מדוע התנהגו אנשים מיושבים כמו קוקיות שיצאו מדעתן? - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע התנהגו אנשים מיושבים כמו קוקיות שיצאו מדעתן?

כל מה שצריך לדעת על טלטלת הפרנק השווייצי ומה צפוי בהמשך

11תגובות

כולם הביטו בשבועות האחרונים בחרדה לעבר יוון, המדינה שטילטלה את אירופה ועלולה לטלטל אותה שוב בבחירות סוערות. והנה קמו השווייצים, האנשים עם עצבי הברזל הנייטרליים שבלב אירופה, והתנהגו כמו קוקיות שיצאו מדעתן. בתוך כמה שעות עברו השווקים ביבשת מנמנום חרדתי למתקפת עצבים פראית. הסיבה: הבנק המרכזי של שווייץ החליט באופן מעורר תמיהה להפסיק את מאבקו בייסוף הפרנק השווייצי, והסיר את התקרה שקבע לשער המטבע מול היורו, 1.20 פרנקים ליורו.

המהלך של שווייץ עורר תגובה דרמטית בשווקים, שכמותה רואים במשברים פיננסיים. הבורסות נפלו ביום חמישי, המשקיעים נמלטו לאג"ח ממשלתיות והפילו את תשואותיהן (התשואות יורדות כששער האג"ח עולה, ולהפך), הזהב, המקלט הבטוח למשקיעים, המריא, וכמובן, ערך הפרנק עצמו, מרגע ששוחרר מרסן הבנק המרכזי, עלה מול כל מטבע בעולם. מול היורו הוסיף הפרנק 21% בשבוע שעבר (בשלב מסוים הוסיף אפילו 41%), במהלך הגדול ביותר של מטבע כלשהו מאז ביטול תקן הזהב ב–1971. אפילו הנפט הצטרף לפאניקה, ומחירו נפל לשפל של שש שנים ביום חמישי.

רויטרס

יום שישי הביא עמו מעט רגיעה: הנפט מסוג טקסס מתוק שמר על יציבות ונסגר ב–48.69 דולר לחבית; הנפט מסוג ברנט אפילו התחזק ב–3.9%. בבורסות וול סטריט נרשמו עליות של 1%–1.5% במדדים הראשיים. באירופה עלה מדד יורוסטוקס ב–1.4%, תוך שבורסת מילאנו מזנקת ב–2.2%, הפרנק התמתן וירד בכ–2% לשער של 0.8587 דולרים והיורו ירד מול הדולר ב–0.6% ל–1.1567 דולרים. הזהב התחזק ב–1.4% ל–1,280.5 דולר לאונקייה.

הטלטלה העזה בשווקים גרמה להפסדים כבדים לבנקים, לבתי השקעות ולסוחרי מט"ח גדולים אחרים, וככל הנראה מסכנת את יציבותם של כמה מוסדות. בלומברג דיווחה כי סיטיגרופ, אחד הבנקים הגדולים בעולם, ספג הפסד של 150 מיליון דולר, וכך גם דויטשה בנק. לפי הערכות, ברקליס הפסיד כ–100 מיליון דולר בטלטלה. אף שאלה הפסדים קטנים יחסית למוסדות שרווחיהם הרבעוניים מסתכמים במיליארדים, הרי שההפסד של סיטיגרופ, לפי בלומברג, הוא 7.5% מרווחי הבנק ממסחר במט"ח ברבעון הרביעי.

רויטרס

יתר על כן, שחקנים קטנים יותר שספגו הפסדים דומים נקלעו למצב חמור יותר. חברת אינטראקטיב ברוקרס מסרה כי הפסדים כבדים של לקוחותיה גרמו לכך שהם חייבים לה כעת 120 מיליון דולר, וחברת המסחר במט"ח הניו זילנדית גלובל ברוקרס NZ נאלצה לסגור את שעריה, משום שאינה עומדת עוד בדרישות ההון העצמי המינימלי שקבע הרגולטור. אתר המט"ח אלפרי מלונדון הודיע כי הידרדר לחדלות פירעון עקב הפסדים על הפרנק השווייצי.

לוקדיה נשונל, החברה האם של בנק ההשקעות ג'פריס, הזרימה 300 מיליון דולר 
ל–FXCM, ברוקר המט"ח הקמעוני הגדול בארה"ב, שספג הפסדים של מאות מיליוני דולרים עקב הטלטלה בשוקי המט"ח. FXCM תיווכה בעסקות בשווי 1.4 טריליון דולר עבור לקוחותיה הקמעוניים ברבעון הקודם. החברה דיווחה כי לקוחותיה חייבים לה 225 מיליון דולר, אך הוסיפה כי הזרמת הסיוע מלוקדיה תאפשר לה להמשיך בפעילות שגרתית. סיטיגרופ, אחד הברוקרים הראשיים עבור FXCM, כנראה ספג הפסד נוסף מחשיפתו לחברה, אם כי גובהו לא ידוע, לפי דיווח 
של בלומברג.

ברוקרים כמו FXCM מאפשרים ללקוחותיהם לסחור במט"ח במינוף גדול — למעשה הם מעניקים אשראי לחשבונות הלקוחות. בדרך כלל נקבעת מגבלה (שמכונה גם מרג'ין — שוליים), כך שאם לקוח סופג הפסדים מעבר לתקרה, הוא מקבל הוראה (מרג'ין קול) למכור את אחזקותיו כדי לפרוע את חובותיו.

למרבה האירוניה, נראה כי FXCM היה אחד השחקנים שהפעילו לחץ כבד נגד רגולציה שביקשה להגביל את יחס המינוף. נציבות הסחר בנגזרים וסחורות בארה"ב, המפקחת על חלקים נרחבים של שוקי ניירות הערך, כולל מט"ח, רצתה לקבוע ב–2010 תקינה שתחייב כל לקוח בבית השקעות להחזיק הון השווה ל–10% מהשקעותיו (יחס מינוף של 1:10), במקום יחס קיים של 2%. לשם השוואה, משקיעים במניות חייבים בדרישות מרג'ין של 1:2, כלומר מחויבים להחזיק בהון השווה למחצית השקעתם. ואולם ב–2010 כתב מנכ"ל FXCM, דרו ניב, לנציבות כי כלל כזה יהיה "בעל השפעה הרסנית על תעשיית המסחר הקמעוני במט"ח". כעת נמצאת FXCM בבדיקה של הנציבות. ביום שישי קרסו מניותיה ב–92% במסחר 
בוול סטריט, לפני שהמסחר בהן הושעה.

בלומברג

מה הניע את 
שווייץ לפעול?

בשוק המט"ח העולמי מתבצעות מדי יום עסקות ב–5 טריליון דולר. ב–2013 נפתחה חקירה בחשד כי סוחרים בבנקים גדולים זייפו את שערי המט"ח הרשמיים שעליהם הם מסתמכים בחישוב שווי תיקי ההשקעות, בהיקף של טריליוני דולרים. הטענה העיקרית היתה שהבנקים מבצעים מניפולציות בשערים כדי לגרוף רווחים לעצמם, ולצורך כך ביצעו פעולות קודמות לאלה של לקוחותיהם (Front Running). ההונאה בוצעה במשך קרוב לעשור, לפי החקירות, ונחשפה דרך צ'אטים מקוונים של סוחרים, שכינו את עצמם "הקרטל", "המאפיה" ו"מועדון הבנדיטים".

בעקבות החקירה, הטיל הרגולטור הפיננסי של בריטניה (FCA) קנסות בסך 1.7 מיליארד דולר על חמשת הבנקים הגדולים בעולם בנובמבר 2014. ב–19 בדצמבר נעצר סוחר מט"ח לשעבר של רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS) בחשדות פליליים הנוגעים לחקירה.

עם זאת, המשבר הנוכחי מפתיע במיוחד מכיוון שהוא פרץ בשל פעולה של בנק מרכזי. הבנקים המרכזיים בעולם היו הגורם המייצב והמתקן מאז המשבר של 2008, בהזרימם הבטחות והון לשווקים — הכל כדי למנוע זעזועים ולעודד פעילות כלכלית.

מדוע עשה זאת הבנק המרכזי של שווייץ? ראשית, יש להבין מדוע נקבעה תקרה לשער הפרנק־יורו מלכתחילה. שווייץ היא כלכלה שצמיחתה מבוססת במידה רבה על יצוא — כ–50% מהתוצר הכלכלי של המדינה. לכן, ככל ששער המטבע המקומי מתחזק מול מטבעות של מדינות היעד ליצוא, הסחורות והשירותים שהיא מוכרת מתייקרים עבור הרוכשים באותן מדינות, הם קונים פחות, והצמיחה של שווייץ נפגעת. מכיוון ששותפת הסחר העיקרית של שווייץ היא אירופה, השער החשוב ביותר לכלכלה השווייצית הוא שער הפרנק־יורו. בעוד שכלכלת שווייץ איתנה וגוש היורו מצוי במשבר מתמשך, ערך הפרנק האמיר באופן טבעי.

כשהבנק המרכזי של שווייץ הגביל את הפרנק לשער מירבי מול היורו, הוא השיג את מטרתו מיד — הפרנק נפל ב–8% באותו היום, ולמעשה קובע מאז ליורו. ואולם בשנה האחרונה נפל היורו מול הדולר ב–13%, מתוכם 6.5% בחודש האחרון, ביום שישי הוא נסגר ברמה של 1.16 דולרים ליורו, ולהערכת אנליסטים רבים עלול שערו להגיע לשוויון עם הדולר.

חולשת היורו, כפי שטען הבנק השווייצי ביום חמישי, מספקת כדי להסיר את התקרה מעל הפרנק, שכן בקיבוע המטבע יש סיכון מסוים והגבלה של בנק מרכזי. יתרה מזאת, "פייננשל טיימס" טען כי ההתערבות בשוק המט"ח — רכישת יורו שתחליש את הפרנק — עלתה לו כסף רב.

שווייצים עלייך, אירופה

אירוניה נוספת וחריפה למדי היא העובדה שהבנק המרכזי של שווייץ, כלכלה יציבה ושמרנית, יכול להיות הגורם שידחף את הבנק המרכזי של אירופה לפעולה רדיקלית — כזאת שהכלכלות הרעועות ביבשת לא הצליחו לעשות.

לפי דיווח של המגזין הגרמני "דר שפיגל", בשנתיים האחרונות החזיק מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה, איזון שברירי של השווקים בזכות הבטחתו "לעשות כל שיידרש" כדי לתמוך בכלכלת גוש היורו. ההבטחה מרמזת כמעט באופן מפורש על כך שכל בנק מרכזי באירופה ירכוש אג"ח של ממשלתו, במהלך שמכונה "הרחבה כמותית".

בעוד שיפן, בריטניה וארה"ב ביצעו הרחבות כמותיות עצומות, אירופה לא עשתה הרבה יותר מלהבטיח זאת. הסיבה לחוסר הפעולה היא אי־נכונותם של הגרמנים, בראשות הקנצלרית אנגלה מרקל, שר האוצר וולפגנג שויבלה, וגם מנהיגי הבונדסבנק, לבצע הרחבה, שנחשבת למהלך קיצוני. רכישת אג"ח של בנקים מרכזיים מהשוק אמורה לעודד את הבנקים המסחריים להשתמש במזומן למתן אשראי לעסקים ולצרכנים במקום לאגור אותו באחזקות אג"ח משלהם.

עוד דווח ב"דר שפיגל" כי דראגי תידרך את מרקל ושויבלה לגבי תוכנית של הבנקים המרכזיים של מדינות גוש היורו לרכוש אג"ח של ממשלותיהן. אחד הגורמים המזרזים לכך עשוי להיות נפילתו של מטבע היורו בחודש האחרון, לנוכח אובדן האמון של המשקיעים ביכולתו של הגוש להתאושש. גורם נוסף הוא הבחירות שהוקדמו ביוון, לאחר הכישלון של ראש ממשלתה, אנטוניס סמאראס, למנות נשיא.

ואולם הסיבה העיקרית לפתיחה של הרחבה כמותית היא הדפלציה המאיימת על אירופה. דפלציה היא מצב שבו דעיכה בביקוש למוצרים ולשירותים במשק גורמת לירידת מחירים, וזו יוצרת מחזוריות שמחזקת את עצמה — כאשר יש ציפייה לירידת מחירים עתידית, יש תמריץ לדחות רכישות, וכך הביקוש מצטמק עוד יותר. האינפלציה בגוש היורו כיום היא אפסית, וביום שישי פורסם כי המחירים בדצמבר ירדו ב–0.1% — ירידה ראשונה זה חמש שנים.

"פייננשל טיימס" דיווח כי הבנק המרכזי של אירופה יפרסם את תוכנית רכישת האג"ח כבר השבוע, אבל סייג זאת באמרו כי דראגי הבטיח לגרמנים שמשלמי המסים באירופה לא יצטרכו לשאת בהפסדים שייגרמו במדינות אחרות. במלים אחרות, כל האירופאים אינם ערבים זה לזה, והגרמנים לא רוצים לשלם מכיסם אם הבנק המרכזי של יוון, למשל, יפסיד במקרה שאג"ח שיקנה מהשוק ייפלו.

במובנים רבים, זוהי תבוסה לרעיון של הרחבה כמותית מלאה, וניצחון נוסף לגישת החיסכון והאחריות התקציבית של מרקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#