6 סיבות לכך שדפלציה מתמשכת היא סיוט כלכלי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

6 סיבות לכך שדפלציה מתמשכת היא סיוט כלכלי

מגרעות הדפלציה: הרחבה כמותית - המצאה יפנית מתחילת שנות ה–2000 - היא מהלך שבאופן יחסי לא נבחן יותר מדי, והיעילות שלו עדיין שנויה במחלוקת

6תגובות

על פניו, המחשבה שהכל זול יותר נשמעת כמו חלום שמתגשם. אבל לא כך הדבר. למעשה, האפשרות הזאת היא כל כך מבעיתה, שהיא הובילה בנקים מרכזיים ברחבי העולם המתועש לשפוך טריליוני דולרים לכלכלות שלהם כדי למנוע נפילה עקבית במחירים. גם הבנק המרכזי של אירופה מתכוון לפעול בדרך הזאת, עם התחייבות היסטורית לרכוש אג"ח ממשלתיות כחלק מתוכנית רכישת נכסים בשווי כולל של 1.1 טריליון יורו.

הנה שש סיבות לכך שירידת מחירים (דפלציה) היא דבר רע:

1. כשצרכנים רואים ירידות מחירים מתמשכות, הם נמנעים לקנות דברים - מכיוון שהם תוהים אם לא יוכלו להשיג עסקה טובה יותר בשבוע הבא, בחודש הבא או בשנה הבאה. כתוצאה מכך, הוצאות הצרכנים נופלות. ברוב המדינות, הצריכה הפרטית היא חלק מרכזי מהכלכלה - וכל האטה בה מאיימת על הצמיחה.

2. עסקים מתנהגים בדרך דומה: הם מעכבים רכישת חומרי גלם כדי ליהנות מהירידה בעלויות, ודוחים השקעות בציוד או בגיוס עובדים.

3. בנוסף, כח התמחור של עסקים, כלומר יכולתם לדרוש יותר כסף על מוצרים, נעלם - מה שמקשה עליהם להגדיל את רווחיהם. בסביבה כזאת, אם חברות רוצות להחזיק בנתח שוק גדול יותר, הן חייבות לחתוך מחירים - מה שרק מחריף את המצב.

4. רווחים נמוכים יותר משמעם פחות כסף לעובדים, שלא יקבלו את העלאות השכר שהם מקווים להן. כך, העובדים מקצצים אפילו יותר בהוצאות, ונוצר מעגל קסמים שנקרא "ספירלה דפלציונית".

5. הדבר העצוב הוא שאפילו כשיש נפילה במחירים, כמות הכסף שצריך להחזיר על הלוואות אינה יורדת, והלווים קורסים תחת עול החובות. בתרחיש לא קיצוני, חברות וצרכנים מעכבים רכישות כדי שיוכלו לעמוד בהחזר ההלוואות שלהם. וכשמצב העניינים באמת מידרדר - הם פשוט פושטים רגל.

6. לקובעי מדיניות יש בדרך כלל תרופה נגד האטה כלכלית, אבל זה נהיה מורכב יותר כששיעורי הריבית כבר מתקרבים לאפס. זה בדיוק המצב עם הבנק המרכזי של אירופה ומרבית העולם המתועש. מצב כזה מחייב ממשלות לפנות לשימוש בכלים לא קונבנציונליים.

קובעי מדיניות העלו והורידו ריביות במשך זמן רב, אבל הרחבה כמותית - המצאה יפנית מתחילת שנות ה–2000 - היא מהלך שבאופן יחסי לא נבחן יותר מדי, והיעילות שלו עדיין שנויה במחלוקת במעגלים כלכליים רבים.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#