אופ"ק מוכן להפסיד - כדי לחסל את יריביו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אופ"ק מוכן להפסיד - כדי לחסל את יריביו

למרות הירידה החדה במחיר הנפט, קרטל אופ"ק נמנע מצמצום התפוקה בחודש שעבר - כדי להקשות על הישרדותן של החברות שמפיקות נפט מפצלים בארה"ב

תגובות

תהלוכת חג המולד השנה בלינדזי, בלב אזור הנפט של אוקלהומה, כללה דגל של 10 יארד, 11 סוסים עם רוכבים בכובעי סנטה והצדעה עם רובים של יוצאי צבא. אך גולת הכותרת היתה מיכלית נפט אדומה, מכוסה תאורת קישוט, שבבעלות האם אנד פיליפס - חברת שירותי נפט עם שורשים מקומיים שרכבה על הצלחת נפט הפצלים במדינה ובארה"ב.

מהפכת דלק הפצלים היא מושא קנאה בעולם העסקי. כמויות שופעות של נפט וגז הופקו מסלעים תת־קרקעיים באמצעות הפגזתם בתערובת מים, כימיקלים וחול, שיטה המכונה "פראקינג". החברות האחראיות למהפכה זו מסמלות את הנוסחה האמריקאית המשלבת מהנדסים לא שגרתיים, מהנדסים נועזים ושוקי הון רעבים לסיכון - נוסחה שאף מדינה אינה מצליחה לשחזר.

אף כעת, כשמחירי הנפט צנחו כמעט ב–40% בתוך חצי שנה, חוסנן של חברות אלה נבחן. ברחבי ארה"ב, בכירי מגזר הפצלים ההמומים צפויים לבלות את חג המולד בפרישה מחדש של אסטרטגיות, כדי להתמודד עם החיים ב–70 דולר לחבית, בעוד משקיעים נפטרים ממניות ומאג"ח שלהם. בכירי חברת לוקאויל הרוסית כעת מסננים כי הפצלים הם כמו בועת הדוט.קום - טירוף שנחשף כעת באכזריות.

ירידות במחירי הנפט לרוב מובילות לירידה בהשקעות חברות האנרגיה. התפוקה יורדת בסופו של דבר ומסייעת להתייצבות מחירים. ב–1999, לאחר המשבר האסיאתי, ההשקעות העולמיות בתפוקת הנפט והגז צנחו בכ–20%. עשור לאחר מכן, לאחר המשבר הפיננסי, ההשקעות צנחו ב–10%, ולאחר מכן התאוששו.

קידוח נפט
רויטרס

הפעם, חלק מהנזק ייספג על ידי חברות האנרגיה המגוונות הגדולות, כמו אקסון מוביל ושל. לאחר עשור של זריקת מזומנים על האוקיינוס הארקטי ועל קידוחי מים עמוקים באזורים טרופיים, הן החלו לקצץ בתקציביהן ב–2013. פרויקטים ארוכי טווח, שווי ערך לכ–3% מהתפוקה העולמית, הושעו או בוטלו, לדברי אוסוולד קלינט מחברת מחקר ההשקעות סנפורד ברנסטין. רוב חברות הנפט הגדולות מתבססות על הנחת מחיר של 80 דולר לחבית בתוכניותיהן, כך שצפויים קיצוצים נרחבים יותר.

אך מרבית נטל התיקון יפול על כתפי מגזר הפצלים. הפצלים היו גורם משמעותי לזינוק בתפוקה: ב–2008 הם היו אחראים ל–0.5% מהתפוקה העולמית, וכיום הגיעו ל–3.7%. זה דרש השקעה משמעותית. ההשקעה בפצלים היתה 20% מההשקעות העולמיות בהפקת נפט בשנה שעברה. סעודיה, החברה הגדולה ביותר באופ"ק, הבהירה כי תהיה מוכנה לספוג מחירים נמוכים יותר, כדי לעשות למאזנים של חברות הפצלים את מה שהליך הפראקינג עושה לסלעים.

גם אילי הפצלים חלוקים בעמדותיהם לגבי יכולת ההתאוששות של המגזר. מנכ"ל קונטיננטל ריסורסז, הרולד האם, שהונו צנח ב–11 מיליארד דולר מאז יולי, אמר כי החברה יכולה להתמודד עם המצב כל עוד מחיר הנפט גבוה מ-50 דולר לחבית. סטיבן צ'ייזן, העומד בראש אוקסידנטל פטרוליאום, אמר שהמגזר "אינו בריא" כשהמחיר יורד אל מתחת ל–70 דולר לחבית. אי־הוודאות משקף את גיוון הפעילות. בארות נפט מפיקות תערובות שונות של נפט וגז (שהוא זול יותר). עלויות ההובלה משתנות: זול להעביר נפט בצינור מאיגל פורד בטקסס, אך יקר להעבירו ברכבת מבאקן בדקוטה הצפונית. חברות שונות משתמשים בשיטות הנדסה שונות כדי לצמצם עלויות.

חשש מהתמוטטות של חברות רבות

ניתן לעשות שתי הכללות. הראשונה היא שבטווח הקרוב, מצבן הכלכלי של חברות הפצלים טוב כמעט בכל מחיר. בארות שמפיקות נפט או גז הן רווחיות בצורה יוצאת דופן, מכיוון שרוב העלויות כבר הושקעו. דגימה של שמונה חברות עצמאיות גדולות העלתה כי העלויות התפעוליות הממוצעות ב–2013 היו 10–20 דולר לחבית - כך שאף חברה אינה צפויה לצמצם את התפוקה הנוכחית. אך תפוקת בארות פצלים מידרדרת 
בכ–60%–70% בשנה הראשונה - כך שתוך שנתיים נפט זה יפסיק לזרום.

השנייה היא שבמחיר של 70 דולר לחבית, הרבה פחות ברור אם המגזר יכול להשקיע ברווחיות בבארות חדשות כדי לשמור על התפוקה או להגדילה. חברת המחקר ווד מקנזי מעריכה כי במגוון פרויקטים אמריקאים, מחיר הנפט הדרוש להגעה לאיזון הוא 65–70 דולר לחבית, מה שמעיד שפרויקטים רבים נמצאים במצב עדין. חישובים אלה מתעלמים מחלק מהעלויות שכבר הושקעו, כמו הקמת כבישים. אם מחיר הנפט יישאר ברמה של 70 דולר לחבית, ווד מקנזי מעריכה כי ההשקעות יצטמצמו ב–20%, וצמיחת התפוקה בארה"ב עשויה להאט ל–10% בשנה. ברמה של 60 דולר לחבית, ההשקעות עשויות לצנוח בכחצי, והצמיחה בתפוקה להיבלם כליל.

חולשת המאזנים של מגזר הפצלים הוא נקודה רגישה, לדברי מייקל כהן מבנק ברקליס. רוב החברות משקיעות כיום יותר מזומנים ממה שהן מרוויחות - ומפצות על הפער באמצעות הנפקות אג"ח. סך חובות חברות הקידוח והפקת הנפט בארה"ב הנסחרות בבורסה כמעט הוכפל מאז 2009, ומסתכם ב-260 מיליארד דולר, לפי נתוני בלומברג. הם מהווים כיום 17% מאג"ח הזבל בארה"ב. אם שוקי האג"ח ישתנקו והרווחים ירדו בשל ירידת מחירי הנפט, החברות הללו עשויות לסבול ממחסור בסך 70 מיליארד דולר במימון בשנה. אם הן יסתמו את החור באמצעות קיצוץ בתקציבי ההשקעות - אלה יצנחו ב–50%. ב–2013, יותר מרבע מכל ההשקעות בענף הפצלים בוצע על ידי חברות עם מאזנים בעייתיים, שבהם החוב גדול לפחות פי 3 מהרווח התפעולי הגולמי. מספר לא קטן של חברות עשויות להתמוטט. האג"ח של כמה מהחברות הקטנות יותר נסחרות כיום בפחות מ–70 סנט על הדולר.

כל זה מצביע על קיצוצים צפויים בהשקעות שתוך שנה יאטו את הצמיחה של תפוקת נפט הפצלים לקצב זחילה, ואולי אף לירידה. כמה חברות כבר קיצצו את תקציביהן. חברות נוספות צפויות להודיע על קיצוצים בינואר. במיוחד פגיעים הפרויקטים הנמצאים באזורים שבהם לא פותחה עדיין הפקת הנפט מפצלים, בהם גם אזורים באוקלהומה. רוב החברות צפויות להתבצר בבאקן, איגל פורד ואגן פרמיאן, שם כבר יש להן תשתיות ותפוקה רבה. אך אפילו בבאקן היתה צניחה בבקשות להיתרי קידוח - כמעט 40% בנובמבר.

ייתכן כי משאלת אופ"ק עשויה להתממש ב–2015. אך בסופו של דבר, הקשיים צפויים לחזק את ענף הפצלים. הם יובילו לסבב חידושים נוסף, מהורדת עלויות הקידוח באמצעות תקינה, ועד לשיטות שבירה חדשות שיגדילו את התפוקה. דן אברהרט, מנכ"ל חברת שירותי הנפט קנארי, אומר כי המגזר דוהר קדימה בנושא חיסכון בעלויות.

אם וכאשר מחירי הנפט יתאוששו, יהיה ניתן להשיק בארות חדשות תוך שבועות. שוקי ההון האמריקאים יזנקו לפעולה, וישכחו מחטאי העבר. "תמיד יש משקיעים חדשים", אומר מנכ"ל אחת מחברות משאבי הטבע הגדולות. הוא צופה קריסה בשוק הפצלים - והתאוששות מהירה לאחריה.

למה הסעודים שמחים שמחיר הנפט שלהם נופל

קרטל אפקטיבי דורש שלושה דברים: משמעת, עמדת שוק דומיננטית וחסמי כניסה. לאופ"ק חסרים כל השלושה. חברי הארגון מרמים במכסות, הוא מספק רק 30% מהנפט העולמי - מעט מכדי להפגין שליטה, ויצרניות חדשות צצות כל הזמן.

זהו הרקע להחלטת אופ"ק בחודש שעבר לא לנסות להעלות את מחיר הנפט, ששלחה אותו אל מתחת ל–70 דולר לחבית - ירידה של כמעט 40% מאז יוני. סעודיה, החברה בעלת ההשפעה הרבה ביותר בארגון, היתה יכולה לדחוף את המחיר כלפי מעלה באמצעות הפחתת התפוקה. בניגוד ליצואניות רעבות למזומנים כמו ונצואלה, סעודיה יכולה להרשות את זה לעצמה: יש לה חסכונות בסך 900 מיליארד דולר. 

סעודיה יכולה גם לשרוד מחירים נמוכים: עלויות ההפקה שלה הן 5–6 דולר לחבית, הנמוכות בעולם. מעבר לכך, ההיסטוריה מלמדת כי מרבית הרווחים מקיצוץ בתפוקתה יעברו ליצרניות אחרות, שהיו מוכרות את הנפט במחיר גבוה יותר. סעודיה ניסתה את השיטה הזאת בתחילת שנות ה–80, כשקיצצה את התפוקה ב–75% - מ–10 מיליון חביות ביום ב–1980 לפחות מ–2.5 מיליון ב–1985–1986. התוצאה היתה מחירים גבוהים יותר - אך גם גל השקעות, ולאחר מכן תפוקה, במדינות כמו בריטניה ונורווגיה.
ניסיון להציל את אופ"ק עם טקטיקה כזאת עשוי להיות מסוכן יותר כעת. מחיר גבוה הוא חדשות טובות עבור יצרניות נפט הפצלים, וצפוי לעודד את התפשטות הטכנולוגיה מארה"ב למדינות אחרות. המחיר הגבוה גם מעודד חיסכון, ומזרז את הניסיון להפחית את התלות של מגזר התחבורה בנפט. 

לנפט זול יש גם יתרונות. רוסיה ואיראן, שתי מדינות שעמן סעודיה נמצאת במחלוקת, סובלות יותר ממנה. ואם המחירים הנמוכים פוגעים בהשקעות במקורות אחרים, כמו נפט הפצלים האמריקאי וחולות הנפט הקנדיים - יהיה יותר ביקוש לנפט הסעודי הזול בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#