לבנות בניין של 30 קומות ב-15 יום: כך אפשר לפתור את בעיות הדיור - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לבנות בניין של 30 קומות ב-15 יום: כך אפשר לפתור את בעיות הדיור

מכשירים חכמים מאפשרים לנו לעקוב אחר הבריאות שלנו כל הזמן ולסייע לרופאים לאבחן בעיות מהר יותר, קורסים מקוונים פתוחים מאפשרים השכלה גבוהה בחינם ■ אז מתי תתגייס הטכנולוגיה כדי לפתור את בעיית הנדל"ן?

18תגובות

הכלכלן ג'וזף שומפטר טען כי נס הקפיטליזם טמון בדמוקרטיזציה של העושר. "לאליזבת הראשונה היו גרבוני משי", הוא ציין, "אך הישג הקפיטליסטי אינו אספקת גרבוני משי נוספים למלכה, אלא הבאתם להישג ידן של הפועלות". ברוב תחומי החיים הנס הזה התחולל: בארה"ב מספר שעות העבודה שנדרשות כדי לקנות מכונית או מלתחה של בגדים נחתך במחצית בדור האחרון. אך לשלושה תחומים עיקריים הוא עדיין לא הגיע: בריאות, חינוך ודיור.

בשנים האחרונות היתה תסיסה של רעיונות לשיפור היעילות של הרפואה והחינוך. מכשירים חכמים יאפשרו לנו לעקוב אחר הבריאות שלנו כל הזמן ויסייעו לרופאים לאבחן בעיות מהר יותר. קורסים מקוונים פתוחים יאפשרו לכולם השכלה גבוהה בחינם וטאבלטים יספקו חינוך לכל אפריקה. אך אי־אפשר לומר את אותו הדבר על דיור, תחום שבו היכולת לבצע מהפכה דיגיטלית מוגבלת והיעילות פועלת בכיוון הלא נכון: בארה"ב, למשל, יעילות כוח העבודה במגזר הבנייה ירדה ב-22% ב-20 השנים שהסתיימו ב-2009, אף שעלתה ב-45% ביתר מגזרי הכלכלה. במדינות העשירות הוציאו 60 מיליון אנשים יותר מ-30% מהכנסתם על דיור. ובמדינות המתעוררות חיים 200 מיליון משקי בית במשכנות עוני. משמעות השילוב בין צמיחה באוכלוסייה לעיור מהיר היא שכל אחד מהמצבים הבלתי־רצויים האלה צפוי להחמיר.

האם העתיד כה עגום? יותר ויותר חברות גדולות מביאות הון ומומחיות בניהול לתחום. טאטא, החברה הגדולה ביותר בהודו, הקימה ב-2009 חטיבה המוקדשת לדיור בר־השגה. למהינדרה אנד מהינדרה יש מיזם דומה וארגונים אחרים - מארגונים ללא מטרות רווח ועד לחברות ייעוץ - מביאים רעיונות חדשים או חושבים מחדש על רעיונות ישנים.

בלומברג

דו"ח של מקינזי מספק סיכום טוב לאחת הגישות לבעיה הזאת: התאמת יתרון הגודל לתעשייה מפולגת. Value & Budget Housing Corporation, חברה פרטית הודית, מייצרת להמונים מודולות אלומיניום שניתן להרכיב מהן דירות בגדלים שונים. ברוד גרופ הסינית יכולה לבנות בניין בן 30 קומות על יסודות מוכנים ב-15 ימים בלבד בעזרת חלקים רבים שמיוצרים במפעל. חברות הודיות רבות חוסכות באופן משמעותי בכך שהן משתמשות בלבנים שעשויות מאפר מרחף, מוצר פסולת מתחנות כוח הפועלות על פחם. בריטניה הפחיתה את עלות חומרי הגלם לדיור ציבורי בשיעור של עד 30% מאז 2010 בכך שהקימה קונסורציומים לרכישה.

ישנה גם התנגדות לגישה הזאת שמאמינה בחלחול מלמעלה למטה. הניסוי הגדול ביותר של המדינות העשירות מאז מלחמת העולם השנייה בייצור המוני של יחידות דיור היה אסון. רובן הידרדרו עד מהרה למשכנות עוני לגובה. זה קרה בין היתר בגלל הבנייה הגרועה: חלק מבנייני הדירות בשנות ה-60 וה-70 נבנו בצורה גרועה כל כך, עד שהרסו אותם בשנות ה-80.

אך זה קרה גם משום שאנשים אוהבים שבבתים שלהם יש מגע יד אדם. איש לא רוצה לגור במשהו שהתחושה בו היא שהוא נבנה על ידי מכונה. רבים מהפתרונות לבעיית הדיור יצטרכו לבוא מתחתית הפירמידה. דיירי שיכוני העוני מתקנים כל הזמן את בתיהם וארגונים רבים ללא מטרות רווח מעדיפים כיום לעבוד עמם ולשפץ את בתיהם מאשר לעצב בתים חדשים מאפס.

עם זאת, דיור שנבנה על ידי הרשויות לא חייב להיות רעוע או לא אישי. חברת הוף האוס הגרמנית בונה בתים מיוצרים מראש מאז 1912. אדפטהאוס, חברה בריטית, מתמחה בבתים שאפשר לשנות את צורתם בהתאם לשינויים בצורכי המשפחה. איקאה השוודית מוכרת בתים באריזות שטוחות שאפשר להתאים לצרכים השונים. בנוסף, חברות גדולות יכולות לסייע לאנשים לבנות בעצמם בתים מותאמים אישית תוך שהן נהנות מיתרון הגודל: חברת סמקס (Cemex) המקסיקאית מספקת לאנשים שבונים בעצמם גישה למתקנים זולים ומימון זול, כמו גם מלט.

לא בחצר 
האחורית שלי

הדו"ח מודה שכדי לתקן את בעית הדיור יש לפתור בעיות רבות אחרות: השגת קרקעות והיתרים; שכנוע בנקים לתת משכנתאות לאנשים עניים יותר; ושכנוע חברות שירותי החשמל והמים העצלות לחבר את הבתים לחשמל ומים. השגת קרקע היא דבר בעייתי במיוחד. אנשים רוצים לגור היכן שישנן עבודות, בדרך כלל במרכזי הערים, וברגע שהם כבר יושבים שם, הם רוצים לוודא שהאזור טוב ולא צפוף מדי. אבל הדו"ח כולל כמה רעיונות טובים לשיפור היצע הקרקעות.

כך, למשל, לעתים קרובות מחזיקות ממשלות בנתחים גדולים של קרקעות לא מפותחות במרכזי ערים, אם הן רק טורחות לבדוק. סוכנות הדיור הלאומית של טורקיה, TOKI, צברה שטח של 4,120 קמ"ר, השווה ל-4% מהשטחים העירוניים במדינה, באמצעות רכישתו מגופים ממשלתיים אחרים. ספקולנטים בשוק הנדל"ן יושבים לעתים קרובות על שטחי נדל"ן גדולים ויקרים בערים. כדי למנוע זאת, ממשלת סין מטילה מס שנתי של 20% מערך הקרקע שנותרת לא מפותחת. אם לדיירי השיכונים תינתן זכות רשמית על הנכסים שלהם זה עשוי גם כן לעודד אותם להצטרף למאמצים לפתח מחדש אזורים מוזנחים.

עם זאת, קשה לגרום לכל אלה להתרחש, ובמיוחד בדמוקרטיות עלולים להתערב בתהליך שכנים שאינם רוצים פרויקטים חדשים לידם ובעלי אינטרסים אחרים שיבלמו את הפיתוח (סין האוטוריטרית עוצרת התנגדות כזאת - אבל רבים מהבניינים שבנתה בעשורים האחרונים לא מזדקנים בחן). למרות זאת, עדיף להתקדם בכמה חזיתות בבת אחת.

חברות גדולות כמו טאטא יכולות להשתמש בכוחן כדי לפתור בעיות כמו היצע קרקעות וזמינות מימון זול. ארגונים ללא מטרות רווח כמו הביטאט פור היומניטי יודעים לשכנע ממשלות לספק סכומים קטנים שמסייעים לדיירי משכנות עוני לשפר את הדיור שלהם בעזרת דברים כמו בית שימוש בתוך הבית. אין סיבה שההישג הקפיטליסטי לא יעזור לספק לאנשים דיור הגון, בדיוק כפי שאיפשר להם לקבל אספקה ללא הגבלה של גרבונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#