כך נמחקו 850 מיליון דולר בתוך 24 שעות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נמחקו 850 מיליון דולר בתוך 24 שעות

קרן הגידור אוורסט קפיטל גלובל קרסה בעקבות זינוק הפרנק; סיטיגרופ, דויטשה בנק וברקליס הפסידו כ-400 מיליון דולר לפי דיווחים

תגובות

ההפסדים מהייסוף בפרנק השווייצי ממשיכים להיחשף: קרן הגידור אוורסט נמחקה תוך יממה, וככל הנראה הפסדי כמה מהבנקים הגדולים בעולם ממסחר במט"ח רחבים ממה שהוערך עד כה ועלולים להסתכם במיליארדי דולרים.

עם זאת, בורקארד וארהולט, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השווייצי יוליוס בר, סבור כי המשבר כבר מיצה את עצמו. "הזעזוע המיידי כבר עשה את שלו, ולגבי הנזק ההיקפי - הכלכלה השווייצית תצטרך ללקק את פצעיה ולהתמודד", אמר בראיון ל-TheMarker.

מנהל קרן הגידור אוורסט, מרקו דימיטרייביץ', הימר בדצמבר שהפרנק השווייצי ייפול, ולאחר שהמצביעים בשווייץ דחו הצעה לחייב את הבנק המרכזי להחזיק חמישית מנכסיו בזהב, הוא גרף רווחים גדולים. ההשקעות משווייץ תרמו באותו החודש 0.6% לתשואת הקרן, אוורסט קפיטל גלובל, שניהלה נכסים בסך 830 מיליון דולר. ואולם בשבוע שעבר להימור היתה השלכה גדולה בהרבה. בתוך פחות מיממה הוא מחק את הקרן, שפועלת כבר 24 שנה. לחברה עדיין נכסים בסך 2.2 מיליארד דולר בשבע קרנות אחרות.

בלומברג

הזעזוע נגרם לאחר שבשבוע שעבר הבנק המרכזי של שווייץ הסיר במפתיע את התקרה של הפרנק מול היורו, שנקבעה לפני שלוש שנים על 1.20 פרנק ליורו. ביום ההכרזה, 15 בינואר, המטבע זינק בשלב מסוים ב-41% מול היורו, וסיים בעלייה של יותר מ-10%. היה זה הזינוק הגדול ביותר במטבע אי־פעם. המטבע טיפס יותר מ-15% באותו יום מול כל 150 המטבעות אחריהם עוקבת בלומברג.

כמה חברות ברוקראז' בניו זילנד ובבריטניה קרסו, ומשקיעים קמעוניים סבלו הפסדים בסך מאות מיליוני דולרים בשל עסקות מט"ח ממונפות. לדברי מקורות, סיטיגרופ, דויטשה בנק וברקליס הפסידו כ-400 מיליון דולר, וייתכן כי זהו רק קצה המזלג. "ההפסדים יגיעו למיליארדי דולרים - עדיין סוכמים אותם", אמר מארק 
טי. ויליאמס מומחה לניהול סיכונים באוניברסיטת בוסטון. "ההפסדים יתחלקו בין בנקים גדולים, ברוקרים, קרנות גידור, קרנות נאמנות וספקולנטים בשוק 
המט"ח. הגלים יורגשו ברחבי המערכת הפיננסית".

שורט על הפרנק היה הימור פופולרי, וחברות רבות מינפו את ההימור שלהן פי 20 או יותר, לדברי ויליאמס, המייעץ לקרנות גידור. עם כזה מינוף, תזוזה של 5% בכיוון הפוך מוחקת את כל ערך העמדה. עם זאת, הימורים אלה לא נחשבו מסוכנים בקרב המוסדות הפיננסיים, מכיוון שהתערבות הבנק המרכזי של שווייץ מנעה תנודתיות של הפרנק. סיטיגרופ, למשל, דיווח כי בסך הכל הערך בסיכון שלו במסחר - מדד של כמה החברה יכולה להפסיד במסחר ביום אחד - היה 105 מיליון דולר ברבעון השלישי, מהם 32 מיליון דולר יוחסו לסיכוני מט"ח. עבור אוורסט לא היתה אפשרות חלופית - ההפסדים היו כה גדולים, עד כי הם שמו קץ לקרן. ארמל לזלי, דובר אוורסט, סירב להגיב על ההפסדים.

"הכלכלה תתאושש"

הבנק המרכזי של שווייץ פעל תוך הבנה של הנזק האפשרי "בעיתוי הטוב ביותר האפשרי", אומר וארהולט. "הם רצו להקדים תרופה למכה למצב שבו ייתפשו כפועלים תחת לחץ", הוסיף. לדבריו, העלות של ההגנה על הפרנק מפני ייסוף היתה גבוהה ממילא, ונהפכה ללוחצת במיוחד לנוכח חולשת היורו. "זה גם היה קשה להם יותר פוליטית לאחר שבמשאל העם נדחתה הדרישה שהבנק המרכזי יקנה יותר זהב. זה הכניס אותם לעמדה אסטרטגית שהיתה אידיאלית להכרזה חד־צדדית", הוא אומר.

וארהולט מסביר כי היצוא השווייצי סבל, בדומה לזה הישראלי, ממטבע חזק במשך שנים. "יש דמיון לכלכלה הישראלית בכך ששתיהן קטנות ופתוחות. ודווקא בנסיבות של מטבע חזק שתיהן התחזקו, כי החברות שהתמודדו עם הקושי שרדו. חברות שווייציות ששרדו את הפרנק החזק עשו זאת באמצעות הגדרה מחדש של היתרון התחרותי שלהן והתמקדות בתחומים שבהם מחסומי הכניסה גבוהים, והמחיר הוא לא היתרון התחרותי העיקרי. הן אמנם יצטרכו להדק את החגורה, ותהיה עלייה באבטלה, אבל הכלכלה תתאושש".

"גוש היורו לא יתפרק"

וארהולט טוען כי הבעיה הקשה הרבה יותר באירופה היא החולשה המבנית, שנובעת מהיעדר גמישות בשוק העבודה וממיסוי גבוה מדי. "גרמניה וצרפת צריכות עוד רפורמות מבניות, לא רק יוון וספרד. הגרמנים, שמתהדרים בכך שהם 'הטובים בקבוצה' הופכים על פיהן רפורמות שנקבעו בשוק העבודה והמיסוי על ידי גרהרד שרדר לפני 12 שנה. המסים באירופה גבוהים מדי - חברה באיטליה תשלם בשנה טובה שני שלישים מהרווח שלה, בשנה רעה היא לא תוכל לפטר אף אחד מעובדיה, בגלל תקופה מינימלית שצריך להחזיק עובד לפני פיטורים. זה מלכוד 22 - בתקופה טובה משלמים המון מסים, וברעה אי־אפשר לקצץ.

"אירופה היא 5% מאוכלוסיית העולם, 20% מהתמ"ג ו-40% מכלל ההוצאה על רווחה", מדגיש וארהולט, ואומר כי חוסר האיזון הזה זקוק לתיקון.

הוא צופה כי הבנק המרכזי של אירופה יכריז על הרחבה כמותית השבוע, אולם מסכים כי מדיניות מוניטרית היא תרופה זמנית. "דראגי יכול רק לקנות זמן", הוא מציין.

באשר לבחירות ביוון, לדעתו ניצחון של מפלגת סיריזה אינו תרחיש מפחיד. "צריך להקשיב ולשמוע את היוונים: הם רוצים לפתוח מחדש את התנאים של פירעון החובות - מה שאומר טכנית הסדר חובות; והם אומרים שאף דמוקרטיה לא יכולה לסבול את הנטל הפיננסי שהדמוקרטיה היוונית סבלה במשך זמן רב כל כך, ולא משנה מי אשם ביצירת העומס הזה מלכתחילה.

"הם ממש לא רוצים שיוון תעזוב את גוש היורו. אני גם לא מאמין שגוש היורו יתפרק. הנזק יהיה כבד מדי, כך שאף אחד לא ירשה לזה לקרות. זה יהיה אסון בממדים אחרים לגמרי, שירדוף את אירופה במשך דורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#