החומה הסינית, מאחורייך: הפרויקטים הלוהטים הבאים - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החומה הסינית, מאחורייך: הפרויקטים הלוהטים הבאים

פרויקטי תשתית גרנדיוזיים הם חלק מהמסורת הסינית, ולמרות הדיבורים על האטה כלכלית, סין לא מפסיקה להוציא עליהם סכומים אדירים ■ אך השאלה היא - האם בכלל צריך אותם?

8תגובות

התוכנית הבאה עשויה להיראות מופרכת: מנהרה בעלות של 36 מיליארד דולר שתהיה כפולה באורכה מהמנהרה מתחת לתעלת למאנש ושתהיה חפורה בעומק רב באחד מהאזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה באסיה. כשתושלם המנהרה, היא תהיה המנהרה הארוכה בעולם שחפורה מתחת למים ותיצור קישור באמצעות רכבת בין שתי ערי נמל צפוניות.

ברחבי סין מקודמים פרויקטים לא פחות שאפתניים עם תג מחיר של מיליארדי דולרים: הגשר הארוך בעולם, שדה התעופה הגדול בעולם וצינור הגז הארוך בעולם, בהשקעה של 80 מיליארד דולר, להעברת מים מהדרום השופע לצפון לאורך מסלול של יותר מ-2,400 ק"מ.

כתבות נוספות ב-TheMarker

המדינה העשירה שבה יום עבודה נמשך שעתיים ו-42 דקות

סטטוסים מצייצים - הגירסה הלא-מצונזרת: כמה עולה פוסט מצליח?

גשר נמל צ'ינגדאו סין
© Yan Runbo/Xinhua Press/Corbis

פרויקטי תשתית עצומים הם חלק מהמסורת הסינית. מהחומה הסינית דרך התעלה הגדולה ועד לסכר שלושת הערוצים, כבר מאות שנים שהאומה הזאת מראה באמצעות עבודה ציבורית את יכולתה ההנדסית ועוצמתה הכלכלית.

כעת, כשמתעוררים ספקות בנוגע להמשך התנופה הכלכלית של המדינה בשלושת העשורים האחרונים, מנהיגי סין מגדילים אפילו עוד יותר את ההשקעה האגרסיבית שלהם בפרויקטי תשתית ענקיים. בנובמבר, לדוגמה, אישרה הנציבות הלאומית לפיתוח ולרפורמות תוכנית להוצאה של 115 מיליארד דולר על 21 פרויקטי תשתית גדולים, כולל בניית שדות תעופה חדשים וסלילת קווי רכבת מהירה חדשים.

"לסין תמיד היתה היסטוריה כזו של פרויקטי ענק", אומר חואנג יוקון, כלכלן וחבר בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. "זה חלק מהדם, מהתרבות ומהטבע של החברה הסינית. כדי להשפיע על המדינה, הם חייבים לעבוד בגדול".

השאלה אם סין צריכה כאלה תשתיות גדולות או יכולה להרשות לעצמה אותן נתונה לוויכוח. תוכניות התשתית עומדות בניגוד למחויבות שקיבלה על עצמה הממשלה בבייג'ין להפחית את ההסתמכות על השקעות ממשלתיות כדי לקדם את הצמיחה. כמה כלכלנים חוששים כי המדינה עלולה בסוף לטבוע בבוץ של חובות.

לפי החשב הלאומי בסין, החוב של הממשלות המקומיות לבדן בסין הגיע ב-2013 ל-3.1 טריליון דולר, יותר משליש מגודלה של כלכלת המדינה. אנליסטים מזהירים כי רמת החוב הגבוהה עלולה לפגוע בצמיחה לטווח הארוך.

"אנשים צריכים להיות מודאגים כי רק חלק קטן מהפרויקטים האלה מייצרים כסף", אומר ויקטור שין, מומחה לענייני סין שמלמד על כלכלה פוליטית באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

ולמרות זאת, מנהיגי סין בטוחים בנחיצות של בנייה בקנה מידה גדול, והמהנדסים כבר ממפים את התוכניות לעשורים הבאים.

חשש מערי רפאים

שנחאי, מטרופולין עשיר במיוחד עם 25 מיליון תושבים, נחשבת למודל. שדרוג העיר נעשה בעזרת עבודת טלאים של פרויקטי תשתית גדולים - שדות תעופה ענקיים, קווי רכבת תחתית, מערכות ביוב ותחנות כוח.

במרכז הפיננסים המשגשג של העיר עובדים על הפרטים האחרונים של מגדל שנחאי, גורד שחקים שהוקם בעלות של 2.4 מיליארד דולר, מתנשא לגובה של 632 מטר ומחזיק בתואר הבניין השני בגובהו בעולם. רק בניין בורג' חליפה בדובאי הוא גבוה יותר ומתנשא לגובה של 828 מטר.

במזרח העיר נבנה פארק השעשועים הגדול בעולם, שנחאי דיסני ריזורט, שכשייפתח ב-2016 הוא יוקף בפארק בשטח של 225 מטר שיעוצב בסגנון ממלכת־קסם. פיתוח הפארק צפוי לעלות יותר מ-5 מיליארד דולר. חברה בבעלות העירייה תשתתף במימון הפרויקט.

שנחאי יכולה להרשות לעצמה להוציא סכומים כאלה. העיר משמשת מרכז פיננסי ויעד תיירותי. אבל לערים אחרות אין בהכרח את האמצעים להוציא סכומים כאלה על פרויקטי ענק בתחום התשתית.

העיר טיאנג'ין, כ-110 ק"מ דרום-מזרחית לבייג'ין, לקחה הלוואות כבדות כדי ליצור מן שכפול של העיר ניו יורק, כולל מתחמים שמעוצבים כמו מרכז רוקפלר ומרכז לינקולן. אבל כיום האזור הזה נהפך לעיר רפאים. עשרות בנייני משרדים ומתחמי יוקרה נותרו ריקים ובנייתם אפילו לא הושלמה.

בדאליאן, עיר של 6 מיליון תושבים בצפון מזרח המדינה, מנהרת הרכבת התת־ימית המוצעת ליאנטאי היא רק חלק מתוכנית אב גדולה שכוללת מערכת הסעת המונים אורבנית של כ-260 ק"מ. העיר מקדמת תוכניות להקמת מה שהיא מגדירה כשדה התעופה הימי הימי הגדול בעולם, שדה תעופה שיוקם על אי מלאכותי בעלות של 4.3 מיליארד דולר ובשטח של יותר מ-20 קמ"ר.

"הגיוני להגדיל את ההוצאה על תשתיות במהלך היחלשות כלכלית כשיש הון ואפשר לספק עבודה", אומר דיוויד דולר, לשעבר מנהל מדור סין בבנק העולמי וכעת חבר במכון ברוקינגס בוושינגטון. "אבל אם שיעור הצמיחה עולה באמצעות בניית תשתיות לא חיוניות, זה יכול להפוך בסופו של דבר להאטה כלכלית חדשה שתחשוף כי התשתיות לא באמת נדרשו".

מומחים רבים טוענים גם כי פרויקטים כאלה גובים מחיר כבד מהקהילות המקומיות ומהסביבה בזמן שהקבלנים מעבירים אנשים מבתיהם, הורסים יערות, מסיטים נהרות ומקימים סכרים.

בעיר לאנז'ו בצפון מערב המדינה תמכה הממשלה המקומית בתוכנית השטחה של 700 הרים נמוכים כדי שניתן יהיה להקים שם מחוז עסקים חדש, על אף החששות מהנזק למערכת האקולוגית המקומית. גם בניית סכרים המיטה הרס באזור ויצרה מחסור במים ונזקים סביבתיים וכמה מדענים טוענים כי ייתכן שזה גרם לרעידות אדמה בדרום מערב סין.

"הרעיון המסוכן הוא שחושבים שניתן לשלוט בטבע", אומר פול קיי. גלרט, סוציולוג מאוניברסיטת טנסי. "תמיד יש השלכות חברתיות וסביבתיות שליליות".

המפלגה מעודדת פרויקטים גדולים

סין נשלטת על ידי מפלגה יחידה - המפלגה הקומוניסטית - שמגייסת את הפוליטיקאים ואת המשאבים הכלכליים כדי לקדם פרויקטים כל כך גדולים. ועכשיו המפלגה תומכת בעיריות - ואף מגבה אותן - כדי שיחשבו בגדול.

בלומברג

"יש להם מערכת רודנית. לכן הם יכולים לעשות הכל ללא התנגדות - זה המפתח", אומר ג'ררדו דל־צרו סנטהמריה, מומחה פרויקטים גדולים בחברת קופר יוניון בניו יורק. "במערב, החברה האזרחית שותפה ובמקרים רבים מתנגדת לפרויקטים גדולים".

החסידים של הפרויקטים אומרים כי הם יכולים להגדיל את היעילות. סכרים גדולים וחוות רוח יכולים לצמצם את פליטת המזהמים, ומערכות הסעת המונים יכולות להוריד את צריכת הנפט ולקדם פתרונות ירוקים.

פרויקטים ענקיים נוספים יכולים לחזק את מעמדה של סין כמעצמת ייצור וסחר. בנובמבר הודיעה הממשלה כי נפתח הקישור לרכבת משא בין מזרח סין לספרד, מה שמאפשר לסחורות להגיע לספרד בתוך קצת יותר מ-20 יום. זה קו הרכבת הארוך בעולם והוא עוקף בהרבה את הקו הטרנס־סיבירי שבמקום השני.

סין נהנית גם מיתרונות חבויים בפרויקטים האלה, כולל היכולת להשיג מומחיות מדעית וטכנית.כתוצאה מכך, בניית גשרים בסין דומה לאירועים אולימפיים.

ב-2007, אחרי שסין השלימה את הקמת הגשר הארוך ביותר מעל למים בהאנגז'ו, המדינה שוברת שיאים באופן קבוע. סין טוענת עכשיו כי היא מחזיקה בתואר הגשר הארוך ביותר בעולם, הגבוה ביותר וגם גשר חדש שעובר מעל ים ומגיע לעיר טינגדאו במזרח המדינה באורך של 42.5 ק"מ.

"חלק גדול מזה קשור בבניית זהות לאומית עבור סין. מגה־פרויקטים מתאימים לזה", אומר בנט פליבביירג מאוניברסיטת אוקספורד. "זה כמו מגדלור שמראה לכולם מה האומה יכולה לעשות".

זה מסוג המיומנויות ההנדסיות שהממשלה רוצה לייצא באמצעות המיזמים שהקימה - וזה כבר קורה. בוסטון רוכשת קרונות לרכבת התחתית מסין. ארגנטינה, פקיסטן ורוסיה ביקשו מסין לשדרג את התשתית שלהן. בחודש שעבר התחילו צוותי בנייה סיניים לעבוד על פרויקט שאפתני בשווי של 50 מיליארד דולר לחפירת תעלה לאורך ניקרגואה שיכולה להתחרות בעתיד בתעלת פנמה.

"הם חושבים שהם יבנו את התשתיות לשאר העולם", אומר חואנג ממכון קרנגי. בכך, סין מותחת את הגבולות של בניית תשתית עם הצעות נועזות יותר. תעלת דאליאן נראית קטנה בהשוואה לרעיון החדש לבניית רכבת בינלאומית שתחבר בין סין לארה"ב באמצעות חפירת תעלה מתחת למיצרי ברינג המחברים בין רוסיה לאלסקה.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#