המטורפת, המשותקת והמזדקנת: האימפריות שישלטו בעולם ב-2015 - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המטורפת, המשותקת והמזדקנת: האימפריות שישלטו בעולם ב-2015

5 אימפריות שולטות בעולם: האחת נשלטת ע"י מטורף, אחרת ע"י טלוויזיות ענק וטייזרים, השלישית טובעת בחובות, הרביעית משותקת והחמישית סובלת מהאטה

15תגובות

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נואם והרובל נופל; נגיד הבנק המרכזי של אירופה, נושא נאום והבורסות נופלות; אופ"ק נפגש בווינה ומחירי הנפט צונחים; ראש ממשלת יפן מודיע על בחירות מהירות, וצניחת הין מול הדולר מחריפה; כל האירועים האלה קרו בששת השבועות האחרונים של שנה שהיתה עצבנית עוד קודם לכן.

לפתע באים לידי ביטוי קונפליקטים רבים בשווקים העולמיים, קונפליקטים שהכללים הרגילים של המשחק הגלובלי לא בנויים לטפל בהם.

הקונפליקט הראשון הוא משחק ברור בין סין ליפן של
Beggar thy neighbour - אסטרטגיה כלכלית, המבוססת על פיחות מטבעות ומחסומי סחר, שמאפשרת למדינה לשפר את מצבה הכלכלי על חשבון מדינות אחרות.

מאז 2012 יפן מדפיסה כסף על ימין ועל שמאל, במטרה להתניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. בשל הקיפאון בצמיחה, ראש הממשלה שינזו אבה החליט ברבעון האחרון של 2014 בפעם השלישית להדפיס יותר כסף. סין רואה זאת כתחרות לא הוגנת, ועל רקע ההאטה בצמיחה שלה, היא הגיבה בסוף נובמבר בהורדת ריבית מפתיעה.

אי אף פי

רבים רואים זאת כפרוץ מלחמת מטבעות קלאסית, בנוסח שנות ה-30, שבה ענקיות כלכליות יריבות משחקות משחק חסר טעם של פיחות מטבעותיהן, מה שמחזק את היצוא, אבל פוגע בכוח הקנייה של התושבים - שפוגע בשתיהן. בכך שהן פוגעות כל אחת ביכולתה של השניה לייצא, הן מקרבות את האזור לדה־גלובליזציה.

הדינמיקה השנייה החדשה היא משחק של "מי נשבר ראשון" בנוגע למחירי הנפט בין ארה"ב, רוסיה ואופ"ק. הביקוש לנפט נופל מכיוון שהצמיחה בשווקים המתעוררים - סין, ברזיל ואחרות - מאטה. עם זאת, ההיצע עלה ב–11 מיליון חביות ל–92 מיליון חביות ליום מאז שהחל המשבר הכלכלי העולמי. ארה"ב נהפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם הודות לגילוי פצלי שמן ושדות נפט במים עמוקים. מאז יוני 2014 מחיר חבית נפט מסוג ברנט נפל מ–115 דולר ל–68 דולר, ולאחר פגישת אופ"ק בסוף נובמבר ודחיית הקריאות לקצץ את התפוקה אנליסטים צפו כי המחיר עלול לצנוח ל–40 דולר.

סעודיה ומונרכיות אחרות במפרץ היו השחקניות המרכזיות בהחלטה להשאיר את התפוקה גבוהה ולתת למחירים ליפול, ומעטים מטילים ספק בכך שפוליטיקה עומדת מאחורי הצעד. זה כואב לרוסיה, ונצואלה ואיראן. לסעודיה יש חשבונות לסגור עם רוסיה ועם איראן לגבי חלקן בדיכוי המהפכה בסוריה, ועם ונצואלה בשל היותה המעודדת הנצחית של רוסיה. כתוצאה מכך, פוטין היה חייב להודות בפני עמו בכך ששילוב הסנקציות המערביות עם אסטרטגיית הנפט הסעודית צפוי להוביל את רוסיה למיתון בשנה הבאה.

בזמנים כאלה, כלכלנים מוצאים מפלט בתורת המשחקים, ומזהירים את המדינות המתקוטטות כי במשחק שבו כל אחד מנסה לגרום למשהו להתכווץ – בין אם אלה מחירים או מטבעות - כולם מפסידים. אז בואו נבחן את המשחק הזה - לא בשפה הדלה של התיאוריה, אלא בשפת בניית האימפריות הפופולרית בקונסולות המשחקים.

אימפריה א' היא מדינה עשירה ומזדקנת שנמצאת בקיפאון, משלמת לעצמה קצבאות רווחה גבוהות אך סובלת מחוב של 250% מהתמ"ג השנתי שלה. זוהי יפן. אימפריה ב' היא מדינה ענייה בערך, גם היא מזדקנת, בעלת שלטון דיקטטורי, שהשיגה שיעורי צמיחה גבוהים ומודרניזציה אך כעת האטה. זוהי סין.

בראשה של אימפריה ג' עומד משוגע. היא פלשה למדינה שכנה פעמיים ב–12 חודשים, מטוסי הקרב שלה חגים מעל יריבה היסטורית, ויש לה מעמד גבוה מנופח אחוז בהלה בשל צניחת המטבע. היא תלויה כמעט לחלוטין במחיר הנפט וסחורות גלובליות אחרות. אני לא צריך לנקוב בשם המדינה הזאת, אבל אם איתרע מזלכם ואתם נמצאים בסמוך אליה במשחק, היא מדאיגה אתכם מאוד.

רויטרס

עכשיו בואו נסתכל על אימפריה ד'. אם הייתם משחקים בצד הזה במשחק שנקבע לפני 800 שנה, כשהיא נקראה האימפריה הרומית, הייתם מודאגים לגבי המתיחות התמידית שלה; המאבקים האתניים והדתיים - והפגיעות של מערכות הממשל שלה. ואם יש בכם מעט הגיון בריא, אתם עדיין מודאגים מכך - מחצית מהכלכלות שם לא צומחות. זוהי אירופה, והיא היחידה מבין השחקניות הגלובליות שלנו שאינה תומכת בעצמה על ידי הדפסת כסף.

לבסוף, אימפריה ה'. אחרי שפשטה על כל העולם במשך מאה שנה בחיפוש נפט, היא סוף כל סוף מספקת את צרכיה בעצמה. יש לה מערכת ממשלה משותקת וחברה אזרחית עצבנית, אך אין שום דבר שהמפגנים הראוותניים על מסכי הפלזמה שלה לא יכולים להרגיע, ביחד עם כמה טייזרים. זוהי ארה"ב.

רק רוסיה בצרות
 של ממש

כל עוד המשחק מתקיים בשיתוף פעולה, ארבע מתוך חמש השחקניות יכולות להשיג את מטרותיהן לרווחת כולן. יפן יכולה ליהנות מקיפאון שמח, סין מצמיחה ברוטלית; האיחוד האירופי יכול להתנודד ממשבר למשבר; ארה"ב יכולה לירות באזרחיה ולתקוף במזל"טים את אויביה. למעשה, רק רוסיה נמצאת בצרות. הבעיה האמיתית נוצרת אם אווירת המשחק נהפכת לתחרותית מדי. כלומר, אם השחקניות מוצאות את עצמן נאבקות על משאבים מתכווצים וצמיחה מתכווצת - ומגלות שהן במשחק שבו אנוכיות טהורה היא האסטרטגיה האופטימלית. חישבו על כך בצורה כזאת והסיפור האמיתי של 2014 פתאום יתבהר.

התפישה של רוסיה ב-2014 כלפי ה"משחק" הזה מול אירופה וארה"ב נהפכה ללוחמנית לחלוטין. שלא מרצונן, שתי השחקניות האחרות האלה שבו ועמדו על שלהן, תוך ניסיון לשמור על הכללים הגלובליים ועל שיתוף הפעולה. ואולם, ברבעון האחרון של השנה, המשחק השתנה גם בין סין ליפן.

אירופה לא רוצה תחרות מול אף אחת, והרשויות המרכזיות שלה משותקות במקום החשוב ביותר: מדיניות מוניטרית. יש לה יישות שמעוצבת לפי כללי משחק ישנים, שהיא לא יכולה לעשות בלעדיהם שום דבר.

אם זה היה משחק שמשוחק לפי תורות שנתיים, השופט בוודאי היה מכריז על פסק זמן כלשהו בחג המולד. ובהפסקה הזאת אפשר היה לומר: גבירותי ורבותי, יש סימנים ברורים לכך שכללי המשחק עומדים להשתנות. האם אתם בטוחים 
שאתם רוצים להיכנס ל–2015 עם אותה אסטרטגיה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#