אם דאבוס לא היתה קיימת, היינו צריכים להמציא אותה

לעתים אני רוצה להטיח ראשי בשלג לנוכח האוויר החם והמנופח בחדרי הדיונים, אך אז מגיעים אותם "רגעי דאבוס"

ריצ'ארד קווסט
CNN
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריצ'ארד קווסט
CNN

השתתפות היא תמיד עניין יקר. הפעם, מאז שהבנק המרכזי של שוויץ נטש את תקרת היורו בעד 15%, זה עניין יקר באופן סדיסטי. אני השבוע עסקתי באובססיביות בהמרת מחירים חזרה לליש״ט, וחטפתי קלקול קיבה מהתוצאות: שישה ליש״ט לבקבוק מים מוגזים; 18 ליש״ט לפיצה (ובהחלט לא אחת איכותית).

כמובן שרוב הנוכחים כאן מקבלים החזר הוצאות, כך שהמעסיקים שלהם יקבלו את החשבון. אבל כפי שכל אחד שהגיש חשבונות מופקעים יודע, הדאגה מ״מה יגידו בהנהלת חשבונות כשהם יראו את זה״ הופכת את ההוצאות לחוויה נטולת עונג. 

צילום: בלומברג

המחירים המופקעים הם רק עוד הזדמנות לנגח את דאבוס בקלי קלות. את בני האליטות אפשר להאשים בכל עוול: הם הרי לוגמים שמפניה וזוללים קוויאר ומעסיקים ילדים בתנאי עבדות כדי להרוויח מזה כסף.

תהיה מידת האמת שתהיה בדימוי הזה, ברור שהאדם הממוצע לא יכול לשנות את העולם לבדו. ובין אם זה מוצא חן בעיניכם או לא, האנשים שהתאספו כאן כן יכולים. ממשלות, תאגידים וארגוני מגזר שלישי משקיעים הרבה זמן בנפרד כדי להתמודד עם סוגיות שמשפיעות על כולנו, ומנסים למצוא להם פתרונות. ויש רק אירוע אחד יכול להביא את כולם יחד: דאבוס.

האם זה פיתרון מלאכותי? כן. האם יתכן שהוא מוגזם? לגמרי. האם אני רוצה להטיח את ראשי בשלג לנוכח האוויר החם והמנופח העולה בחדרי הדיונים? לעתים קרובות, אבל אז מגיעים אותם ״רגעי דאבוס״ שבהם שיתוף הפעולה מחליף את העימות, וההבנה גוברת על הכעס.

למרבה הצער, דאבוס של השנה כנראה תיכשל בניסיון להיות הכול לכל אחד. היא עמוסת מאות פאנלים על כל נושא אפשרי: כלכלה, טכנולוגיה, גיאופוליטיקה, משברים, רובוטיקה, טכנולוגיות אקספוננציליות וכיוצא באלה. זה פשוט יותר מדי.

אני שונא להגן על דאבוס, בגלל שאני רואה את ההפרזה ואת חוסר התוחלת של כל כך הרבה דברים שכרוכים בה. אבל בכל שנה אני עוזב את דאבוס עם אותה מסקנה: כמה שהיא יכולה להיות יקרה להחריד וכה מתסכלת, אם דאבוס לא היתה קיימת היינו צריכים להמציא אותה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker