הביטקוין עדיין כאן: כך מדפיסים כסף באינטרנט ב-2015 - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הביטקוין עדיין כאן: כך מדפיסים כסף באינטרנט ב-2015

למרות הצניחה בשוויו, הכרייה ברשת - המקבילה הדיגיטלית להדפסת כסף - צוברת תאוצה ■ בתחילת הדרך נעשתה הכרייה בידי כורים קטנים ומחשביהם הביתיים ■ עם הזמן והזינוק בשווי הביטקוין, התפתחה תעשיית כרייה - ובקרוב הכורים יגבו עמלות על עסקות

5תגובות

בהאנגר מטוסים ענק בבודן, עיירה קטנה בצפון שווייץ, שיכול להכיל בקלות תריסר מסוקים, מזמזמים כיום 45 אלף מחשבים. הם עובדים ללא הפסקה, מנסים לפצח פאזלים מתמטיים מסובכים. הפתרונות כשלעצמם אינם חשובים - מה שחשוב זה שפתרון הפאזל מזכה את בעלי המחשב בביטקוין, המטבע הדיגיטלי.

המחשבים בבודן מתחרים במאות אלפי מחשבים אחרים ברחבי העולם. הראשון שיפתור פאזל כזה יזכה ב–25 מטבעות ביטקוין, ששווים 6,900 דולר. מאז המציא סטושי נקאמוטו, דמות אפופת מסתורין, את הביטקוין ב–2008, יותר ויותר אנשים סוחרים בו כמטבע לכל דבר. אף שיש במחזור מטבעות ביטקוין בשווי של 3.8 מיליארד דולר בלבד, המטבע הווירטואלי מתהדר בשלוש תכונות שימושיות: קשה להרוויח אותו, ההיצע שלו מוגבל, וקל לאמת אותו.

אבל למטבע הדיגיטלי יש "באג" - הביטקוין אינו יציב. רק לפני קצת יותר משנה השווי הדולרי של הביטקוין היה גבוה פי ארבעה משוויו כיום. אלא שאז מאונט גוקס, הבורסה הגדולה ביותר למסחר בביטקוין, קרסה ובועת הביטקוין פקעה. למבקרי הביטקוין זה מזכיר את "שיגעון הצבעונים", שהוציא מהדעת את ההולנדים במאה ה–17, והם צופים שבועת הביטקוין תפקע באופן דומה. התחזית הקודרת שלהם קיבלה חיזוק בתחילת 2014, כאשר ביטסטאמפ, בורסה נוספת למסחר בביטקוין, עצרה את פעילותה, ודיווחה על היעלמותם של 19 אלף מטבעות, ככל הנראה כתוצאה ממתקפת האקרים.

אבל הצניחה בשווי הביטקוין וקריסתן של זירות המסחר במטבע הדיגיטלי אינן מספרות את כל הסיפור. מאז יצא לדרך יותר ויותר עסקים מקבלים ביטקוין כאמצעי תשלום, בהם טיים ומיקרוסופט. בכל מקרה, בלי קשר לגורלו של הביטקוין, ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות כי הטכנולוגיה שפותחה לצורך הפקתו תוליד עוד מטבעות אלטרנטיביים ותספק בסיס לעסקים אחרים הקשורים בהעברת נכסים.

רויטרס

עשה זאת בעצמך - גרסת הביטקוין

כשנקאמוטו הכריז על המצאתו, כמה ניסיונות להביא לשוק מטבעות דיגיטליים, כמו דיגיקאש ואי־גולד, כשלו. מה שמייחד את הפיתוח של נקאמוטו זה שהביטקוין קיים כישות רק בספר חשבונות אלקטרוני עצום שנקרא "בלוקצ'יין". הוא מכיל את ההיסטוריה של כל עסקה בביטקוין, ועותקים שלו נמצאים במחשבים רבים ברחבי העולם - לכן, בשונה ממטבעות רגילים או מטבעות דיגיטליים קודמים, הביטקוין אינו זקוק לצד שלישי מהימן שיטפל בזרימת הכסף, או בבנק מרכזי שינפיק אותו.

נקאמוטו המסתורי תיכנן את המערכת כך שכל מי שמצטרף אליה יהיה מהימן. כורים - לתהליך "הדפסת" הביטקוין העניקו את השם "כרייה" - שהצליחו לפצח את הפאזל המתמטי המזכה בביטקוין, צריכים להמתין לעיבוד של 99 מקבצי עסקות נוספים על מנת לקבל את הפרס. משמעות הדבר היא שיש מאגר מתעדכן של משתתפים, שלכולם אינטרס לוודא שכולם שומרים על הכללים.

המערכת של תגמול הכורים בביטקוין הוכחה כדרך היעילה להכניס את המטבע למחזור. מפעילי מערכות תשלומים רגילות מתפרנסים מעמלות על עסקות, אבל המודל העסקי הזה לא היה עובד עם ביטקוין בימים הראשונים, בגלל היעדר משתמשים. עם זאת, בשלב הבא, כשהשימוש בביטקוין יצבור פופולריות, הכורים יוכלו לגבות עמלות על עסקות, ואלה יהיו מקור ההכנסה העיקרי שלהם. הם יזדקקו לעמלות האלה - המערכת מפחיתה את התגמול על פתרון הפאזלים כל ארבע שנים.

למרות הירידה בערך הביטקוין - ביצועיו ב–2014 היו גרועים אפילו משל הרובל הרוסי והגריבנה האוקראינית - פעילות הכרייה ברשת ממשיכה להתגבר. כמה מהכורים עדיין משקיעים בשדרוג המכונות שלהם, והפעילות סביב הביטקוין היא מהצומחות במהירות הגדולה ביותר בתעשיית ההיי־טק. בימיו הראשונים של המטבע, פעילות הכרייה התבססה על כורים קטנים שניסו לכרות את המטבע הדיגיטלי במחשביהם הביתיים.

זה היה החלום הליברטריאני של נקאמוטו: כסף שמיוצר בבית, בלא צורך ברשויות מרכזיות. אבל ככל שהביטקוין צבר פופולריות, מה שהביא בין השאר לעלייה בשוויו, המטבע הדיגיטלי נהיה גם יותר עסקי. כורים אינדיווידואלים החלו לשתף פעולה - לשלב את כוח המחשוב שלהם, ולחלוק את התגמולים. כיום, רוב הכרייה נעשית במאגרים כאלה.

סטארט־אפים בכל העולם מפתחים תוכנות ייחודיות, ומתנהל מעין מרוץ חימוש דיגיטלי כשהחובבנים נשארים מאחור. עוצמת המחשוב של מיקרו־מעבד בדרך כלל מוכפלת כל 18 חודשים, מה שמוכר כחוק מור. במקרה של השבבים המיועדים לכרייה, ההכפלה הזאת מתרחשת כל שישה חודשים. הכרייה גם עברה לענן, וחברות רבות משווקות כוח כרייה באינטרנט.

עדיין לא ברור מה יקרה לנוכח הצניחה בשווי הביטקוין. התורים הארוכים לכרייה התקצרו. הביקוש לכוח כרייה באינטרנט לא עולה. יצרניות ציוד רבות מצאו עצמן מפעילות את המכונות עבור עצמן - ומוכרות חלק ממלאי הביטקוין שלהן כדי לכסות עלויות. זאת, כך נראה, גם הסיבה לכך שהמטבע הדיגיטלי ממשיך ליפול.

Bloomberg

בענף כריית הביטקוין כבר דנים בשאלה, מהו הרף שמתחתיו כריית הביטקוין כבר אינה משתלמת. מצד שני, אולי טוב שהזינוק בשווי הביטקוין הסתיים: לו היה נמשך, המערכת היתה מגיעה בקרוב מאוד לגבול היכולת שלה. פרוטוקול הביטקוין במתכונתו הנוכחית יכול לעבד רק שבע עסקות בדקה - רחוק מאוד ממערכות תשלומים רגילות כמו ויזה, שמסוגלת לטפל בעשרת אלפים עסקות בדקה.

לא ירוק כל כך

רבים מתריעים על כך שלכריית מטבעות דיגיטליים, בדומה לפעילויות כרייה מסורתיות, יש מחיר סביבתי: היא צורכת הרבה חשמל, ולא כולו מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשת, כפי שעושים בבודן. ההתפתחות המהירה של שבבי ASIC אמנם הגבירה את יעילותן של מכונות הכרייה, אבל אפילו אם כל הכרייה בעולם תתבצע במתקנים מודרניים כמו בבודן, צריכת החשמל הכוללת תהיה 1.46 טרה־ואט שעה בשנה - הצריכה של כ–135 אלף משקי בית ממוצעים בארה"ב.

חשש גדול יותר הוא שככל שמאגרי הכרייה גדולים יותר, קבוצת כורים עלולה להשתלט על יותר ממחצית מערכת הביטקוין. ביוני האחרון התסריט הזה התממש, כשאחד המאגרים, GHash.IO, עורר בהלה בקהילת הביטקוין כשהגיע לרמה הזאת, לפני שחלק מהמשתמשים עברו למאגרים אחרים.

המערכת כל כך מורכבת, עד שכמה אנליסטים תוהים אם אפשר לנהל מתקפת כורים גם עם נתח קטן יותר. האמת היא שאיש לא בטוח מה מידת הריכוזיות בתעשייה הזאת כיום. כחמישית מכוח הכרייה מוגדר "לא ידוע", מה שאומר כי לא ברור מי מחזיק בו.

רוב הסיכויים הם שרבות מהמכונות האלו נמצאות בסין, שם קצב הכרייה צפוי להאיץ. הכורים במונגוליה הפנימית - שם החשמל זול הודות לשפע הפחם, להשקעות הרבות בתחנות כוח ולחוקים מקלים בכל הקשור לאיכות הסביבה - מקימים מרכזי נתונים גדולים בהרבה מאשר במדינות המערביות, לפי דיווחים. "תמיד חששתי שהכורים יהיו מרוכזים במעט מדינות", אמר יפו גואו, מייסד חברת אבאלון המפתחת שבבי כרייה. הוא גם חושש מכך שממשלה עוינת תשתלט על מערכת הביטקוין, או שהביטקוין ייהפך למונופול.

בין אם מערכת הביטקוין תצליח לחמוק מגורל כזה, הצלחת המערכת תלויה במידה רבה ביכולת של הכורים להגיע להסכמות על רפורמות שימנעו ממנה להיות ריכוזית מדי. הבעייתיות הזאת מקבלת משנה תוקף מכך שגם במקרה של הצלחה צץ מכשול: כשמיליארדי דולרים עומדים על הפרק, בעלי עניין נוטים להגן על המצב הקיים.

הביטקוין כבר לא לבד

כמו במקרה של האינטרנט, הממשל של הביטקוין מתנהל בהתאם לעיקרון של "קונסנזוס גס וקוד רץ". כל אחד יכול להצטרף לפורומים ברשת. אם יש הסכמה כללית והפתרון מוכיח עצמו כטוב, קוד התוכנה של המערכת מתעדכן על ידי אחד מחמשת המפתחים העיקריים.

אחר כך מגיע המבחן האמיתי: אם הכורים מוכנים לקבל את השינויים, הם מצביעים לטובת עדכון התוכנה בכך שהם מתקינים אותה במחשביהם. אם רוב הכורים עושים זאת - העדכון מותקן במערכת. זאת לא היתה בעיה עד כה, אבל הכורים עדיין עלולים לחסום שינויים עתידיים אם הם חוששים מהעלות הגבוהה שכרוכה בהטמעת השינויים.

יש קבוצות שכבר השיקו מטבעות דיגיטליים משלהן. רבים מהמטבעות האלה הם המקבילה של הביטקוין ל"מניות הפני" הספקולטיביות. זהותו של נקאמוטו עדיין לא התגלתה, אבל היכן שהוא לא נמצא, נקאמוטו - אם זה אכן שמו האמיתי - יכול להיות גאה בכך שעורר גל של חדשנות פיננסית, וייסד את מה שנראה כמו ענף חדש וגדול של בתעשיית ההיי־טק העולמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#