רגע האמת של אירופה: כישלון של ההרחבה הכמותית עלול לפלג את האיחוד האירופי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגע האמת של אירופה: כישלון של ההרחבה הכמותית עלול לפלג את האיחוד האירופי

הבנק המרכזי של אירופה צפוי להכריז היום על תכנית רכישת אג״ח של יותר מטריליון יורו לעידוד הצמיחה, אך כשלונה עלול לגרום לעליית כוחות פוליטיים קיצוניים שמתנגדים לפרויקט האיחוד האירופי

תגובות

מריו דראגי עומד להעביר את פרויקט האינטגרציה של אירופה מעבר לרוביקון. היום בפרנקפורט, נשיא הבנק המרכזי של אירופה (ECB) כנראה יתחייב לתכנית הרחבה כמותית שעשויה להיות גדולה מ-1 טריליון יורו. המהלך מגיע אמנם הרבה אחרי ההרחבה הכמותית של הבנק הפדרלי, שסיים את התכנית לפני שלושה חודשים, אולם הגעתו של ה-ECB לנקודה זאת עדיין מסמנת צומת דרכים קריטית בהיסטוריה של מטבע היורו בתוך האיחוד האירופי.

האפשרות לתכנית רכישת אג״ח גדולה להילחם באיום הדפלציה לא רק העמיקה את התחפרות העמדות בלב גוש היורו. כישלון של המהלך השנוי ביותר במחלוקת של הבנק עד היום, בשילוב ההתמהמהות של ממשלות לרפורמות כלכליות, עלולה להכניס את האזור לסחרור של חוסר שביעות רצון, בו האבטלה והחולשה הכלכלית יניעו מצביעים לעבר פוליטיקאים שאומרים שהאינטגרציה של האיחוד האירופי הלכה רחוק מדי.

״מה שמונח כאן על כף המאזניים הוא האחידות של המדיניות המוניטרית בגוש היורו״, אמר דניאל גרוס, מנהל המרכז ללימודי מדיניות אירופית בבריסל. ״אבל זה צעד מאוד מפלג, והאופן שבו הוא ייצא לפועל עלול רק להגביר את הפילוג הזה״.

רויטרס

מתחים כאלה מתבשלים מאז שמשבר החוב של אירופה שפרץ ב-2009 גרם לסדקים ראשונים באיחוד אחרי חתימה על אמנות רבות ועשורים של אינטגרציה שמטרתה היתה לרפא את פצעי המלחמה. כשצלקות העימות דוהות, התחייבות אפשרית של ה-ECB לרכוש אג״ח ממשלתיות ובחירות ביוון שייערכו שלושה ימים אחרי זה גורמות לאזרחים מאתונה ועד ברלין לשאול אם עדיין שווה לשלם את מחיר הביחד.

הרחבה כמותית כבר מתבשלת זה זמן. הבנק המרכזי של אירופה נקט צעד ראשון בכיוון ב-2010 כשרכש אג״ח של מדינות עתירות חוב כמו יוון. המהלך הזה זכה להתנגדות בתוך שעות מצד ראש הבונדסבנק, אקסל וובר, מה שיצר קרע בין ה-ECB ובין הבנק המרכזי של גרמניה עם עמדתו הבלתי מתפשרת בנוגע לאינפלציה.

הקרע הפך לפילוג. ינס וויידמן, נשיא הבונדסבנק הנוכחי, וסגניתו לשעבר סבינה לאוטנשלאגר, כיום חברה במועצת המנהלים של ה-ECB, היו בשבועות האחרונים המתנגדים הקולניים ביותר נגד עוד תמריצים. הטיעון שלהם הוא שהנפילה במחירי הנפט, הגורמת לדעיכת האינפלציה, תחזק את הכלכלה בזמן שתמריצים שעליהם הוחלט בעבר ייכנסו לתוקף.

מול זה נמצאות תחזיות האינפלציה, שנפלו מתחת ליעד יציבות המחירים של 2% שהציב ה-ECB. המחירים לצרכן נופלים בקצב שנתי ועשויים להמשיך לרדת במהלך רוב 2015, לפי הכלכלן הראשי של ה-ECB, פיטר פראט. צמיחה חלשה ואבטלה קרובה לשיא מחריפות את הבעיה עבור דראגי ו-24 חברים במועצת המנהלים של הבנק.

רויטרס

״אין לי ספק שהבונדסבנק עצמו היה נוקט הרחבה כמותית אם האינפלציה הגרמנית היתה בשיעור אפס או פחות״, אמר גונטרם וולף, מנהל קבוצת המחקר ברויגל בבריסל. ״העניין המרכזי הוא שהבנק המרכזי עומד לרכוש אג״ח ממשלתיות בגוש של 19 מדינות עם 19 סוגי אג״ח שונות. בנקודה מסוימת, יש סיכון שתהיה חלוקה מחדש של עושר שאינה נתמכת על ידי האמנה האירופית״.

כשההרחבה הכמותית דוחפת את ה-ECB לעבר מדיניות פיסקלית, זה יוצר אפקט שעשוי להיות גדול יותר מאשר מכשירי מדיניות מוניטרית אחרים. שעה שממשלות בגוש היורו מתמקחות ביניהן על סוגיות של ריבונות פוליטית ותקציבית, האתגר של הבנק הוא להפוך את התכנית יעילה לאזור כולו ולא לבצע צעדים לחיזוק נוסף של האינטגרציה, שמדינות באירופה אינן מעוניינות בו. 

אתמול (רביעי), מועצת המנהלים של ה-ECB הציעה להוציא 50 מיליארד יורו בחודש, בעיקר על אג״ח ממשלתיות, עד סוף 2016, מה שמעניק לתכנית סכום כולל של 1.1 טריליון יורו. פוליטיקאים, בהם שר האוצר האיטלקי, פייר קרלו פדואן, אותתו על תמיכה בהרחבה כמותית. 

הם מסתכלים על יתרונות אפשריים כמו המשך היחלשות היורו וירידה בתשואות האג״ח הממשלתיות לשיעור קרוב לזה של גרמניה, המדינה היחידה בגוש היורו מלבד לוקסמבורג ששמרה על דירוג אשראי מושלם בכל שלושת חברות הדירוג הגדולות לאורך המשבר. סביר שהיתרונות האלה יתממשו אם הסיכון יתחלק ברחבי כל מדינות גוש היורו.

הסוגיה של מי יהיה אחראי לאיזשהם סיכונים כתוצאה מההרחבה הכמותית במקרה של חדלות פירעון שלטה בדיונים של קובעי המדיניות. המדינות החברות אמנם חולקות לרוב ברווחים ובהפסדים ביחס לגודל הכלכלות שלהן, אולם פקידים טוענים שתחת ההרחבה הכמותית, בנקים מרכזיים לאומיים יהיו אחראיים לפחות במידה חלקית לפעולות שלהם.

״הרחבה כמותית היא צעד חשוב וסימבולי, אבל אני לא חושב שזה כזה עניין גדול מנקודת מבט מקרו-כלכלית״, אמר ג׳ורג׳ מגנוס, יועץ כלכלי עצמאי לקבוצת UBS בלונדון. ״העיתוי להרחבה כמותית באירופה היה לפני שנה או שנתיים. זה לא יהיה בזבוז של מאמץ כעת אבל היעילות כתוצאה ממה שמסתמן כמו מסגרת מוגבלת של הרחבה כמותית אינה מספיקה כדי לגרום לתפנית במגמה לקראת דפלציה״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#