כך שברה ארה"ב את הקרטל הכל יכול 
של אופ"ק - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך שברה ארה"ב את הקרטל הכל יכול 
של אופ"ק

בתוך כמה חודשים תעבור ארה"ב את סעודיה במונחי תפוקת נפט, בזכות טכנולוגיות חדשות לשאיבת נפט מסלעים ■ מדינות אופ"ק, שחלקן בקשיים פיננסיים, לא מצליחות להסכים להקטנת התפוקה בניסיון לדחוף את המחירים מעלה - והשפעתן בעולם דועכת

7תגובות

מאז אמברגו הנפט ההרסני של 1973, כל נשיא אמריקאי הבטיח להשיג עצמאות אנרגטית לארה"ב. המטרה החמקמקה הזאת אולי כבר הושגה – לאחר שסעודיה ו–11 חברות קרטל הנפט של אופ"ק לא הסכימו להפחית את מכסות הייצור שלהן כדי לבלום את ירידת מחירי הנפט, שהגיעו ביום שישי לשפל של 66.15 דולר לחוזים על חבית של נפט מסוג טקסס מתוק - המחיר הנמוך ביותר זה ארבע שנים.

ההחלטה מראה כי אופ"ק כבר אינו הקרטל הכל יכול השולט באספקת הנפט ובמחירים הגלובליים. פתאום ארה"ב, שככל הנראה בתוך כמה חודשים תעבור את סעודיה כיצרנית הגדולה בעולם, נמצאת קרוב לעמדת דומיננטיות בשוק.

"זוהי נקודת תפנית היסטורית", אמר דניאל ירגין, היסטוריון אנרגיה. "הכוח המגדיר עכשיו בעולם הנפט הוא הצמיחה בתפוקה האמריקאית. התוצאה של פגישת אופ"ק היא איתות ברור כי יצרניות הנפט מכירות בכך שזהו שוק חדש".

שדה נפט בשכונת אינגלווד בלוס אנג'לס
בלומברג

במשך עשרות שנים סבלה ארה"ב מהידלדלות התפוקה המקומית ומעלייה בביקוש. לפני שמונה שנים החלו כמה חברות נפט קטנות להתנסות בהפקת נפט מסלעים (פצלי שמן) בצפון דקוטה וטקסס, באמצעות טכניקה של פיצול הידראולי (פראקינג), וטכנולוגיות של קידוח אופקי שפותחו בשביל הפקת גז טבעי לפני כן.

הפקת נפט מקומית זינקה ביותר מ–70% בשש השנים האחרונות, לכ–9 מיליון חביות ביום. ארה"ב עדיין צריכה לייבא נפט, ואולם מדי שנה התפוקה גדלה במיליון חביות ליום, 
כך שבכל חודש היא מייבאת פחות ופחות.

היבוא ממדינות אופ"ק נפל ביותר מחצי בשנים האחרונות, ואילץ את הסעודים והאחרים להתחרות קשות כדי למצוא קונים מחוץ לשוק האמריקאי, כמו בסין ובאסיה. התחרות הצטרפה לזו שבין סעודיה לאיראן ופערה סדקים בארגון.

אי־פי

נפילת מחיר הנפט היתה מכרה זהב עבור ארה"ב - האינפלציה נשארה נמוכה, גירעון הסחר פחת, הדולר האמריקאי התחזק, והצרכנים הרוויחו. ביום שישי מחיר הדלק הממוצע הגיע ל–2.79 דולר לגלון - ירידה של 50 סנט בתוך פחות משנה.

דיוויד גולדוין, מתאם משרד החוץ האמריקאי ליחסי חוץ באנרגיה בממשל אובמה הראשון, אמר כי החלטת אופ"ק לא לקצץ בתפוקה היתה אסטרטגית. "זהו משחק שנמשך שנה של מי ישתפן ראשון. הסעודים מחכים לראות איך האמריקאים יסגלו את התפוקה למחירים הנמוכים, וכמה נזק מוכנות היצרניות האחרות לספוג לפני שיסכימו לקצץ. אם מחיר הברנט (סוג הנפט הסחיר בעולם) ייפול מתחת ל–60 דולר, נראה לי שאופ"ק ילחצו על כפתור המצוקה במהירות - יכנסו פגישת חירום ויקצצו במכסות באופן מיידי", אמר גולדוין. מחיר נפט מסוג ברנט נפל בשליש מאז יוני ונסגר ביום שישי ב–70.15 דולר לחבית.

עבור יצרניות אופ"ק כמו ונצואלה ואיראן ירידת מחיר הנפט גרמה למשבר כלכלי ובעיות פוליטיות. ונצואלה ואלג'יריה טוענות כי חברות אופ"ק צריכות לאחד שורות ולהביא לעליית המחירים. ואולם, הסעודים הם בעלי השפעה גדולה בהרבה באופ"ק, מכיוון שהם אחראים לשליש מהתפוקה שלו. יש להם גם את העוצמה הפיננסית וכושר הייצור העודף הנדרש כדי להנמיך או להעלות תפוקה לפי ראות עיניהם של בני משפחת המלוכה הסעודית.

סעודיה מתנגדת להפחתת התפוקה מכיוון שרוב ההפחתה ייפול בחיקה. גם אין ערובה שהפחתת התפוקה תביא לעליית מחירים, וגם אם כן - מצב זה יעודד את האמריקאים לייצר עוד נפט. אפילו כשהמחירים נפלו באוקטובר, התפוקה בשדה הפצלים באקן בצפון דקוטה ובאיגל פורד בטקסס - הגדולים בארה"ב - גדלה ב–3% לעומת החודש הקודם.

הסיבה היא שהיצרנים האמריקאים ממשיכים לשפר את היעילות והתפוקה של בארותיהם באמצעות טכנולוגיה חדשה, ומכיוון שבטווח הקצר, מחירים נמוכים דווקא מעודדים חברות להפיק יותר כדי לפרוע חובות ולשלם דיווידנדים.

מומחים לאנרגיה מזהירים כי אין ערובה שארה"ב תשמור על היתרון שלה בעולם. לבסוף, מחירים נמוכים יפחיתו את התפוקה בשדות נפט שבהם עלויות השאיבה גבוהות, מחסלים חברות בעלות רווחיות קטנה ששקועות בחובות ומעודדים חברות גדולות להאט את השקעותיהן בבארות חדשות. חברות כבר הפחיתו את תקציב החיפוש שלהן ל–2015.

אופ"ק יכול עדיין להעלות מחירים

אופ"ק היה כבר במשבר בעבר, וחזר בגדול. הקרטל עדיין מפיק שליש מהנפט הגלובלי. לאחר הזינוק במחירי הנפט בשנות ה–70, ארה"ב ומדינות מתועשות אחרות הגדילו את המאגרים האסטרטגיים שלהן, הציגו מדיניות לשימור אנרגיה ותימרצו הפקת נפט.

תפוקה חדשה ממקומות כמו אלסקה והים הצפוני סייעה בשנות ה–80 להצפת השוק, ומחירי הנפט קרסו. סעודיה דחקה באופ"ק לקצץ בתפוקה, וקיצצה בשל עצמה. כשחברותיה לאופ"ק לא קיצצו בהתאם למכסות החדשות, המחירים קרסו ב-1986 - וסעודיה איבדה שווקים רבי ערך.

אופ"ק מעולם לא השיב לעצמו את כוחו, אולם בתחילת שנות ה–2000 מחירי הנפט זינקו בשל הגידול המהיר בביקוש מסין וממדינות מתעוררות אחרות, ובשל אי־השקט הגובר במדינות כמו ניגריה וונצואלה.

עם הגידול בביקוש, הרחיבה סעודיה את עודף כושר 
הייצור שלה כדי לרסן את השתוללות המחירים.

מחיר שיווי משקל של 100 דולר לחבית היה נוח ליצרניות ולחברות הצרכניות כאחד. ואולם כעת התפוקה מארה"ב, בשילוב ההאטה בפעילות 
הכלכלית בסין ובאירופה, שברו את האיזון.

"לאופ"ק יש עדיין את היכולת לקצץ בתפוקה ולהעלות מחירים אם יבחרו בכך", אמר מייקל לינץ', נשיא חברת המחקר סטרטג'יק אנרג'י אנד אקונומיק ריסרץ' ויועץ לאופ"ק. ואולם לדבריו, "הם לא בעלי ההשפעה שהיתה להם, מכיוון שכל כך הרבה חברות בארגון במצב פיננסי קשה, ולכן לא קל להם לקצץ בתפוקה ולהפסיד הכנסות בטווח הארוך כדי להעלות מחירים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#