להרוג את דוד־פרנק: כך מסרס הקונגרס הרפובליקאי את הרפורמה הפיננסית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להרוג את דוד־פרנק: כך מסרס הקונגרס הרפובליקאי את הרפורמה הפיננסית

שלל הצעות חוק מנסות לעקר מתוכן את הרפורמה שנחקקה בארה"ב ב–2010 ■ מתנגדיהן חוששים שהחזרה ל"עסקים כרגיל"
של ימי טרום המשבר, תעקר מתוכן את הרגולציה שהוחלה בעקבות הלקחים שהופקו ממנו

תגובות

הקונגרס ה–114 בארה"ב התחיל לעבוד לפני פחות משבוע, אבל מטרתם של רבים מחבריו כבר ברורה: להביא לביטול חלק גדול מהרגולציה שנקבעה כדי לשמור על השווקים ועל הציבור בטוחים מפני התנהגות פזיזה בוול סטריט.

המתקפה החלה עם הצעת חוק שנפלה על חודו של קול בהצבעה מהירה ביום רביעי שעבר בבית הנבחרים, ושצפויה לעלות שוב השבוע. החוק, שהוצע על ידי מייקל פיצפטריק, נציג רפובליקאי מפנסילבניה שחבר בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים, מכיל שלושה אלמנטים מטרידים. ראשית, הוא יתיר לבנקים הגדולים להמשיך להחזיק בניירות ערך בעייתיים מסוימים עד ל–2019, שנתיים יותר מכפי שמותר כיום. הוא גם ימנע מרשות ניירות ערך (SEC) לפקח על חברות השקעה פרטית (private equity) שמבצעות עסקות מסוימות בניירות ערך. כמו כן, החוק יהפוך את הסחר בנגזרים לפחות שקוף, מה שיאפשר הצטברות של סיכונים לא צפויים במערכת.

קשה כמובן לנחש את כל אלה משמו של החוק — החוק לקידום יצירת משרות והפחתת הנטל על עסקים קטנים — או מהטענה שלפיה החוק נועד רק "להחיל כמה תיקונים טכניים" על חוק דוד־פרנק לרפורמה ברגולציה על וול סטריט מ–2010.

"אנחנו עומדים לראות ניסיונות חוזרים ונשנים לבצע שינויים טכניים לכאורה שיפחידו את הרגולטורים וימנעו מהם ליישם רגולציה עם שיניים", צופה מרקוס סטנלי, מנהל מדיניות ב–Americans for Financial Reform (אמריקאים בעד רפורמה פיננסית), קואליציה לא מפלגתית וללא מטרות רווח שמאגדת יותר מ–200 ארגונים צרכניים ואזרחיים בארה"ב. "אם נחזור ל'עסקים כרגיל' של טרום המשבר, תקופה שבה החלת השינויים הטכניים האלה על וול סטריט היתה עניין שבשגרה, הם פשוט יפרקו את הרגולציה של אחרי המשבר חלק אחר חלק. ואז נחזור לנקודת ההתחלה".

אי־פי

הצעת החוק האמורה הוגשה ביום השני להתכנסות הקונגרס החדש, בהליך מזורז שלא איפשר דיון בין החברים. הליך שכזה שמור בדרך כלל לחוקים שאינם שנויים במחלוקת ומצריך תמיכה של שני שלישים כדי לקבל אישור. הוא כמעט הגיע לשיעור הזה, עם רוב של 276 תומכים מול 146 מתנגדים. כל הרפובליקאים תמכו בה ורוב הדמוקרטים התנגדו.

לשמור על הבנקים

אחד המרכיבים בהצעת החוק נועד לבטל את חוק וולקר, הרגולציה שנועדה להפחית את פעילות המסחר הספקולטיבי בקרב בנקים שמבוטחים על ידי הממשל הפדרלי. החוק ייתן למוסדות שמחזיקים בהתחייבויות מסוג CLO — ניירות ערך מגובים בהלוואות — שנתיים נוספות למכור את הנתחים האלה.

חיסול ההחזקות באג"ח אלה נדרש במסגרת חוק וולקר, שאוסר על בנקים להיות בעלים ביחסים עם קרנות גידור או חברות השקעה פרטיות, שרבות מהן מנפיקות את ניירות הערך הללו ומפקחות עליהם. כמו ניירות הערך המגובים במשכנתאות שזרעו הרס בבנקים האמריקאיים במשבר האחרון, ניירות ערך מסוג CLO עלולים להציב סיכונים גבוהים בפני הבנקים.

בלומברג

ניירות ערך מסוג CLO הונפקו בקצב מסחרר בתקופה האחרונה. בשנה שעברה הונפקו 124.1 מיליארד דולר, לעומת 82.61 מיליארד דולר ב–2013, לפי S&P קפיטל IQ. בין הבנקים בעלי החשיפה הגדולה ביותר ל–CLO נמצאים וולס פארגו וג'יי פי מורגן צ'ייס, עם 30 מיליארד דולר ו–22.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2014, בהתאמה, לפי חברת המחקר SNL פייננשל.

בהתחשב בגודל הפוזיציות האלה, לא מפתיע שהמוסדות רוצים יותר זמן להיפטר מהם. אך החקיקה החדשה היא כבר ההארכה השנייה שהם מקבלים על הכלים האלה. אחרי שהבנקים סירבו למכור את אחזקותיהם באביב האחרון, הבנק הפדרלי נתן להם שנתיים מעבר למועד המקורי, 2015, כדי להיפטר מהם. עכשיו הם רוצים שנתיים נוספות.

אף שלשלושת הבנקים הגדולים יש רווחים לא ממומשים על אחזקות CLO ברבעון השלישי, SNL אומרת שחלקם ספגו הפסדים. וזה היה עוד לפני נפילת מחיר הנפט, שבוודאי פגעה בחלק מניירות הערך האלה.

ניצחון שני לנגזרים 
על הבנקים הגדולים

היבט דה־רגולטורי נוסף בחוק של פיצפטריק נוגע לתעשיית חברות ההשקעה הפרטיות המשתלמת מאוד, שעדיין ברובה לא נתונה תחת פיקוח. החוק יפטור כמה מהחברות האלה מרישום ב–SEC כחברות ברוקראז', במסגרת חוק ניירות הערך. הרישום הזה נדרש מחברות שמקבלות עמלות על פעילויות השקעה בנקאיות, כמו ייעוץ למיזוגים או מכירת אג"ח.

חברות השקעה פרטיות בדרך כלל נרשמות רק כיועצות השקעות, כך שרישומן כחברות ברוקראז' יחייב אותן בבדיקות לעתים קרובות יותר וביותר חוקים. החברות האלה לא אוהבות את זה. אבל המשקיעים שלהן היו יכולים להרוויח מבדיקות רגולטוריות הדוקות יותר של ניגודי עניינים בפעילותן. כך, למשל, חברת השקעה פרטית שמספקת ייעוץ בנושא של מיזוג עבור חברה שהיא עצמה משקיעה בה — עסקה שאינה נטולת ניגודי עניינים — יכולה בקלות לגבות יותר עבור השירותים האלה מחברה שאינה קשורה ללקוח.

בסופו של דבר, השינויים בחוק בתחום הנגזרים עלולים להפחית את השקיפות ולהגביר את הסיכונים בזירה הזאת, בכך שיאפשרו לחברות בוול סטריט שלהן פעילות מסחרית — כמו נפט, גז או סחורות אחרות — לסחור בנגזרים באופן פרטי וללא בתי סליקה.

מסחר בבתי סליקה מייצר נתוני מחירים מדויקים יותר שעוזרים לבנקים וגם לרגולטורים להעריך את הכלים האלה. היות שבתי הסליקה האלה מבצעים ניהול סיכונים, קל יותר לזהות פוזיציות בעייתיות.

אם השינוי הזה יאושר, יהיה זה הניצחון השני של הנגזרים על הבנקים הגדולים בתקופה האחרונה. בחודש שעבר שינה הקונגרס חלק מחוק דוד־פרנק, שאוסר על מסחר בנגזרים בחטיבות של בנקים שמבוטחות על ידי הממשל הפדרלי. לכן משלמי המסים עלולים עדיין להשתתף בחילוץ, אם הבנקים יספגו הפסדים על נגזרים.

חוק דוד־פרנק, שנכתב ב–2010, לא היה בשום פנים ואופן תיקון מקיף למערכת בנקאות מסוכנת. והוא הכי פגיע למתקפות, בין היתר בגלל המורכבות והמבנה שלו.

דוד־פרנק האציל חלק גדול כל כך מסמכויות קביעת הכללים לרגולטורים, עד שהוא בעצם הזמין את המוסדות שעליהם הם מפקחים להיאבק בהם בכל צעד ושעל. וכשהקונגרס מגבה את המגזר הפיננסי במאבקים האלה, אין שום תחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#