המחאה לא מתה: פירוק הבנקים הגדולים בארה"ב מסומן כדרך לבית הלבן - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחאה לא מתה: פירוק הבנקים הגדולים בארה"ב מסומן כדרך לבית הלבן

פרופסור סיימון ג'ונסון, לשעבר כלכלן ראשי בקרן המטבע הבינ"ל, טוען: מי שיציע לפרק את המגה-בנקים, דמוקרט או רפובליקאי, הוא בעל סיכוי טוב לנצח בגדול במרוץ לנשיאות

תגובות

שלוש שנים ושלושה חודשים לאחר הקמתה של תנועת לכבוש את וול סטריט, הטענה כי המחאה האמריקאית מתה ולא השיגה תוצאות מופרכת שוב. OWS  - אוסף של מפגינים שהתאספו בזוקוטי פארק וסחפו אחריהם איגודים מקצועיים וקבוצות חברתיות בארה"ב- כבר אינם פעילים לנוכח עיני התקשורת (שהתעלמה מהם בכח ב-2011, עד שלא היתה לא ברירה). אולם המסר, בדומה לזה שעלה ממחאת האוהלים הישראלית והיכה שורשים ברחבי המערכת הפוליטית, ועוד יותר מכך, ברבדים רבים בחברה הישראלית, עדיין קיים.

לקראת סוף השנה האזרחית פירסם סיימון ג'ונסון, פרופסור ליזמות ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), ולשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, קורא לפרק את סיטיגרופ והבנקים הגדולים בארה"ב, להפסיק את הסובסידיות הממשלתיות המסוכנות, לדבריו, לבנקים, ולהחזיר את השוק החופשי לפעולה. הוא טוען כי מועמד או מועדת לנשיאות שירוץ ב-2016 ויציע מדיניות כזאת הוא בעל סיכוי טוב לנצח בגדול.

ג'ונסון נושא את סיטיגרופ על דגל המהלך מול הבנקים, לאחר שקבוצת סיטיגרופ, אחד הבנקים שספגו מהלומה קשה ביותר במשבר בשל סיכוני השקעה וחולצו על ידי הממשל, היתה מעורבת במהלך להחליש את המגבלות שנקבעו לבנקים במסגרת רפורמת דוד-פרנק.

"הסעיף שדחפה סיטיגרופ להעביר הוצמד לחוק תקציב של הרגע האחרון – טקטיקה שהבטיחה שלא יתקיים כמעט דיון בבית הנבחרים ולא יתקיים דיון כלל בסנאט. בכירי סיטי הפגינו במכת מחץ את ההשפעה הפוליטית המתמשכת שלהם ורצונם להמשיך לקחת על עצמם סיכונים פיננסיים מופרזים, כפי שמאפשר הסעיף הזה. סיטי פעלה באמצעות לוביסטים להשיג אישורים לקחת סיכונים כאלה בשנות ה-90 וה-2000 תחת הנשיאים ביל קלינטון וג'ורג' וו. בוש – וההשלכות היו קטסטרופליות עבור הכלכלה כולה ב-2007-09", כתב ג'ונסון.

ג'ונסון מזכיר כמה אנשים מרחבי הקשת הפוליטית שיצאו נגד המהלך של סיטיגרופ, ונגד מוסדות פיננסיים גדולים מכדי ליפול שעדיין מסכנים את המערכת הפיננסית בארה"ב "נאום רב עוצמה שנישא על ידי הסנאטורית (הדמוקרטית) אליזבת וורן, ונצפה על ידי חצי מיליון אנשים ברשת, היה תגובה בלתי מתפשרת למפגן השרירים החדש של המגה-בנקים: "בואו נעשה משהו – כל דבר, שיאפשר לפרק את הבנקים הענקיים הללו".

בלומברג

הרעיון שוורן היא שמאלנית פופוליסטית, כפי שמציגים אותה תומכי הבנקים, הוא מוטעה, טוען ג'ונסון, והוא מזכיר שלל אנשים התומכים ברעיונות שלה. סנאטור דיויד ויטר, רפובליקאי בולט מלואיזיאנה, התומך בהגבלת הגודל והעוצמה של הבנקים הגדולים. סגן יו"ר תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי (מוסד המשמש כמפקח על הבנקים), תומס הניג, שמזדהה פוליטית כעצמאי, מזהיר תכופות מכוחם של המגה-בנקים. לבסוף מזכיר ג'ונסון את שילה בייר, רפובליקאית מקנזס, שהציגה טיעונים תקיפים בעד ריסון הבנקים הגדולים.

"מנקודות מבו של מי שרוצה להיות מועמד (לנשיאות) של אחת המפלגות, זהו נושא חוצה קווים מפלגתיים. 'לפרק את סיטיגרופ' הוא רעיון קונקרטי ורב עוצמה שיניע את המערכת הפיננסית בכיוון הנכון. הוא לא תרופת שווה, כי קואליציה שתוכל לפרק את סיטי תוכל לקבוע אמצעים נוספים להגברת הבטחון במערכת הפיננסית – כולל הגנה אפקטיבית על צרכנים, שקיפות גדולה יותר בשווקים, ודרישות הון גדולות יותר לבנקים הגודלים. משמאל, הדגש יכול להיות על הניצול לרעה של כוחם של הבנקים הגדולים והגז של המעמד הבינוני. מימין, הדגש הוא על סכנות קפיטליזם-מקורבים, הסובסידיות הממשלתיות שאותן מקבלים הבנקים הללו. מימין ומשמאל מסכימים הצדדים על האסימטריה היסודית שהתיקון לחוק שהציגה סיטי מהווה: הבנקים מתעשרים בין אם הם מנצחים או מפסידים, בגלל שמשלמי המסים בארה"ב מקבלים את החשבון כשההימורים המסוכנים שלהם כושלים".

ג'ונסון מזכיר שמועמדים רפובליקאים נמנעו מלהעלות את הנושא בציבור, מחשש כי יפגעו ביכולתם לגייס תרומות מוול סטריט. במקרה של הדמוקרטים, הוא טוען, הימנעות מעימות עם וול סטריט תיצור בעיה למועמדים, כפי שהילרי קלינטון צפויה לגלות, הוא אומר.

ג'ונסון מנסה לקדם את פרויקט "הרעיונות הגדולים" שהושק בדצמבר 2014 על ידי המכון לשינוי פרוגרסיבי בארה"ב. זוהי פלטפורמה במימון המונים המאפשרת לציבור, מומחי מדיניות, ארגונים פרוגרסיביים, ידוענים ואחרים להציע רעיונות גדולים שיעמדו להצבעה שלדעתם צריכים להיות מקודמים על ידי פוליטיקאים פרוגרסיביים ב-2015-2016. שלושים חברי קונגרס התחייבו לבחון את הרעיונות שיגיעו ל-20 המקומות הראשונים. עד כה הצביעו 541 אלף אנשים באתר, על 1,965 רעיונות. בנושאים כלכליים זכה הרעיון "לפרק את סיטיגרופ", שהוצע על ידי ג'ונסון עצמו לתמיכה של 4,759 קולות. רעיונות אחרים בתחום הכלכלי הם הרחבת ביטוח לאומי; חקיקת חוקים שיבטלו את פסיקות ביהמ"ש הרואות בתאגידים בעלי זכויות אזרח (ולפיכך רשאים לתרום תרומות פוליטיות ללא הגבלה כמעט); תוכנית חירום להרחבת התעסוקה עד תעסוקה מלאה.

הרעיון של ג'ונסון כי תמיכה בפירוק הבנקים תהיה אסטרטגיה מנצחת לבחירות. ביל דה בלאזיו, ראש עיריית ניו יורק, היה תומך מוצהר של תנועת לכבוש את וול סטריט, והציע להטיל מסים על ה-1%. אליזבת וורן, שפועלת למען הגנת הצרכנים במערכת הפיננסית במהלך כהונתה בסנאט, נתמכת על ידי רבים כמועמדת דמוקרטית לנשיאות, אם כי סיכוייה לנצח את הילארי קלינטון בפריימריס תלויים במידה רבה בשאלה אם התזה של ג'ונסון נכונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#