למה צ'ילה סובלת אחרי שהורידה את אי־השוויון במדינה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה צ'ילה סובלת אחרי שהורידה את אי־השוויון במדינה

צ'ילה נהנתה בשנים האחרונות מהצלחה כלכלית, אך הירידה 
באי־השוויון במדינה עלולה להעיד דווקא על היחלשותה של האוכלוסייה המבוססת ■ האקדמאים סובלים מירידה בביקוש לעובדים מיומנים, והיבוא הזול מסין מערער את הבסיס התעשייתי המקומי

תגובות

כל מי שמבקר בסנטיאגו, בירת האנדים, לא יכול להתעלם מהמהמורות שבדרך לצמיחה הכלכלית של דרום אמריקה. אך מדינה כמו צ'ילה נחשבת לכוכבת כמעט בכל התחומים. ההכנסה לאדם במדינה גדלה פי ארבעה בשנים האחרונות, וכיום נדמה שצ'יליאנים רבים רואים את המדינה שלהם, ובצדק, כאחת שמספיק קרובה בכדי להיות חלק מהעולם התעשייתי המפותח.

ובכל זאת, למרות ההצלחה הכלכלית שלה, הצריפים שמקיפים את העיר מזכירים שצ'ילה עדיין לא השתחררה מהקללה שרודפת את דרום אמריקה במשך מאות שנים: הפער העצום בין מי שיש לו לבין מי שידו אינה משגת - פער שכמעט ואין דומה לו בשאר העולם.

לפי נתוני הבנק העולמי, העשירון העליון בצ'ילה מקבל 42 דולר מכל 100 דולר של הכנסה פנויה, הרבה יותר מהמדינות המתועשות שצ'ילה היתה רוצה להחשיב כמקבילות אליה. בספרד, מדינה שבה ההכנסה החציונית גבוהה 
בכ–30% מזו של צ'ילה, העשירון העליון מקבל 25 דולר מכל 100 דולר. בארה"ב נתון זה מגיע ל–30 דולר.

רויטרס

ההון אינו מחלחל 
כלפי מטה

"מדוע כשאנחנו צומחים אנחנו לא יכולים לשנות את חלוקת ההון?", שאל חואן קרלוס פרס, נשיא הקרן למלחמה בעוני בצ'ילה. "לא הצלחנו לפצח את מודל הצמיחה שמייצר דינמיקה של הדרה".

אף שהפערים המורגשים ממשיכים להתקיים, צ'ילה ומדינות אחרות בדרום אמריקה נחשבות, כמעט באופן בלעדי, לאזור היחיד בעולם שבו פער ההכנסות מתכווץ כיום ולא מתרחב.

"דרום אמריקה חווה ירידה מתמשכת באי־שוויון, בעוד שבאזורים רבים אחרים הוא עולה", אומרת נורה לוסטיג, מרצה לכלכלה מאוניברסיטת טולאן, שעוקבת מקרוב אחר המגמה הזו. "הירידה בשנות ה–2000 היתה חדה יותר מהעלייה בשנות ה–90, ולכן זה לא בלתי־משמעותי".

לפי מדד ג'יני - מחקר שבוצע על ידי פרופ' לוסטיג, לואיס לופז־קלבה מהבנק העולמי ואדוארדו אורטיז־חוארז מתוכנית הפיתוח של האו"ם - האי־שוויון בהכנסות ב–2012 היה נמוך לעומת הרמה בשנת 2000 ברוב מדינות דרום אמריקה. המדד נע בין 0 (המתאר מצב אוטופי בלתי־אפשרי שבו כולם מרוויחים אותו דבר) ועד ל–100 (מצב שבו כל אגורה בשוק מגיעה לבן אדם אחד).

הירידה באי־שוויון היתה רחבה: פער ההכנסות התכווץ במדינות בעלות שלטון פופוליסטי הנוטה שמאלה - כמו ונצאולה וארגנטינה - אך הפער התכווץ גם במדינות עם ממשלות ידידותיות לשוק ונטייה ימנית - כמו פרו וקולומביה. מדינות שנהנו מצמיחה, בקצב מהיר או אטי, הצליחו לכווץ את האי־שוויון ששורר בהן.

"שאלת מיליון הדולר"

אנשי האקדמיה מצביעים על תוכניות שתרמו לירידה 
באי־שוויון במדינות מסוימות, למשל העלאת שכר המינימום החדה בברזיל או ההרחבה של תוכניות הפנסיה בארגנטינה כדי שיחולו על כל אשה מעל גיל 65. אך אף אחד לא מצליח להבין מה מניע את המגמה הזו באזור כולו. "זאת שאלת מיליון הדולר", אמר אוגוסטו דה לה טורה, הכלכלן הראשי לענייני דרום אמריקה בבנק העולמי.

כמובן שעוד לפני שהכלכלנים מצליחים להצביע על תשובות חד־משמעיות, מנהיגי דרום אמריקה כבר טפחו לעצמם על השכם כששייכו את ההישג הזה לפועלם. הבעיה היא שהשיפור במצב יכול להיות סימפטום שלא בהכרח נבע מהצלחת המדיניות שלהם, אלא כזה שנטוע עמוק בפגיעות הכלכלית.

נראה כי מדיניות החלוקה מחדש של הממשלות סייעה בהורדת פער ההכנסות בדרום אמריקה. תוכניות ממשלתיות - כמו העברת כספים במסגרת תוכנית "האופרטונידאדס" (הזדמנויות) במקסיקו או תוכנית "בולסה פמיליה" (מענקים משפחתיים) בברזיל - הגדילו את ההכנסות של המשפחות העניות.

פרופ' לוסטיג ועמיתיה הגיעו למסקנה כי העברות הכספים הממשלתיות והשינויים בתוכניות הפנסיה אחראיות רק ל–30% מהירידה באי־שוויון. נראה כי מרבית הירידה נרשמה בגלל שינויים בשוק התעסוקה, עוד לפני שהשינויים במיסוי נכנסו לתוקף ולפני השינויים בתוכניות הממשלתיות.

העתיד הצ'יליאני 
אינו ורוד

נראה כי משהו איזן את התפלגות השכר - אך השאלה אם אלה חדשות טובות או רעות תלויה בגורמים לכך.

יכול להיות שזה נבע כתוצאה מהגידול המשמעותי במספר העובדים בדרום אמריקה בעלי השכלה אקדמית, שמקבלים פחות שכר עידוד מעמיתיהם בעלי ההשכלה הפחותה. "אני לא חושב שהתשואה על השכלה אקדמית ירדה", אמר חיימה רואיס־טאגל מאוניברסיטת צ'ילה. "אני חושב שהיתה ירידה בגלל שהשכלה אקדמית נהפכה לנפוצה".

אבל הנרטיב הזה לא ממש משכנע. דה לה טורה אומר כי שכר העידוד על חינוך עלה בשנות ה–90, לפני שהתחיל לרדת בשנות ה–2000. זה לא תואם את המגמה של רכישת השכלה, שעלתה באופן קבוע מאז 1990.

ואולם הסברים אחרים לא מציירים תמונת מצב אופטימית. לדוגמה, הזינוק במספר הסטודנטים בדרום אמריקה הוביל לצמיחה של מכללות פרטיות, שרבות מהן נחשבות למוסדות אקדמיים נחותים לעומת האוניברסיטאות. בהתאם לכך, גם הסטודנטים שלהם עשויים להיות ברמה נמוכה יותר - הם מגיעים ממשפחות לא משכילות, וכפועל יוצא מכך הם פחות מוכנים ללימודים באקדמיה בהשוואה לסטודנטים שמגיעים ממשפחות מיוחסות.

השילוב של הגורמים אלה מפחית את המיומנות של עובדים חדשים שרכשו השכלה, ומצמצם את רכיב שכר העידוד שהם יכולים לקבל לעומת מי שאינו בעל השכלה אקדמית. הנושא הזה מושך תשומת לב רבה בצ'ילה. הממשלה, בראשות הנשיאה מישל באשלה, העבירה השנה רפורמת מיסוי שאפתנית שנועדה להגדיל את הכנסות המדינה ב–4% מהתמ"ג, והיא מקווה להשקיע את רוב הסכום הזה בחינוך.

אבל דה לה טורו חושש שגם זה לא כל הסיפור. לטענתו, הירידה בשכר העובדים בעלי השכלה אקדמית אינה קשורה רק לעלייה במספר העובדים המשכילים. יש לכך גם קשר לירידה שנרשמה בביקוש לעובדים מיומנים.

הביקוש הסיני - שאינו יודע שובע לחומרי גלם מדרום אמריקה, מנחושת ועד לסויה - העלה את שערי המטבעות באזור, והיצוא התעשייתי הזול מערער על הבסיס התעשייתי של מדינות דרום אמריקה. והדבר הזה מפחית את הביקוש לעובדים מיומנים. "במקרה הזה, הירידה באי־שוויון תהיה חדשות רעות בטווח הארוך", אמר דה לה טורה. "אנחנו נתמחה בתחומים שדורשים פחות ידע".

קשה לדעת מה צופן העתיד לצמיחה בדרום אמריקה, אבל על רקע ההאטה בצמיחה הסינית מתגברים הסימנים שהשגשוג הכולל באזור - שהסתמך במשך תקופה ארוכה על יצוא סחורות - נמצא בסיכון. האטה בסין גם יכולה לשים סוף לירידה בפערי השכר. הבנק העולמי טוען שבטווח הארוך כלכלות דרום אמריקה צריכות להגדיל את הצמיחה ביצרנות ולהשקיע יותר בתעשיות שדורשות עובדים בעלי השכלה.

זה הגיוני מאוד, אך כדי לעשות זאת דרום אמריקה תצטרך להצטרף ליתר העולם המפותח ולהתמודד עם אתגרים של השגת צמיחה מבלי להגדיל יותר את פערי ההכנסות שבתוכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#