"הגז הטבעי של ישראל יכול להביא שלום למזרח התיכון" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הגז הטבעי של ישראל יכול להביא שלום למזרח התיכון"

ניו יורק טיימס פירסם כתבה על תעשיית הגז הישראלית ■ איך כתב העיתון מתאר שיגור טילים לעבר האסדה במהלך מבצע צוק איתן?

25תגובות

ברקע המשך המגעים שמנהלות השותפות במאגרי הגז תמר ולווייתן עם ענקיות האנרגיה יוניון פנוסה הספרדית ובריטיש גז, והצניחה במניות חברות הגז והנפט הישראליות כתוצאה מהמשך הירידה במחיר הנפט - פירסם אתמול (א') "ניו יורק טיימס" כתבה מקיפה על תעשיית הגז הישראלית. בכתבה סוקר הכתב סטנלי ריד את החוזים האזוריים ליצוא גז מישראל למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, ואת המעורבות האמריקאית בגיבוש ההסכמים.

"אסדת תמר, בחופה הדרומי של ישראל. אזעקה נשמעת", פותח ריד את הכתבה. "חיל הים הישראלי זיהה סימני עשן מרקטות שנורו מהחוף של עזה. בזמן שברמקולים קוראים לתפוס מחסה, הצוות רץ במעלה המדרגות לחדר הכושר, שמשמש כמקלט. זאת הייתה אזעקת שווא. הגז הטבעי הוא גם כלי גיאו־פוליטי וגם מטרה בישראל. האוצר של משאבי הגז שזה עתה נמצא מכיל את הפוטנציאל לשיפור הקשרים עם מצרים הרעבה לאנרגיה, ירדן ואפילו הרשות הפלסטינית.

"נובל אנרג'י והשותפות הישראליות שלה השלימו את הפיתוח של מאגר תמר בהשקעה של 3.5 מיליארד דולר, ועד כה נובל לבדה מצאה 800 מיליארד מ"ק של גז טבעי, שיכול להספיק לצרכים המקומיים בישראל בערך ל–100 שנה - תגליות שמקלות על הצורך של ישראל ביבוא דלקים.

"חצי מייצור החשמל בישראל מגיע כיום מגז טבעי, ואף שהביקושים עולים במהירות, השוק המקומי אינו גדול מספיק לכל יכולת ההפקה של מאגר תמר - שלא לדבר על מאגר לווייתן. לכן, נובל והשותפות הישראליות שלה - דלק קידוחים ואבנר - התמקדו באפשרות לייצא את הגז למצרים וירדן, שהן האופציות הקרובות והזולות.

רויטרס

"ממשל אובמה תומך בשקט באסטרטגיה האזורית. בעיני בכירים בממשל, קשרי האנרגיה יכולים לשמש כחומר דבק לתהליך השלום השביר בין ישראל ושכנותיה, ואולי גם להציע לאירופה מקור גז נוסף כדי להפחית את תלותה ברוסיה. מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, דיברה עם המלך עבדאללה על האפשרות לרכוש גז מישראל עוד ב–2011. עמוס הוכשטיין, נציג אנרגיה בכיר של הממשל, פנה לנובל אנרג'י בתחילת 2012 כדי לקדם עסקה. המו"מ החל באותה שנה בארמון המלך בעמאן, בתמיכה של שגריר ארה"ב בירדן", הוא כותב.

"החוזה עם ערב פוטאש ומפעלי הברומיין הירדניים, בהיקף של חצי מיליארד דולר (העסקה נחתמה עם השותפות במאגר תמר בתחילת 2014; ע"א), סלל את הדרך לממשלה הירדנית, שרצתה שהעסקה תהיה מול חברה אמריקאית ולא ישירות מול ישראל. שבעה חודשים לאחר מכן נחתם מזכר ההבנות למכירת גז ממאגר לווייתן לחברת החשמל הממשלתית הירדנית, בהיקף מוערך של 12 מיליארד דולר.

"ירדן היא אחת העסקות האחרונות של לווייתן. בינואר, נובל והשותפות הישראליות שלה הגיעו להסכם לאספקת גז לתחנת כוח בבנייה בגדה המערבית, בשטחי הרשות הפלסטינית. הלקוח המרכזי של לווייתן צפוי להיות מצרים - שוק ענק שממשיך לגדול. שני מתקנים להנזלת גז בסיני עומדים ריקים כיום, בזמן שהממשלה המצרית חוסמת יצוא גז כדי לעמוד בביקושים המקומיים הגבוהים ולעצור את הפסקות החשמל במדינה.

"השנה, נובל הגיעה למזכרי הבנות עם בריטיש גז ויוניון פנוסה לאספקת גז לאותם מתקנים ממאגרי תמר ולווייתן, והגז צפוי להגיע גם לשוק המצרי המקומי. מקורות שמעורבים בשיחות, המתנהלות בדרך כלל בלונדון, אומרים שיש עוד פרטים שצריך לסגור, אך נשיא מצרים א־סיסי נוטה לתמוך בעסקה", נכתב.

בכתבה מצוטט מנכ"ל נובל אנרג'י ישראל, ביני זומר, שאומר כי "ככל שלמדנו את השווקים האזוריים ואת הצורך בגז מצד שכנותיה של ישראל, כך זו נהפכה לגישה אטרקטיבית". גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, אמר: "כשמדברים על אנרגיה, מדברים על צורך בסיסי שבאמת יש לו השפעה גדולה על האזור". משה כהן, מנהל תחנת הכוח דוראד, ציין כי "החלום שלי הוא למכור חשמל למצרים, ירדן ואפילו סוריה. לישראל יש את היכולת לספק הרבה אנרגיה".

קרי תמך, שגריר ארה"ב בירדן תיווך

כבר בעבר תוארה ב–TheMarker המעורבות העמוקה של הממשל האמריקאי בחתימה על חוזי יצוא הגז למדינות באזור. בכתבה שפורסמה בספטמבר נחשפו פרטים בנוגע להסכם יצוא הגז ממאגר לווייתן לחברת החשמל הירדנית. ההסכם, בהיקף כספי של 15 מיליארד דולר, כולל יצוא של כ–45 BCM גז טבעי (כ–1.6 TCF) לתקופה של 15 שנים.

בכתבה אז תוארה תמיכתו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, הליווי הצמוד מצד שגריר ארה"ב בירדן עד לחודש שעבר, סטיוארט ג'ונס, התיווך של השליח המיוחד מטעם מחלקת המדינה האמריקאית עמוס הוכשטיין - והפגישה בין מלך ירדן לראש הממשלה בימי מבצע צוק איתן.

"מי שעמד מאחורי ההסכם ודחף במרץ להשלמתו היה מזכיר המדינה האמריקאי", סיפר אז ל-TheMarker מקור מקורב המעורה היטב בפרטי העסקה. "קרי פעל לקידום ההסכם, כדי לבסס את הציר המתון במזרח התיכון - מדינות ערב המתונות וישראל. במהלך השיחות הוא נפגש עם נציגי המשלחות ועודד אותן להגיע להסכם. התמיכה האמריקאית הורגשה לאורך כל הדרך. מבחינתם, ההסכם הוא מהלך אסטרטגי וגורם מייצב".

האדריכל הראשי של העסקה ומי שליווה אותה בכל שלביה בשנה האחרונה היה ג'ונס. "השגריר היה נוכח ברוב הפגישות בין המשלחת מלווייתן לבין הנציגים הירדנים", הדגיש המקורב. "אף שסיים את תפקידו בחודש שעבר, ג'ונס נכח בטקס החתימה, שנערך בשגרירות ארה"ב בעמאן - אולי כסמל לחסות האמריקאית על התהליך כולו".

מעורבות הבכירים האמריקאים בתחום האנרגיה היא חלק מהאסטרטגיה של ארה"ב לחיזוק המדינות המתונות במזרח התיכון ועידוד הקשרים הכלכליים ביניהן. סיימון הנדרסון, מנהל מדיניות האנרגיה האזורית במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, אמר באחרונה למגזין Foreign Policy כי "גז ישראלי הוא נכס מדיניות חוץ מעולה. ישראל עושה טובה לארה"ב על ידי שימוש בגז הטבעי כמכשיר לאינטגרציה אזורית - כלכלית ואולי גם פוליטית".

"האמריקאים בונים על 'התמכרות' של שני הצדדים", סיפר מקורב לעסקה. "ירדן תתמכר לגז טבעי זול, וישראל תתמכר לתזרים שהעסקה תייצר לה - חצי מיליארד דולר בשנה. מכירת הגז תסייע להוריד את מחירי החשמל בצורה משמעותית בירדן ותגיע לכיס של האזרחים. זה יוצר מצב של win-win. אני בטוח שגם אם יקרה התרחיש הקיצוני ביותר ויהיה שינוי פוליטי בירדן, שני הצדדים יחשבו 20 פעם לפני שיפגעו במערכת יחסים כזאת".

מקור נוסף המקורב למגעים סיפר שהאמריקאים היו "השושבינים של ההסכם" והגורם הדומיננטי שעמד מאחוריו: "האמריקאים היו מעורבים בכל שלבי המשא ומתן והישיבות. ירדן היא בהחלט מדינה שארה"ב מעוניינת לחזק ולתמוך בה. ייתכן שבארה"ב חששו מפשיטת רגל של הממלכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#