תרחישי האימה

המקומות שעלולים להרוס את העולם ב-2015

המשבר בין רוסיה לאוקראינה, תקרית ימית בין סין לאחת משכנותיה, בחירות בישראל ומקומות לא מוכרים כמו איי ספרטלי 
ונארווה - אלה הנקודות הרותחות שיאיימו על הכלכלה העולמית בשנה הבאה

לוגו בלומברג
בלומברג

איי ספרטלי, נארווה - אלה המקומות שעלולים להיהפך לשמות מוכרים בכל בית ב–2015. אתם לא יודעים היכן הם? לא הרבה אנשים ידעו לפני שנה היכן על המפה נמצאת דונייצק.

בשעה שמומחים מנסים להעריך אילו הפתעות ממתינות לנו ב–2015, צצים ועולים כל הזמן תרחישים חדשים: תקרית ימית בין סין לאחת משכנותיה לגבי שורה של איים לא מיושבים, פלישה רוסית לאחת המדינות הבלטיות, אינתיפאדה שלישית או מתקפה ישראלית על איראן.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הטלוויזיה ב-2015: מחירי זולים ומגוון רחב

רגע לפני השנה החדשה: מכוניות מהניילונים בהנחות של עשרות אלפי שקלים

מעטים הצליחו לצפות בשנה שעברה את המשבר בין רוסיה לאוקראינה, ורבים אף זילזלו בחוזקו של דאעש. "הסיכונים 
הגיאופוליטיים יתפשטו ב–2015, שכן אף אחד מסכסוכי השנה עדיין לא נפתר", אמר ראס קוסטריץ', אסטרטג השקעות ראשי בבלקרוק שבניו יורק. "הם יהיו אתנו עוד זמן מה, וימשיכו להתעורר במפתיע".

בין הסיכונים העיקריים שעלולים לצוץ בשנה הבאה: שורה של מערכות בחירות - מישראל ועד ליוון ולבריטניה - שבהן מפלגות קיצוניות עשויות לערער על הסדר הקיים; ונפילה של מטבעות בשווקים מתעוררים, לאחר שנפילת מחירי הנפט כבר הפילה את הרובל הרוסי ואת הבוליבר של ונצואלה, וההימורים בשוק הם שהאחרונה תשמוט חובות.

סיכון נוסף קשור לסכסוך בין סין לשכנותיה, ובמיוחד יפן. סין טוענת כי 90% מהאיים בים סין המזרחי, כולל איי ספרטלי, שייכים לה. אך טייוואן, וייטנאם, הפיליפינים, מלזיה וברוניי טוענות גם הן לבעלות עליהם. "סין נחושה להרחיב את שליטתה הימית, ותמיד קיים סיכון שתקרית מול שכנותיה תצא משליטה", אמר פיליפ מורו-דפארג' מהמכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים בפריז.

רוסיה משתלטת

על פי סקר כלכלנים של בלומברג, רבים רואים את המצב ברוסיה ואוקראינה כסיכון 
הגיאופוליטי החמור ביותר של 2015. "החרפת המצב באוקראינה עלולה להיות האירוע שיזעזע את השווקים בצורה הקשה ביותר", אמר פול כריסטופר, אסטרטג השקעות ראשי בוולס פארגו אדוויזרס.

חייל אוקראיני מתכונן לירי מרגמות בדונייצקצילום: אי־אף־פי

"יתכן שהמצב באוקראינה לא יחמיר, אך ישנו סיכון שרוסיה תפעיל לחץ על מדינות אחרות, כמו מדינות נאט"ו, המדינות הבלטיות, או מדינות אחרות במרכז אסיה שיש להן ספקות לגבי האיחוד האירו־אסיאתי", אמר סטפנו סילבסטרי, נשיא המכון ליחסים בינלאומיים ברומא.

מזכ"ל נאט"ו, הגנרל ג'נס סטולטנברג, אמר החודש כי מטוסי נאט"ו יירטו השנה 400 מטוסי קרב רוסים מהמרחבים האוויריים של מדינות הברית. באזורים רבים באסטוניה, בלטביה, במולדובה ובקזחסטן חיים מיעוטים אתניים רוסים גדולים, כמו נארווה באסטוניה. "אני חושב שפוטין ימשיך ללחוץ ולחפש הזדמנויות לפצל את אירופה בכל מיני דרכים", אמר בארי פאבל, מנהל מרכז ברנט סקווקרופט לביטחון בינלאומי במועצה האטלנטית.

הסיכון הגיאופוליטי השני בחומרתו, לפי הסקר של בלומברג, נוגע למזרח התיכון ולאסלאם. אחת המדינות הפגיעות ביותר באזור היא לבנון, שבממשלתה יושבים שיעים, סונים ונוצרים יחד. האיזון הזה נמצא בסכנה, שכן לבנונים לוקחים חלק בכל צדדי הסכסוך בסוריה, ופליטים סורים הם כיום רבע מהאוכלוסייה בלבנון.

על ישראל מאיימות המחלוקות הפוליטיות, ובמארס יתקיימו במדינה בחירות חדשות. "ישראל סובלת מחוסר תפקוד פוליטי ברמה שלא ראינו זמן מה", אמר קאזימיר יוסט, פרופסור בבית הספר לשירות חוץ של אוניברסיטת ג'ורג'טאון וחבר לשעבר במועצת המודיעין הלאומית בארה"ב. "יש סדקים רבים באוכלוסייה היהודית, לצד הסכסוך עם הפלסטינים. אנחנו קרובים מאוד לסוף אפשרות שתי המדינות, אם עדיין לא הגענו לשם".

לחץ הנפט

בקרב יצרניות נפט כמו רוסיה, איראן וניגריה, נפילת המחירים עלולה להוביל ממשלות לנקוט בצעדים חריגים במטרה לעודד את הכלכלות או לצבור תמיכה ציבורית.

עד כה, ירד מחיר הנפט השנה ב-44%, נכון ליום חמישי האחרון, וכעת הוא עומד על 57 דולר לחבית נפט. לפי נתוני בלומברג, איראן צריכה מחיר של 143 דולר לחבית כדי שתוכל לשמור על תקציב מאוזן, ואילו רוסיה צריכה שמחיר חבית יהיה לפחות 100 דולר, לפי דברים שאמר בחודש שעבר שר האוצר של רוסיה, אנטון סילואנוב.

ירידת מחירי הנפט בוודאי תשפיע לרעה גם על ניגריה, יצרנית הנפט הגולמי הגדולה באפריקה, שנאבקת בארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם. "בוקו חראם רץ במעגלים סביב השכונה, וניגריה ושכנותיה לא מסוגלות להתמודד עמו", העריך פיטר פאם, מנהל מכון אפריקה במועצה האטלנטית. "תחומים נוספים בכלכלה הגדולה באפריקה עלולים ליפול לידיו של הארגון". במקביל, ישנו גם החשש מהמשך עלייתה של המדינה האסלאמית, שפרצה מבסיסה שבסוריה והגיעה בקיץ האחרון לעיראק.

אור בקצה?

בין התחזיות הקודרות, יש גם סיכוי לחדשות טובות ב–2015: איראן עשויה לשפר את יחסיה עם ארה"ב לאחר שלושה עשורים של ניתוק, באמצעות הסכם תוכנית הגרעין; מנהיגי סין ורוסיה הם כנראה שחקני שחמט טובים מספיק בשביל לדעת מתי לסגת מעימותים בגבולותיהם; והקיצוניות של ארגון דאעש עשויה להביא לחיסולו, כפי שקרה עם קודמיו בעיראק. עם זאת, על הניצוצות החיוביים עדיין מאפילה חולשתן של מעצמות המערב, שמצטרפת לעייפות של ארה"ב וחולשת הכלכלה באירופה.

"יכולתה של ארה"ב להתמודד עם סיכונים גלובליים עלולה להיפגע אם מסעות הבחירות לנשיאות ב-2016, שיצברו תאוצה בשנה הבאה, יוסיפו לעייפות הציבורית מהאחריות העולמית של ארה"ב", אמר מתיו ברווס מהמועצה האטלנטית. "הרבה דברים משתנים בעולם הזה, שמאבד את הסדר שלו מרגע לרגע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker