הנספח הכלכלי במוסקווה: "התחושות אצל אזרחי רוסיה היא של חזרה על משבר 1998" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנספח הכלכלי במוסקווה: "התחושות אצל אזרחי רוסיה היא של חזרה על משבר 1998"

"הרחוב הרוסי מרגיש את ההשפעה של התהליכים הכלכליים ויש חשש מהעתיד ומהאבטלה שתגדל - אבל אין דיבורים על מחאה" ■ לדברי הנספח מארק קנר, היצואניות הישראליות פנו מלכתחילה לפלח השוק הגבוה ברוסיה, שאינו צפוי להיות מושפע מהמשבר

"התחושות אצל אזרחי רוסיה היא של חזרה על משבר 1998. בפועל, כנראה שזה לא המצב, אנחנו עדיין לא שם. כיום יש הרבה יותר חברות פרטיות שיכולות להתאים את עצמן למצב הכלכלי החדש, רוסיה מחזיקה ביתרות מט"ח של 400 מיליארד דולר וסך החוב הממשלתי כשיעור מהתוצר מסתכם ב–8% בלבד, כך שאין ציפייה שרוסיה תכריז על חדלות פירעון" — כך אמר אתמול הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה במוסקווה, מארק קנר, בשיחה עם TheMarker.

השיחה עם קנר נערכה על רקע הטלטלה שעוברת כלכלת רוסיה בימים האחרונים, ובראשה הצניחה במטבע המקומי, הרובל, שהשיל כ–55% מערכו בשנה האחרונה. הנפילה מיוחסת בעיקר לסנקצניות שהוטלו על רוסיה בשל הפלישה לאוקראינה, לצד הצניחה במחיר הנפט — אחד מהמשאבים המרכזיים של המדינה. כדי לבלום את הצניחה ברובל, הבנק המרכזי של רוסיה הקפיץ אמש בצעד חירום את הריבית מ–10.5% ל–17%, אך גם הצעד הזה לא בלם את נפילת הרובל.

לדברי קנר, "הרחוב הרוסי מרגיש היטב את ההשפעה של המשבר הנוכחי. אנשים צימצמו צריכה של מותרות וקיים חשש לגבי העתיד ומפני עלייה באבטלה. חלק מהחברות במגזר העסקי השהו תוכניות פיתוח — אבל כרגע אין דיבורים על מחאה".

קנר מדגיש שהעלאת הריבית אינה הצעד היחידי שעשה הבנק המרכזי כדי לעצור את הצניחה ברובל. לדבריו, בדומה לבנק ישראל, גם הבנק המרכזי ברוסיה התערב בשוק המט"ח, אך בשונה מבנק ישראל הוא דווקא מכר מיליארדי דולרים בשוק: "במהלך השבועיים האחרונים הבנק המרכזי התערב שלוש פעמים במסחר במט"ח, כל פעם בהיקפים של 1–2 מיליארד דולר. ביום שישי האחרון הוא מכר דולרים בסכום גדול יותר של כ–3 מיליארד דולר. אחרי שראו שגם זה לא עוזר — החליטו להעלות את הריבית".

קנר טוען כי ההשפעה של המשבר ברוסיה על חברות יצואניות ישראליות אינה משמעותית, מכיוון שהיצואניות הישראליות פנו מלכתחילה לפלח השוק הגבוה, שפחות מושפע מהמשבר או מערכו של הרובל. לדבריו, "התוצרת הישראלי מתחרה על האיכות והחדשנות — ולא על המחיר. התוצרת החקלאית הטרייה שלנו פונה לפלח שוק בינוני ובינוני־גבוה. נכון שגם פלחי שוק אלה סובלים, אבל הם פגיעים פחות מאזרח עם כוח קנייה נמוך.

ללא קרדיט

"גם הקשרים שפיתחנו עם חברות רוסיות מתמקדים בחברות גדולות ויציבות, כמו רשתות המזון הגדולות או חברות טכנולוגיות מובילות, שאינן צפויות לקרוס. דווקא בזמן משבר, חברות רוסיות יכולות לאמץ טכנולוגיות ישראליות שמסייעות להפחית בהוצאות. הקשיים המרכזיים ברוסיה מיוחסים לעסקים קטנים, כמו מסעדות או רשתות קטנות. כשהאזרחים מצמצמים את הקניות, העסקים הקטנים והבינוניים הם אלה שצפויים להיפגע משמעותי יותר".

המשבר סלל את דרכו של פוטין לנשיאות

המשבר הכלכלי החמור שפקד את רוסיה ב–1998, שעליו מדבר קנר, קיבל את הכינוי "משבר הרובל", ובסופו פיחת הבנק המרכזי הרוסי את המטבע והמדינה הגיעה לשמיטת חובות. המשבר התגלגל במהרה גם למשבר חברתי, כשמיליונים מצאו את עצמם מתחת לקו העוני, האבטלה זינקה, משכורות לא שולמו ושירותים חיוניים לא סופקו.

הגורמים למשבר ב–1998 היו דומים, ותלויים במחירי הסחורות בעולם. רוסיה של בוריס ילצין נאלצה אז להתמודד עם ההשפעות של מעבר לכלכלת שוק, והפריטה במקביל חברות ממשלתיות רבות — תוך כדי הנפקת אג"ח במהלך שנות ה–90 כדי לממן את פעילותה השוטפת של המדינה. גם אז הסתמכה רוסיה באופן ניכר על הכנסות מסחורות. כך, ירידה של כ–30% במחירי הנפט מתחילת 1998 ל–12.8 דולר לחבית באוגוסט של אותה שנה, פגעה בהכנסות המדינה.

רוסיה של שנות ה–90 סבלה גם מאי־יציבות שלטונית, תחת כהונתו של ילצין — שחשש מפגיעה במעמדו כנשיא והחליף בקצב מהיר את ראשי הממשלה. בנוסף, הבנק המרכזי הרוסי העלה את הריבית ל–150% כדי למשוך משקיעים לאג"ח הממשלתיות. אבל אז השתולל משבר כלכלי באסיה, והמשקיעים לא מיהרו להיכנס לרוסיה — להפך, הם הוציאו כסף מהמדינה בהמוניהם, עד שקרן המטבע נאלצה להעביר לרוסיה הלוואת חירום של 22.6 מיליארד דולר.

רויטרס

ב–11 באוגוסט 1998 הופסק המסחר בבורסת מוסקווה, אחרי שקרסה בכ–15%, וילצין כינס פגישות חירום של הממשלה. כעבור כמה ימים, ב–17 באוגוסט, הודיעה רוסיה שהיא פורסת את החזר החובות שלה על פני 90 יום, כלומר היא לא היתה מסוגלת לפרוע את חובותיה ושמטה אותם.

בתוך כשבועיים קרס הרובל ביותר מ–69% לשער של 20.8 רובל לדולר. אנשים רבים איבדו את כל חסכונותיהם, ומחירי הלחם השתנו בכל כמה דקות — על רקע תמונות של אנשים שעומדים בתור לאוכל. האינפלציה זינקה בעשרות אחוזים בספטמבר 1998, נרשמו פיטורים המוניים וההשקעות הזרות במדינה צומצמו.

הממשלה הרוסית היתה צריכה לטפל בגירעון וערכה קיצוצים משמעותיים. אי־היציבות הפוליטית — החלפת ארבעה ראשי ממשלה במהלך 1999 — גרמה לעולם לחשוב שרוסיה נכנסת לשנים של סבל.

אבל קצת אחרי שמינה ילצין את ולדימיר פוטין, פקיד אפרורי וקצין ק.ג.ב לשעבר, לתפקיד ראש הממשלה, החלה רוסיה להתאושש מהמשבר במהירות יחסית, הודות לעלייה במחירי הסחורות בעולם, שהצליחו להגדיל את הכנסות הממשלה. גם רפורמות שהעבירה הממשלה בשנות המשבר גרמו להגדלת האמון במערכת הפוליטית במדינה ולזרימה מחודשת של הון. ילצין, שהתפטר בסוף 1999, סלל את הדרך של פוטין — שנחשב אז למי שהצליח למנוע את התפוררות המדינה — לתפקיד הנשיא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#