרות. הוא הפנה אצבע מאשימה למסים שהטילה הממשלה.

"חייבים לערוך רפורמה שתחסל את משולש החטאים: ספקים נוטלי רנטות של המדינה שגובים סכומים מופרזים על השירותים שלהם, בנקאים שעולים לכלכלה ביוקר ותקשורת המונית שפשטה רגל", אמר וארופאקיס. "איך אנשים אמורים לסגור את החודש אם הם לא משתתפים ברווח?".

האוליגרכים נהנים, אומר וארופאקיס, מחסינות ממס, כך שהבעיה הפחות בוערת היא השתמטות ממס. "הגיעה העת להפסיק להכחיש את קיומן של פשיטת הרגל באירופה והבעיות המבניות במערכת האירופית. אם לא נערוך רפורמה וניצור בולמי זעזועים ומנגונים ממחזרי עודפים, גוש היורו יתפרק בתוך כמה שנים. גוש היורו לא יכול להעמיד פנים שהוא יוכל לעמוד במשבר פיננסי באמצעות הלוואות ענק של כסף למדינות החייבות בתמורה לכך שהן יסכימו לצמצם את הכנסתן", הוא אמר - אף שטען שיוון לא תידחק החוצה מגוש היורו אם זה תלוי בסיריזה.

סייעו לבנקאים, 
לא לאזרחים

זה לא קורה רק ביוון. הפרשן והכלכלן האירי דיויד מקוויליאמס מתריע זה יותר מעשור כי גם ארצו מורכבת מקבוצות של מחוברים (אינסיידרים) ולא מחוברים (אאוטסיידרים). המחוברים, בנקאים וקבלנים ובני "אריסטוקרטיה" אירית ששלטו בפרלמנט ובממשלה במרוצת השנים היו אלה שאיפשרו למשבר הנדל"ן החמור להתפתח ולמוטט את כלכלת ארצם.

כדי להבין את הטיעון די לראות במי השקיעו מנהיגי אירופה את מאמצי הטיפול במשבר שלהם: הם הזרימו כסף לבנקים, הם קנו את אג"ח הממשלתיות שהבנקים החזיקו ואיימו להפיל אותם - ולאזרחים הם רשמו מנה גדושה של גזירות כלכליות, שלא רק שלא הועילו למאזנים הממשלתיים, אלא הגדילו את החובות של הממשלות והמיטו אבטלה קשה ברחבי היבשת.

המנהיגים ביבשת לא הובילו את הרפורמות המבניות הנחוצות כדי לתקן מהיסוד את מחלת הצמיחה הדלה של אירופה - הם הצביעו בעד עצמם וחבריהם. בכלל לא ברור שאנשי סיריזה יוכלו לתקן את המערכת מבלי לעשות נזק גדול, אך ההצבעה בעדם היא איתות חשוב לגבי הכיוון שאליו צועדת אירופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#