בזמן שהשקעתם במניות, אג"ח וסחורות - החוות החקלאיות הניבו 12% כל שנה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בזמן שהשקעתם במניות, אג"ח וסחורות - החוות החקלאיות הניבו 12% כל שנה

להשקעות החקלאיות יש פוטנציאל עצום - הביקוש ליבולים גדל וההיצע מצטמק ■ למרות זאת, רק 36 קרנות מתמחות במגזר, שצובר פופולריות

2תגובות

ב–40 השנים הקרובות תידרש האנושות לייצר מזון יותר משייצרה ב–10,000 השנים הקודמות יחדיו. ערי הענק בולעות אדמה חקלאית, השיפורים בתפוקה החקלאית מאטים והביקוש לדלק ביולוגי צומח - ושילוב זה משמעותו כי ההיצע אינו עומד בקצב הגידול בביקוש. חקלאים, מדענים ויזמים נבונים כבר מעלים רעיונות רבים לפתרון הבעיה, אך הם זקוקים למימון כדי ליישמם.

כך, אנשי מימון שקונים ומוכרים חברות גילו את ההזדמנות. עד כה היו שערי החוות החקלאיות לרוב היו סגורים בפני שוקי ההון, לאור יחס שלפיו תשע מתוך כל עשר חוות מוחזקות בידי משפחות. ואולם הדמוגרפיה מאלצת את השינוי - הגיל הממוצע של חקלאים באירופה, בארה"ב ובניו זילנד הוא קרוב ל-60. לרוב אין להם יורשים, מכיוון שצאצאיהם אינם רוצים להמשיך את דרכם, או שאינם יכולים לרכוש את אחזקות יתר בני המשפחה. בנוסף, אימוץ טכנולוגיות חדשות וחקלאות בקנה מידה גדל דורשים הון שאין לחקלאים רבים, גם לאחר שנים של זינוק במחירי היבולים.

משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה רואים בקרקעות החקלאיות אדמה פורייה, ומחזיקים בהן באמצעות עסקות משלהם או באמצעות מכירתן לקרנות מתמחות. יש שנוהגים כבעלי בית באמצעות רכישת קרקעות והחכרתן. אחרים רוכשים קרקעות זולות, כמו קרקעות מרעה, ומשדרגים אותן למטעים עם תנובה גבוהה יותר. משקיעים שאוהבים סיכונים ותגמולים גדולים אף יותר, נוהרים למדינות כמו ברזיל, אוקראינה וזמביה, שם השיטות החקלאיות עדיין אינן מפותחות, ולכן פוטנציאל הגידול בתפוקה אדיר.

בלומברג

קרקעות חקלאיות היו השקעה נהדרת ב-20 השנים האחרונות, בייחוד בארה"ב, שם תשואות שנתיות של 12% הצמידו להן את הכינוי "זהב עם קופון". בארה"ב ובבריטניה, שבהן תמריצי מס עיוותו את השוק, הקרקעות החקלאיות נהנו מביצועים טובים יותר ממרבית סוגי הנכסים בעשור האחרון, ובתנודתיות נמוכה יותר.

משקיעים המהמרים נגד דגנים מזהירים מפני בועה במחירי קרקעות. לעומתם, המאמינים במגזר זה טוענים כי ביקוש מוגדל והיצע מצטמק - גם בשל עיור, ניהול קרקעות גרוע ולחץ על מערכות מים, שמאיימים על קרקעות חקלאיות - פירושם כי זוהי השקעה בטוחה.

התמריצים אינם רק ייסוף הנכסים והתשואות המושכות הון חיצוני, לדברי ברוס שריק מאוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין. חשוב לא פחות הוא הגיוון בתיקי ההשקעות שמציעות הקרקעות החקלאיות. הן אינן קשורות לניירות ערך כמו אג"ח ומניות, הן חסינות בפני אינפלציה, ורגישות פחות לזעזועים כלכליים (אנשים ממשיכים לאכול גם בתקופות מיתון) ולהעלאות ריבית. בנוסף, מאז המשבר הפיננסי של 2008, משקיעים מחפשים את הביטחון המצוי בנכסים המוחשיים.

חלק מהמשקיעים כבר מתחילים ללכלך את הידיים. ב-2009, הסאד, חלק מקרן ההשקעות הממשלתית של קטאר, ביקשה מבידנד גלובל אגריקלצ'ר לרכוש כמעט 50 חוות באוסטרליה, ולמזג אותן לכדי תיק השקעות יחיד. טראפין פליסיידס, חברת השקעות פרטית, רכשה מחלבה, כמה כרמים ושדות עגבניות בקליפורניה, והפכה את כולם למטעי שקדיות, בעקבות זינוק במחירי השקדים עם גידול הביקוש בסין. המרות מסוג זה בשימושים בקרקע עשויות לדרוש השקעה ראשונית גדולה ויכולת לשרוד ללא תשואות במשך שנים.

גישת ההשקעה הפרטית יכולה להתבצע בצורה של שיפורים פשוטים, כמו שינוי אופן ההשקיה מתעלות מיושנות למערכת טפטפות אוטומטית. שינוי זה דומה לקטיף של הפירות הנמוכים בעץ בלבד. רובוטים יקרים יכולים לעודד את תנובת החלב של פרה ב–10%–15%. שימוש בניתוח של "ביג דאטה" לזריעה וגידול זרעים יכולה לשפר את תנובת היבולים ב–5%. .

מרבית המשקיעים נרתעים מהסיכונים

36 הקרנות ממוקדות החקלאות, המנהלות נכסים בשווי 15 מיליארד דולר, מחווירות ליד 144 הקרנות המתמקדות בתשתיות ומנהלות נכסים בשווי 89 מיליארד דולר, או 473 הקרנות המתמקדות בנדל"ן ומנהלות 163 מיליארד דולר, לפי חברת הנתונים הפיננסים פרקין. חברת קרנות הפנסיה TIAA–CREF היא מובילת השוק, עם קרקעות חקלאיות בשווי 5 מיליארד דולר - מאוסטרליה ועד ברזיל - ומרכז מחקר חקלאי משלה באוניברסיטת אילינוי. קרנות פנסיה קנדיות וקרן ולקום הבריטית משפרות גם הן את הידע החקלאי.

מרבית המשקיעים נרתעים מהסיכונים והמורכבויות הספיציפיים למגזר. מזג אוויר, מחירי סחורות, טיב הקרקע, גישה למים, אופנות תזונתיות ובריאות בעלי חיים - אינם הצד החזק של סמנכ"לי השקעות בקרנות פנסיה ממוצעות. יש גם שלל סיכונים פוליטיים: ממשלות רעבות למזומנים באירופה ובארה"ב עלולות להחליט על צמצום הסובסידיות לחקלאים. במדינות עניות, ההגנה על בעלות על קרקע היא חלשה, אם בכלל הן מתירות בעלות זרה על קרקעות.

יש מי שמדמים את המגזר למה שהיו מגזרי הנדל"ן והתשתיות לפני 20 שנה. חסרים לו מדדים, דו"חות ייעוץ ודו"חות ביצועים. ואולם בניגוד לגורדי שחקים או צינורות, חקלאות אינה מציעה עסקות ענק של מיליארדי דולרים המפתות את המשקיעים הגדולים.

כדי שיותר כסף יזרום לתחום, על החקלאים ואנשי הפיננסים ללמוד להכיר זה את זה טוב יותר. מנהלי כספים צריכים ללכלך קצת ידיים וללמוד עוד קצת על יבולים. רק לקומץ מהם יש כיום את המומחיות הדרושה. חקלאים מספרים בחיוך רחב על טיפוסים מוול סטריט שתוהים כיצד שותלים אפרוחים. חקלאים יכולים ללמוד כיצד למשוך הון, למשל באמצעות חיפוש השקעות שבהן התמריצים למשקיעים מתאימים לתמריצים שלהם, כמו מיזמים משותפים.

משקיעים צריכים ללמוד להפריד את המוץ מהתבן. השקעה בחקלאות דורשת סבלנות. היא אינה מתאימה לעשיית רווח מהיר ולמסחר. אך מי שמוכנים להתמודד עם המכשולים יכולים לגרוף רווחים גדולים. תיזת ההשקעות היא מהפשוטות ביותר, כפי שהבין מרק טוויין לפני שנים רבות: "קנו קרקעות, כבר לא מייצרים אותן יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#