זריקת עידוד לכלכלת אירופה: הבנק המרכזי ידפיס 1.2 טריליון יורו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זריקת עידוד לכלכלת אירופה: הבנק המרכזי ידפיס 1.2 טריליון יורו

נשיא הבנק המרכזי מריו דראגי סוף סוף קיים את ההבטחה לבצע הרחבה כמותית שתעודד את אירופה; הבנק ירכוש עד ספטמבר 2016 או עד שיגיע ליעד אינפלציה של קרוב ל-2%; רפורמות מבניות של הממשלות ועידוד הצמיחה חיוניות לעידוד המדיניות המוניטרית

5תגובות

הבנק המרכזי של אירופה הכריז על הרחבה כמותית של 60 מיליארד יורו בחודש - יותר מהצפוי, ממרץ 2015 עד ספטמבר 2016,  לאחר שנים שבהן הבטיח לעשות ככל שביכולתו לתמוך בכלכלת גוש היורו. הבנק ירחיב את היקף רכישות הנכסים הקיימות, של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות נכסים פרטיות, לרמה האמורה. הריבית בגוש היורו הושארה ברמתה הנוכחית ללא שינוי, 0.05%.

נשיא הבנק המרכזי, מריו דראגי, אמר שלנוכח התחזיות הנוכחיות לאינפלציה, הבנק ימשיך בתוכנית הרכישה של אג"ח ממשלתיות ופרטיות עד שתושג יציבות מחירים בהתאם ליעדו של אינפלציה של כמעט 2% בשנה. סה"כ תגיע ההרחבה להיקף של 1.1 טריליון דולר (1.24 טריליון דולר). רמת המחירים הדועכת הובילה חמישה בנקים מרכזיים בעולם להורדות ריבית מפתיעות בשבוע האחרון: דנמרק, טורקיה, הודו, קנדה ופרו.

בנוגע להשתתפות בהפסדים תיאורטיים, שהיתה אחת מהחששות הגדולים שהובעו על ידי המדינות החזקות בגוש היורו: "מועצת הבנק החליטה כי רכישות האג"ח של מוסדות אירופיים (שתהיה 12% מכלל הרכישות הנוספות, ותיעשה על ידי בנקים לאומיים מרכזיים) יהיו כפופות לחלוקת הפסדים. בנוסף הבנק המרכזי של אירופה יחזיק ב-8% מרכישות האג"ח הנוספות, ובשל כך סך של 20% מכלל רכישות האג"ח יהיו נתונות לחלוקת הפסדים. שאר הרכישות לא יהיו כפופות לחלוקת הפסדים, כלומר כל מדינה תידרש לספוג הפסדים על חלקה בהרחבה. 

הסיבה העיקרית שנוקב דראגי לתוכנית היא הדינמיקה של האינפלציה שהמשיכה להיות חלשה מהצפוי. "למרות שהנפילה החדה במחירי הנפט בחודשים האחרונים היא הגורם העיקרי, יש פוטנציאל להשפעות נוספות על שכר ומחירים לטווח הבינוני". הבנק ציין גם נפילה בציפיות האינפלציה לרמות שפל היסטוריות. בה בעת, החולשה הכלכלית בגוש היורו נשארת משמעותית, והתפתחות האשראי והיצע הכסף חלשים. הבנק מודה, בעצם, שלמרות שהשווקים עלו בחצי השנה שעד ספטמבר, המצב המוניטרי לא השתפר. במילים אחרות, כסף לא זורם דיו במערכת הכלכלית באירופה כדי לעודד צמיחת תעסוקה ותוצר.

דראגי הצביע על נקודת תורפה חשובה בתוכניתו שלו: המדיניות המוניטרית יכולה לייצר את הבסיס לצמיחה, אולם כדי שהצמיחה תימשך צריך השקעה. בשביל זה צריך אמון, ובשביל אמון צריך רפורמות מבניות. "עכשיו תורן של הממשלות ליישם את הרפורמות המבניות, וככל שיעשו יותר, המדיניות המוניטרית תהיה אפקטיבית יותר – זה חיוני לחלוטין", אמר הנגיד האיטלקי. "הידוק החגורה התקציבית הוא עניין אחר. צריך הידוק שיהיה ידידותי לצמיחה כדי לעודד את הבטחון" – רמיזה של דראגי לכך שהצנע עלול לפגוע במקורות הצמיחה.

רויטרס

מטרתה של הרחבה כמותית היא לעודד את הפעילות הכלכלית בגוש היורו, לאחר שהצמיחה דעכה בעקבות משבר החובות. האבטלה בגוש היורו עלתה מ-7.2% ב-2008 ל-11.5% בסוף 2014, עם אבטלה של מעל 20% בספרד וביוון. האינפלציה, שהיא בעצם הפרמטר העיקרי שאחריו עוקב הבנק וממונה על ריסונו, דעכה מ-3% ב-2011 אל הרבה מתחת ליעד הבנק, וב-2014 ירדו המחירים ב-0.2%. מצב כזה של דפלציה מעיד על מחסור חמור ומנציח עצמו בביקוש כלכלי, וכנגדו מנסה הבנק לפעול. 

הבנק המרכזי של אירופה, שבמיטב המסורת של הבנק המרכזי של גרמניה, בונדסבנק, נקט במהלכים שמרניים מאוד מתחילת המשבר. קודמו בתפקיד של דראגי אפילו העלה ריבית במהלך המשבר, צעד שנחשב לאחת הטעויות המוניטריות הקשות ביותר ביובל השנים האחרונות. הלחץ מצד מנהיגיה הכלכליים של גרמניה לשמור על איפוק פיסקלי התרגם גם לאיפוק מוניטרי, ובעוד ארה"ב ויפן ומדינות אחרות בעולם "מפזרות כסף ממסוק", כלשון הדימוי שטבע בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי, אירופה החזיקה את השטרות קרוב לחזה. הכשלון של עידוד הצמיחה עלה לאירופה בדשדוש כלכלי ממושך, ואם תוכניתו החדשה של דראגי לא תסייע, היא עלולה ליצור בקיעים חדשים וקשים באיחוד האירופי.

כבר ב-2012 הבטיח דראגי כי יעשה כל מה שצריך כדי להגן על אג"ח של ממשלות גוש היורו, לאחר שסדרת חילוצים עוררה חשש מחדלות פרעון באחת המדינות, ומאפקט דומינו.

אולם הבנק המרכזי, לאחר שהגדיל את נכסיו באמצעות קניית אג"ח מהשוק במהלך 2010-2012 לשיא של 3.2 טריליון דולר, חזר והקטין אותם לרמה נוכחית של כ-2.1 טריליון דולר. לשם השוואה, הבנק הפדרלי הגדיל מפחות מטריליון דולר ב-2008 ל-4.5 טריליון בסוף 2014.

בנובמבר 2014 חזר דראגי ואמר כי הבנק המרכזי של אירופה "יעשה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להעלות את האינפלציה ואת ציפיות האינפלציה במהירות הרבה האפשרית". דבריו, שנאמרו בכנס בנקאות בפרנקפורט, הקפיצו את השווקים אז.

מוקדם יותר היום בדאבוס אמרה כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינ"ל, כי ההשפעות של הציפיות להרחבה כמותית כבר עושות את שלהן. לגארד היתה אחד הקולות הבולטים שקראו למנהיגי אירופה לשקול מחדש את מדיניות הצנע התקציבי ולעודד את הכלכלה גם באמצעים תקציביים.

כדי להבין עד כמה השפעת התמיכה של הבנק המרכזי משמעותית אפילו בדיבורים בלבד, נציין כי תשואת האג"ח ל–10 שנים של ספרד היא 1.55% - בערך שליש שהיתה לפני שנה; של איטליה (שלה חוב של כ–130% מהתמג"!) 1.7%. עם ירידת התשואות על האג"ח נסוג גם שער היורו בחודשים האחרונים מול הדולר. ירידה זו מסמלת את פערי ציפיות הריבית בין ארה"ב לאירופה: בעוד שהבנק הפדרלי של ארה"ב סיים בנובמבר את מחזורה השלישית של ההרחבה הכמותית, מקבילו האירופי תחזק את הציפיות להרחבה במשך חודשים רבים.

היחלשות היורו עוררה גם את הבנק המרכזי של שוויץ בשבוע שעבר למהלך דרמטי של הסרת התקרה משער החליפין של הפרנק מול היורו, שגרמה לזינוק של יותר מ-10% במטבע. 

תשואות האג"ח היורדות היו יכולות להוות מקור גדול לרווח אילו החל הבנק האירופי בהרחבה כבר בשנה או בשנתיים הקודמות. כך קרה בארה"ב בזמן ההרחבה הכמותית, שבמהלכה הבנק הפדרלי רשם רווחים והעביר מיליארדי דולרים לקופת האוצר מדי שנה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#