כך מתכננים הרפובליקאים והדמוקרטים להציל את כלכלת ארה"ב מביצת הבינוניות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מתכננים הרפובליקאים והדמוקרטים להציל את כלכלת ארה"ב מביצת הבינוניות

הקונגרס האמריקאי משנס את מותניו לפעול נגד הקיפאון בהכנסות משקי הבית בארה"ב - כל צד פוליטי בדרכו שלו

2תגובות

עבור האזרח האמריקאי הממוצע, כלכלת ארה"ב היא כמו קבוצת פוטבול שלא יודעת להזיז כדור, ולא הצליחה להשתפר בכך במשך 30 שנה. זו הסיבה שכלכלנים מתוסכלים משני צדי המתרס הפוליטי מנסים להכין ספר מהלכים חדש - הם מדברים יותר ויותר על שימוש מופחת בשחקני מרכז המגרש לטובת מסירות ארוכות טווח.

מבחינת הדמוקרטים, זה אומר שיש להגדיל את ההוצאה הממשלתית על חינוך, תשתיות ואף על יצירת משרות ישירה. בקרב רפובליקאים, זה אומר שיש לקדם שינויים מרחיקי לכת במיסוי וברגולציה. הדיונים האלה יתרמו לעיצוב המדיניות הכלכלית עד תום כהונת אובמה, ובמהלך הקמפיין לבחירות 2016.

כלכלת ארה"ב יצאה סוף סוף מהמשבר הכלכלי ומהמיתון הגדול של 2009-2007. שוק התעסוקה הוסיף בנובמבר 314 אלף משרות, התפוקה האמריקאית צמחה ברבעון השלישי של 2014 בשיעור חד של 5% בקצב שנתי, ואין באופק סימנים לאינפלציה. אבל הקיפאון בהכנסות מעמד הביניים, שנמשך כבר דור שלם, ממשיך.

הקונגרס, ארה"ב
רויטרס

"אסטרטגיה לפיתוח הון אנושי"

בין 1947 ל-1979 התנופה הכלכלית של אחרי מלחמת העולם השנייה הכפילה את ההכנסה החציונית של משפחה בארה"ב ל-58,573 דולר לשנה במונחים דולריים של 2013. אם הצמיחה בהכנסות היתה ממשיכה באותו קצב גם לאורך הקריירות של דור הבייבי בום, ההכנסה החציונית של משפחה היתה מגיעה כיום ליותר מ-124 אלף דולר לשנה. במקום זאת, היא הגיעה לפחות ממחצית הסכום הזה.

היקף ההאטה המתמשכת בהכנסות גורם לרבות מהיוזמות הממשלתיות לשיפור המצב להיראות קטנות ומתונות מדי. קיצוצי המסים שהנהיג הנשיא ג'ורג' וו. בוש חסכו למשפחה בת ארבע נפשות בעלת הכנסה חציונית כ-2,000 דולר בשנה. אם במשפחה שכזו יש עובד אחד במשרה מלאה שמרוויח את שכר המינימום הפדרלי, 7.25 דולרים לשעה, אז הצעת הנשיא אובמה להעלות את שכר המינימום ל-10.1 דולרים לשעה תגדיל את הכנסת המשפחה בכ-6,000 דולר בשנה.

בעולם של כלכלה גלובלית תחרותית, האסטרטגיה של הדמוקרטים מתחילה בשיפור החינוך וההכשרה המקצועית במטרה להגדיל את כישורי העובדים ואת תפוקתם. אובמה לא הצליח להעביר בקונגרס תוספת של 75 מיליארד דולר בשנה על חינוך לגיל הרך, אבל כמה מבעלי בריתו טוענים שדרוש הרבה יותר.

"אני הייתי שם את כל הכסף על חקיקה נרחבת שתעסוק באסטרטגיה לפיתוח הון אנושי", אומר אוסטן גולזבי, פרופסור מאוניברסיטת שיקגו שעמד בעבר בראש מועצת היועצים הכלכליים של אובמה. לצורך תוכנית שכזו, גולזבי היה מקדיש עד 3% מהתמ"ג, או יותר מ-500 מיליארד דולר בשנה, להשקעה "בכל האזורים האפשריים" - מחינוך לגיל הרך, דרך קולג'ים קהילתיים ועד להכשרה מקצועית לעובדים בהתאם לצרכי המעסיקים.

למרות זאת, גם אם הכל ילך כמתוכנן, יידרשו שנים עד שיירשם גידול משמעותי בהכנסות. "אם אתם חושבים שזה יפתור הכל אתם עושים מעצמכם צחוק", אומר ג'ארד ברנשטיין, לשעבר ראש מועצת היועצים הכלכלית לסגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן.

בעידן שבו וושינגטון מתמודדת עם התנגדות מהציבור ברוח תנועת מסיבת התה, ברנשטיין תומך ברעיון המסוכן מבחינה פוליטית של יצירת משרות באופן ישיר על ידי הממשלה במטרה להדק את שוק העבודה, להעלות את המשכורות ולשפר את סיכוייהם של מובטלים לטווח ארוך. לפי ניתוח שפורסם באחרונה, כל מיליארד דולר של השקעה ייצרו 100 אלף "משרות מסובסדות" במשכורת של 10 דולרים לשעה במשך שישה חודשים.

אי־אף־פי

מספר גדול יותר של דמוקרטים תומך בהשקעה בתשתיות לצורך יצירת עבודות בטווח הקצר והגדלת הפוטנציאל הכלכלי בטווח הארוך. אובמה לא הצליח להעביר את הצעתו להקצות 10 מיליארד דולר למיסוד "בנק תשתיות" בנוסף לתקציב שנתי של 22.5 מיליארד דולר לסלילת כבישים מהירים.

לארי סאמרס, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מקדם תוכנית גדולה בהרבה: השקעה שנתית של 200 מיליארד דולר בתשתיות ציבוריות ופרטיות במשך 10 שנים. על פי חישוביו, הריביות הנמוכות יעניקו תשואה נאה להשקעה.

הגדלת הצמיחה הכלכלית היא פתרון חלקי, בעיקר עבור הדמוקרטים. חלק נוסף הוא התמודדות עם מגמות כלכליות שהועילו בעיקר למשפחות בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר.

לן ברמן, מנהל המרכז למדיניות מס, מציע רעיון "רדיקלי" שלא יעלה אפילו גרוש. במסגרת החוק הקיים, מדרגות המס עולות בכל שנה כדי לגונן על כולם מהשפעות האינפלציה. ברמן מעוניין לכוון את ההתאמות האלה רק עבור אנשים עם קיפאון בהכנסות. חישוב מחדש של הגנות מפני אינפלציה "יפעל בעדינות מול רוחות העלייה באי־השוויון", כתב באחרונה ברמן.

"משחק שיימשך שנים ארוכות"

ריצ'רד פרימן, כלכלן שוק העבודה מאוניברסיטת הרווארד, היה מגדיל את המלחמה באי־השוויון אפילו יותר. לדעתו, בכלכלה שמייצרת רווחים גדולים לבתי עסק, אבל לא לעובדים - צריך להפוך יותר עובדים לבעלי עסקים. הדבר ידרוש הגדלת תמריצים עבור עובדים לרכוש מניות בחברות שמעסיקות אותם, וייצור תמריצים עבור מעסיקים להגדיל את התשלום לעובדים בהתאם לרווחיות העסק. "הצגנו לממשל אובמה חלק מהרעיונות האלה, והחבר'ה מוול סטריט פשוט חיסלו אותם", אומר פרופ' פרימן, שהיה שותף לחיבור הספר "חלקם של האזרחים: מחזירים את הבעלות לדמוקרטיה".

הדיון במחנה הרפובליקאי מתמקד בהזזת הממשלה מהדרך. תמיכתו של ג'ב בוש, מועמד רפובליקאי אפשרי לנשיאות ב-2016, בהחלת סטנדרט ליבה במערכת החינוך, באה בניגוד לעמדת רוב חברי מפלגתו.

בלומברג

במניפסט שפורסם באחרונה על ידי הארגון השמרני YG נטוורק, הציע הכלכלן מייקל סטריין להפחית את הרישוי לעסקים בענפים מסוימים, כמו קוסמטיקה. ג'יימס פתוקוקיס מהמכון למיזמים אמריקאיים טוען כי קיצור תנאי זכויות היוצרים על ספרים, סרטים וקניין רוחני אחר יביא לגידול בחדשנות וליצירת מקומות עבודה.

אחרים מציעים מהפך במדיניות האנרגיה. דגלאס הולץ־איקין, לשעבר מנהל משרד התקציב של הקונגרס, תומך בניצול "האירוע הכלכלי החשוב זה עשורים" באמצעות הסרת האיסור ארוך השנים על יצוא נפט מארה"ב והקלה בהגבלות על יצוא גז טבעי נוזלי.

אחרים רואים הזדמנות לנצל את השינויים במשק האנרגיה לצורך מהפך במדיניות המס. סטיב בל, שהיה חבר סנאט רפובליקאי במשך שנים רבות וכיום חבר המכון הדו־מפלגתי למדיניות טוען כי מעבר ממיסוי הכנסה למיסוי מקורות אנרגיה יכול להגדיל את הצמיחה וההשקעה בארה"ב, למתן את שינויי האקלים וליצור הכנסות שיממנו את תוכנית הקצבאות לעובדים. הסנאטור מייק לי, רפובליקאי ממדינת יוטה, מציע "מענק מס" של 2,500 דולר למשפחות עם ילדים.

אבל הרעיון השמרני הפופולרי ביותר להעלאת הכנסות משפחות מעמד הביניים הוא שינוי מן היסוד של קוד מס החברות בארה"ב. אובמה אימץ את המדיניות, בתנאי שהקונגרס יסגור פרצות שקיימות כיום בחוקי המס - כך שהכנסות הממשלה לא ייפגעו מהורדת המס, שמגיע כיום ל–35%. מפני שמי שנהנה מהפרצות בחוקי המס לא מוכן לוותר עליהן, התנאי של "נייטרליות הכנסות" מקשה מאוד להוריד את שיעור המס. לפי קווין האסט, כלכלן ב-A.E.I, התעלמות מהמחלוקת והורדה מיידית של שיעור מס החברות תגרום לתאגידים רבים להעביר במהירות עסקים לארה"ב, וליצור מקומות עבודה. "זה בהחלט יעזור לעובדי הצווארון הכחול", אומר האסט. לטענתו, "זו לא זריקה עיוורת - זהו מהלך בטוח". כמה מהדמוקרטים מצננים את ההתלהבות - אבל לא כולם. "זו הצעה מסקרנת", אומר פרופ' פרימן.

יכול להיות ששחזור הגידול בהכנסות משקי הבית שהתרחש בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הוא בלתי אפשרי. "אני לא חושב שיש מחשבה ארוכת טווח, אומר רוברט רייצ'הוור, שעמד גם הוא בראש משרד התקציב של הקונגרס. "אנחנו משחקים במשחק שיימשך שנים ארוכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#