מי רוצה תחנת מוניות ב-40 מיליארד דולר? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי רוצה תחנת מוניות ב-40 מיליארד דולר?

הגיוס של אובר תחת שווי של 40 מיליארד דולר עשוי להיראות מופרך, אבל רק למי שלא רואה את השינוי העצום של עולם הרכב

7תגובות

לקראת סוף השבוע פירסמה חברת הזמנת שירותי הנסיעות אובר כי היא הצליחה לגייס 1.2 מיליארד דולר תחת הערכת שווי של 40 מיליארד דולר. כלומר, המשקיעים שהזרימו עכשיו לחברה כספים מאמינים שהיא באמת תצליח להגיע לשווי כזה.

אבל צריך להבין גם למה שווי כזה הוא כל כך חריג – בטח בשביל חברה שהוקמה רק ב-2009 כסטארט-אפ בעמק הסיליקון שנועד פשוט לייעל את השירות שמקבלים ממוניות. חברות מבוססות הרבה יותר, ותיקות יותר או חדשניות יותר, מצליחות בקושי להגיע לשווי שוק כזה. חברת השכרת הרכב הרץ, למשל, מגיעה לשווי שוק של פחות מ-11 מיליארד דולר - עם כל הפעילות חובקת העולם שלה. לטסלה, יצרנית המכוניות החשמליות מארה"ב שנחשבת לנושאת בשורת הנעת העתיד, שווי שוק של 28 מיליארד דולר ולג'נרל מוטורס, אחת מהסמלים הבולטים של תעשיית הרכב האמריקאית, שווי שוק של פחות מ-55 מיליארד דולר.

גם השאלה על הצלחת הפעילות של אובר בכמה ערים בעולם מוטלת בספק. בעוד ועוד ערים שאליהן נכנסת אובר, יוצאים נהגי המוניות להפגנות. הם טוענים שמודל התשלום של אובר הוא פוגעני ודורסני, ומייצר רווח בעיקר לה – ולא לנהגים. עוד הם טוענים כי הנהגים שמסיעים את המכוניות של אובר לא מיומנים מספיק ובעצם כל חאפר יכול לקחת מכונית ולהיות נהג אובר – מה שמסכן את ביטחון הנוסעים.

רויטרס

רק בסוף השבוע התמלאו מדורי הטכנולוגיה של אתרי האינטרנט בכל העולם בשלל ידיעות על אובר: בהודו טענה אשה שנהג אובר אנס אותה, בדרום קרוליינה הורשע נהג בכך שהסיע נוסעים ללא רישיון מתאים ובפורטלנד הכריזה העירייה על מלחמה באובר – כמה שעות בלבד אחרי שהחברה הודיע שהיא נכנסת לפעילות בעיר.

גם הדו"חות הכספיים של החברה לא ידועים לציבור מאחר שאובר היא חברה פרטית, שאולי תצא להנפקה במהלך השנים הקרובות, אבל היא עדיין רחוקה מהשלב הזה. כך שהציבור לפחות לא יכול לדעת אם היא רווחית.

אז מה יש באובר ששווה 40 מיליארד דולר? התשובה לכך טמונה ככל הנראה בשינוי הגדול ביותר של עולם הרכב מאז המציא הנרי פורד את פס ההרכבה לפורד מודל T לפני יותר מ-100 שנה. בחמש השנים הקרובות צפויות להגיע לשוק המכוניות האוטונומיות – מכונות ללא נהג, שיעלימו לאט לאט את הנהגים המקצועיים.

לא יהיה יותר צורך בנהג מונית שייקח אותי ממקום למקום אם אני אוכל פשוט לתזמן לי נסיעה באפליקציה בשעה מוגדרת מראש. דמי הנסיעה עשויים להיות נמוכים יותר – כי לא יהיה צורך בתשלום שכר לנהג, אלא רק בתשלום עבור הדלק ורווח קל עבור החברה המפעילה.

בלומברג

גם מודל הבעלות על הרכב עשוי להשתנות לחלוטין. הכדאיות של החזקת רכב פרטית תרד פלאים למי שלא משתמש ברכב שלו בתדירות גבוהה מדי, וכך נראה יותר ויותר מודלים של "שיתוף רכב" או מכונית שתדע מתי לאסוף אותך ותמשיך לנוסע הבא או לחפש חניה.

אובר זיהתה את הפוטנציאל הזה וכבר התחילה להיכנס לתחום של הצעת שירותי הסעה במכוניות אוטונומיות וגם לבחון שיתוף פעולה עם יצרניות רכב שצפויות להציע מכוניות אוטונומיות בגל הראשון, כמו גוגל או ג'נרל מוטורס.

במאי האחרון הצביע מנכ"ל אובר, טרוויס קלאניק, על הכיוון הברור שאליו הולכת אובר: "הסיבה ששימוש באובר יכול להיות כל כך יקר היא שאתה משלם על הבחור הנוסף (נהג המונית) במכונית. כשלא יהיה בחור נוסף במכונית, העלות של שימוש באובר תהיה זולה יותר. אפילו רוד טריפ"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#