לא קל לעבוד במקום העבודה הטוב בעולם

מדי שנה מתפרסמים דירוגי מקומות העבודה הטובים בארה"ב. עובדיהם נהנים משכר גבוה ופינוקים, אך הדרישות התובעניות גובות מהם מחיר בבריאות, באושר ובחיי המשפחה

ניו יורק טיימס
טוני שוורץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים11
ניו יורק טיימס
טוני שוורץ

קשה לדמיין מישהו מתחיל לעבוד בחברה בלי לבדוק קודם איך העובדים שלה מרגישים כלפיה. ואם כבר רוצים לדעת איך זה לעבוד בחברה מסוימת, מה יכול להיות טוב יותר מאשר לשאול את העובדים ולאפשר להם אנונימיות, כדי שיחושו בטוחים לומר איך הם מרגישים באמת?

החודש פירסם אתר בפעם השביעית את הדירוג השנתי של 50 החברות הגדולות בארה"ב שהכי טוב לעבוד בהן. לא צריך לקרוא הרבה כדי להבין כמה שונה חוויית העבודה במקום שמדורג גבוה לעומת מקום המדורג נמוך. כך, למשל, 95% מעובדי חטיבת פורינה של ו-91% מעובדי רשת ההמבורגרים אין-אן-אאוט היו ממליצים על מקום העבודה שלהם לחברים, לעומת 29% בלבד שהיו עושים זאת ברשתות הקמעונות רדיו שאק וסירס.

, החברה בעלת הדירוג הגבוה ביותר הן בגלאסדור והן ברשימה המקבילה של מגזין "", מקדמת תרבות של חדשנות מתמדת ומטרה מעוררת השראה. היא גם מציעה לעובדים מגוון רחב של שירותים ופינוקים. מלבד משכורות ברמה תחרותית, גוגל מספקת להם אוכל נהדר, מתקני כושר ועיסויים מוזלים.

משרדי גוגל בארה"בצילום: בלומברג

ואולם הרשימות האלה לא מודדות משהו חשוב יותר - את איכות החיים של העובדים. בעשור האחרון ביליתי שעות ארוכות בשיחות עם עובדים בכל הדרגים ברבות מהחברות שמופיעות ברשימת החברות הטובות ביותר לעבוד בהן של גלאסדור, וכן בדירוג 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן של "פורצ'ן". מה שהעובדים האלה שבו וסיפרו באופן עקבי היה עד כמה הם מותשים ועייפים. הדרישות התובעניות בעבודה גובות מהם מחיר מבחינת בריאות, אושר וחיי המשפחה, מה שמשפיע גם על המורל שלהם ועל יכולתם לחשוב באופן יצירתי.

אז מדוע עובדי כל החברות האלה מדרגים אותן גבוה כל כך? הציפיות שלהם פשוט נמוכות מאוד, והתפישה שלהם לגבי מה שאפשרי מוגבלת לניסיון התעסוקתי שלהם. הם תוגמלו על כך שעבדו שעות ארוכות תוך הקרבת חלקים אחרים בחייהם, כולל זמן עם משפחותיהם וזמן פנוי לעצמם. הם למדו לראות את ההיגיון בכך, ולא לצפות ליותר ממעסיקיהם.

בתמורה, אפילו החברות המחויבות ביותר ליצירת סביבת עבודה חיובית ממשיכות לפעול כאילו שלאנשיהן יש יכולת אינסופית, ומצליחות לעשות יותר מאי פעם עם פחות ופחות משאבים. אלא שההיפך מכך הוא התנהלות נכונה - אנרגיה היא המשאב היקר ביותר שלנו. בפיזיקה, היא מוגדרת כ"יכולת לבצע עבודה". דרישות גבוהות יותר ללא מנוחה מספקת להתחדשות משמען פחות אנרגיה. והמשמעות של פחות אנרגיה היא יכולת פחותה.

אז איך מגדירים מקום שנהדר לעבוד בו? זה מתחיל ביצירת סביבת עבודה שמעודדת את העובדים להתרענן ולמלא מחדש את מצברים, הן בעבודה והן מחוצה לה. זה יאפשר להם להביא את המיטב שלהם לעבודה.

אף שהדרישות מהם מתרבות ללא רחמים וללא מנוח, העובדים ב"מקומות שהכי טוב לעבוד בהם" לא מראים פחות נכונות לעשות מעל ומעבר למצופה מהם. זוהי ההגדרה של מעורבות, אך זה לא מספיק. קיי. אנדרס אריקסון הוא חוקר שידוע כאדריכל "חוק 10,000 השעות", שלפיו נדרשות 10,000 שעות ניסיון כדי להגיע למומחיות בתחום מסוים. ואולם אריקסון גם מצא כי בעלי הביצועים הטובים במגוון רחב של תחומים עובדים בפרקי זמן קצרים במיוחד, באופן מפתיע. הם לא עובדים בדרך כלל יותר מ-90 דקות ללא הפרעה, לאחר מכן מגיעה הפסקה, ולעתים רחוקות עבודתם אורכת יותר מ-4 שעות וחצי בסך הכל ביום.

כמה חברות ברשימות של גלאדסור ו"פורצ'ן" מעודדות באופן פעיל את עובדיהן לעבוד לא יותר מ-90 דקות ברצף? או לקחת הפסקות התרעננות קבועות במהלך היום? או להתנתק מהעבודה בערבים ובסופי שבוע?

צילום: בלומברג

כמה חברות בודדות מבינות שמספר השעות שאנשים עובדים אינו מה שקובע את הערך שהם מייצרים, אלא האנרגיה שהם מביאים לשעות העבודה. כפי שגילה אריקסון, אפשר ליצור ערך רב יותר בפחות זמן בעבודה ממוקדת ואינטנסיבית ולאחריה התרעננות, במקום בעבודה מתמשכת של שעות ארוכות.

המדד הפשוט ביותר למקום עבודה טוב הוא התחושה שהוא מספק לעובדים בשגרת היומיום. זה דורש מהחברות לענות על ארבעת צורכי הליבה של עובדיהן: הפיזי, הרגשי, המנטלי והרוחני.

האם יש ספק כלשהו שאם אנשים יחושו בריאים יותר, מאושרים יותר, ממוקדים יותר ומועילים יותר בעבודה - הם ישיגו ביצועים טובים יותר? הנה השאלה שהמעסיקים בראש הרשימות של גלאסדור ו"פורצ'ן" צריכים לשאול את עצמם: כמה זמן ואנרגיה אתם משקיעים בשמירה על כך שהעובדים שלכם יהיו בריאים, מאושרים, ממוקדים ומועילים יותר?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker