אם היו מציעים לכם תרופה ב-50 דולר או ב-2,000 דולר, מה הייתם לוקחים? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם היו מציעים לכם תרופה ב-50 דולר או ב-2,000 דולר, מה הייתם לוקחים?

ג'ננטק, המייצרת שתי תרופות כאלו המשמשות לטיפול במחלת עיניים שכיחה, רוצה למכור את התרופה היקרה, ומשלמת לרופאים לקידומה

14תגובות

כשיצרנית התרופות ג'ננטק השיקה מוצר חדש חשוב ב-2006, היא מצאה עצמה בעמדה לא נוחה: היה עליה לשכנע רופאים להתחיל להשתמש בתרופה החדשה והיקרה שלה, במקום גירסה פופולרית זולה יותר שהחברה כבר שיווקה קודם לכן.

רופאי עיניים שמחו להשתמש בתרופה לסרטן אווסטין, שמחירה כ-50 דולר למנה, לטיפול במחלת עיניים שכיחה בקשישים, ניוון רשתי רטוב. אך ב-2006, ג'ננטק השיקה את לוסנטיס, תרופה דומה שמחירה 2,000 דולר למנה, והיא אושרה ספיציפית לטיפול במחלה זו, ולא כהתווייה משנית. השימוש בלוסנטיס המריא, והיא הפכה לאחד הטיפולים היקרים ביותר בשירות הבריאות הממלכתי של ארה"ב, מדיקייר – עלותה לממשל האמריקאי כמיליארד דולר בשנה – אף שכמה מחקרים הראו כי ללוסנטיס אין יתרון משמעותי על פני החלופה הזולה יותר.

כיום, מסד נתונים פדרלי מראה כי רבים מהרופאים שרשמו את לוסנטיס הכי הרבה, נמנו עם היועצים שקיבלו את התשלומים הכי גבוהים מג'ננטק – אלפי דולרים עבור קידום התרופה. הנתונים מעלים שאלות בנוגע לאופן שבו תשלומים מיצרניות התרופות לרופאים משפיעות על החלטות טיפוליות, אף שהרופאים טוענים כי לא ניתן לשנות דעותיהם בכסף.

מחצית מבין 20 הרופאים שקיבלו את הסכומים הגדולים ביותר מג'ננטק לשם קידום לוסנטיס ב-2013, נמנו עם המשתמשים התכופים ביותר של התרופה ב-2012, עם שימוש גבוה בה לעומת 75% מעמיתיהם. הנתונים חושבו באמצעות שני מאגרי נתונים פדרליים שמכסים תקופות שונות, ולא ידוע כמה שילמה ג'ננטק לרופאים ב-2012.

20 הרופאים קיבלו 8,500-37,000 דולר בתקופה של 5 חודשים ב-2013, תשלומים שכללו דמי ייעוץ, תשלומים על נאומים והוצאות נסיעות. ג'ננטק אומרת כי היא מגבילה את התשלומים לרופאים על דוברות ונאומים ב-50 אלף דולר לשנה.

מומחים החוקרים ניגודי עניינים בין רופאים לתעשיית התרופות, אומרים כי גם תשלומים צנועים יכולים להשפיע על התנהגות. "לכן כריך הוא דבר כל כך אפקטיבי – אף אחד לא רוצה להרגיש שקנו אותו ב-5 דולר", לדברי ד"ר אדריאן פו-ברגמן, עמיתת מחקר במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, העומדת בראש פרוייקט PharmedOut, שמנסה לחנך רופאים בנוגע לטענות שיווקיות של חברות התרופות. "לכן הם משכנעים את עצמם שהתרופה טובה יותר".

רופאים שמקדמים את לוסנטיס, טוענים כי הם עושים זאת כיוון שהם מאמינים בתרופה ורוצים ללמד את עמיתיהם אודות השימוש בה. יש מי שטוענים כי אף שהם ממשיכים להשתמש באווסטין, התרופה נושאת עימה סיכונים שלא צריך להתעלם מהם.

"יש מקרים בהם כדאי להעדיף את אחת התרופות על פני האחרות", אומר אלן רובי, רופא עיניים ממישיגן שקיבל כמעט 12 אלף דולר מג'ננטק במחצית השנייה של 2013, על קיום סדנאות לרופאים אחרים על השימוש בלוסנטיס. רובי טוען כי לוסנטיס עדיפה עבור מטופלים מסויימים, כיוון שיש ראיות מסויימות לכך שלאווסטין סיכון גבוה יותר לשבץ במטופלים שכבר נמצאים בסיכון ללקות בשבץ. הוא אומר כי הוא משתמש באווסטין בכרבע ממקרי הניוון הרשתי שלו, ובלוסנטיס בתדירות גבוהה יותר. לפי נתוני מדיקייר, הוא משתמש בלוסנטיס בתכיפות גבוהה יותר לעומת 75% מעמיתיו. "אני חושב שהטענה כי רופאים מושפעים באופן כלשהו מהאינטראקציות שלהם עם חברות התרופות, היא מאוד קצרת רואי".

אדוארד לאנג, דובר ג'ננטק, הנמצאת בבעלות רוש השווייצית, אומר כי החברה בוחרת לעבוד עם רואפים על פי המומחיות הקלינית שלהם. "אנחנו רוצים לעבוד עם רופאים מובילים בתחומם, שיכולים לספק לנו פרספקטיבה כנה על מה שהמטופלים צריכים ולא צריכים", אמר. ג'ננטק טוענת כי לוסנטיס היא אפשרות טובה יותר, היא תומכת בהחלטת הרופאים על מה שמתאים למטופלים, לדברי לאנג, שהדגיש כי "זה חשוב יותר מכל דבר אחר".

לוסנטיס ואווסטין, כמו גם התרופה אילאה של רג'נרון, משמשות לטיפול בניוון רשתי, שללא טיפול יכול להוביל לעיוורון. השימוש באווסטין החל לאחר שהניסויים הקליניים ללוסנטיס הראו כי היא עוזרת במקרים של ניוון רשתי. רופאים העריכו כי אווסטין, העובדת באותה צורה כמו לוסנטיס, יכולה גם לשמש לטיפול בתרופה. מאז אישורה של לוסנטיס בארה"ב ב-2006, כמה מחקרים הראו כי הטיפולים כמעט זהים בהשפעתם. אווסטין היא עדיין הבחירה המועדפת על מרבית הרופאים: כמעט מחצית מהמטופלים שקיבלו טיפול לניוון רשתי רטוב קיבלו מרשם לאווסטין, ויתר השוק התחלק בין לוסנטיס לאיילאה.

ג'ננטק מקדמת את לוסנטיס באגרסיוויות, ואף משלמת החזרים לרופאים המשתמשים בכמויות גדולות של התרופה. עבור ג'ננטק, סכומים גדולים מוטלים על כף המאזניים. לוסנטיס היא אחד המוצרים המובילים שלה, עם הכנסות בסך 1.3 מיליארד דולר ב-9 החודשים הראשונים של השנה, גידול של 5% לעומת השנה שעברה.

ולמרות השימוש הנרחב באווסטין, זריקות לוסנטיס הן מהטיפולים היקרים של מדיקייר. ב-2010 שילמה מדיקייר מיליארד דולר על טיפול בניוון רשתי בלוסנטיס, לעומת 27 מיליון דולר עבור מי שטופלו באווסטין, לפי נתוני המפקח הכללי של משרד הבריאות האמריקאי. ב-2011, העריך המשרד כי אם כל מי שטופלו בלוסנטיס היו מטופלים באווסטין, הממשל הפדרלי היה חוסך כ-1.4 מיליארד דולר.

השנה התפרסם מחקר שבחן 9 ניסויים קליניים, והראה כי לשימוש באווסטין ובלוסנטיס סיכונים דומים, כאשר לא נראה שאווסטין גורם ליותר מקרי מוות או תופעות לוואי חמורות. הבדיקה התבצעה על ידי ארגון קוקרן, ארגון ללא כוונת רווח הבוחן יעילות תרופות ומבקר את טענות יצרניות התרופות.

אך כמה רופאים, חלקם מי שמקדמים את לוסנטיס וחלקם לא, אומרים כי הבחירה בין שתי התרופות אינה רק עניין של כסף. למשל, לוסנטיס נועדה במיוחד להזרקה לעין, אך את האווסטין יש לחלק למנות קטנות יותר על ידי רוקחים חיצוניים, מה שעלול לגרום לזיהום במקרים נדירים. אחרים טוענים כי אין סיבה להשתמש בלוסנטיס בתדירות גבוהה יותר מאווסטין. "מדברים על רפואה מבוססת ראיות (EBM), וממשיכים להעמיד פנים כי מחקר בחסות תאגידים אינו מוטה", אומר ג'יי. גרגורי רוזנטל, מומחה רשתית שהיה למבקר גלוי בלוסנטיס ובאיילאה. "הראיות הן שאווסטין יעיל לפחות כמו לוסנטיס, ואולי בטוח יותר".

יש רופאים שקיבלו תשלום על קידום לוסנטיס, ואמרו כי הם משתמשים גם באווסטין. "אני לרוב מתחיל עם אווסטין", אומר ד"ר מתיו מקקאמבר, מומחה רשתית באילינוי, שקיבל כ-8,500 דולר מג'ננטק במחצית השנייה של 2013 וכ-16,000 דולר מרג'נרון בהקשר של איילאה. לדברי מקקאמבר, הוא מעביר מטופלים ללוסנטיס או לאיילאה אם האווסטין לא עוזר. הוא אמר כי יש גם מטופלים המבקשים תרופות אלה, שנועדו לטיפול עיניים במקור.

מקקאמבר אומר כי הוא עובד עבור החברות כיוון שזו הדרך הטובה ביותר ללמוד על התרופות. "אנשים באים אליי ושואלים לעצתי, אז אני חייב לדעת את הסיפור האמיתי, והדרך היחידה לעשות זאת היא להכיר את האנשים שמבצעים את המחקר ומכירים את התרופה הכי טוב", הוא אומר.

אריק קמפבל, פרופ' למדיניות בריאות בבית הספר לרפואה של הרווארד, אומר כי רופאים מכחישים לעתים קרובות כי קשריהם עם חברות התרופות עשויים להשפיע על התנהגותם, למרות מחקרים רבים המעידים אחרת. "הם טוענים כי חברות התרופות המשקיעות כספים אלה הן מטומטמות מספיק כדי לבזבז כספן", הוא אומר.

לא כל המשתמשים התכופים ביותר בלוסנטיס קיבלו תשלומים על קידום התרופה. למעשה, כמה מהמשתמשים התכופים ביותר בתרופה לא קיבלו תשלום על כך כלל. לדברי קמפבל, הסיבה לכך היא שחברות התרופות בוחרות רופאים על פי ההשפעה שלהם בקהילה הרפואית. "לא צריך להשפיע על כל הרופאים, אלא רק על הרופאים הנכונים", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#