רכבת הרים: ההשקעה הפשוטה שהפכה למלכודת ועשויה להיות הזדמנות - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רכבת הרים: ההשקעה הפשוטה שהפכה למלכודת ועשויה להיות הזדמנות

שוקי המניות של ארבע המדינות המתפתחות הגדולות - ברזיל, רוסיה, הודו וסין - רשמו בחמש השנים האחרונות פיגור משמעותי בתשואות מול שוק המניות האמריקאי ■ השקעתם בהם והפסדתם? בשנים הקרובות זה עשוי להשתנות

אחד מרעיונות ההשקעה הפופולריים של העשור שעבר התרכז סביב קבוצת המדינות המתפתחות המכונה BRIC - ראשי תיבות של שמותיהן באנגלית של ארבע המדינות המתפתחות הגדולות: ברזיל, רוסיה, הודו וסין. המושג BRIC נטבע ב–2001 על ידי ג'ים אוניל, כלכלן בבית ההשקעות גולדמן סאקס.

אוניל הצביע על צמיחתן של ארבע המדינות האלה, שאוכלוסייתן המצרפית מתקרבת ל-3 מיליארד איש, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. בגולדמן סאקס העריכו אז שקצב הצמיחה של מדינות BRIC יגרום לכך שעד 2050 כלכלתן המצרפית תהיה גדולה מכלכלתן של מדינות העולם המערבי. באופן כללי יותר, מדינות ה-BRIC הן סמל לכך שיצירת העושר בעולם תנדוד במחצית הראשונה של המאה ה–21 מהמערב אל העולם המתפתח.

המושג BRIC כרעיון השקעה החל לקבל תנופה רק כארבע שנים לאחר מכן, כשכלכלת העולם שבה לצמוח לאחר שנתיים של מיתון שהגיעו בעקבות פיצוץ בועת מניות ההיי־טק. המשקיעים החלו לשים לב אז שצמיחתן של מדינות מתפתחות רבות מהירה וחזקה יותר מאשר הצמיחה במדינות המערב - כשאת ההובלה נטלו ארבע המעצמות הגדולות החדשות. הבורסות במדינות BRIC עלו מהר יותר, והמטבעות שלהן הפגינו באותה תקופה עוצמה מפתיעה לעומת הדולר ומטבעות אירופיים מובילים.

בלומברג

השלב הבא היה יצירתם של מכשירים נוחים להשקעה במדינות אלה. זה החל עם קרנות נאמנות שהבטיחו למשקיעים חשיפה למניות מובילות במדינות BRIC, ונמשך עם תעודות סל המחקות מדדים שפותחו במיוחד כדי לשקף את תנועת הבורסות במדינות אלה.

עד 2004 היו בעולם רק חמש קרנות נאמנות שהגדירו את עצמן כקרנות המתמחות בהשקעה במדינות BRIC - אך שנתיים לאחר מכן כבר היו בעולם 25 קרנות כאלה, כולל אחת ישראלית. ב–2007 לבדה הוקמו עוד כ–35 קרנות כאלה בעולם. כל תושב על פני הגלובוס רצה להצטרף לחגיגת הצמיחה של ארבע המעצמות־בהתהוות.

המשבר הפיננסי של 2008, שפגע בעיקר במדינות המערב, אף העצים את התחושה שנדידת העושר מהמערב למדינות הדרום והמזרח תהיה מהירה יותר. ב–2009 כבר היו בעולם כ–100 קרנות נאמנות שהתמקדו בהשקעה במדינות BRIC. ההשקעה הזאת, שנראתה אולטימטיבית, צברה אוהדים נוספים.

באותן שנים נהנו מדינות BRIC ממאזני סחר חוץ חזקים מול מדינות המערב. הסינים הפכו את מדינתם לרצפת הייצור של העולם, וכל העולם קנה מהם מוצרי הלבשה ואלקטרוניקה מוזלים. הודו, שרבים מתושביה דוברי אנגלית, התמחתה באספקת שירותים לעולם ונהנתה גם היא מכוח עבודה זול ומזרם השקעות זרות. ברזיל ורוסיה, שבאדמותיהן טמונים אוצרות טבע, מתכות ונפט, נהפכו לספקי חומרי הגלם של שאר כלכלות העולם, תוך שהן נשענות על מחירי הסחורות הגואים ועל הביקוש הבלתי נגמר של סין.

בסיומה של 2009, שהיתה שנת מיתון כבד בכלכלות המערב - מיתון שאותותיו ניכרים במערב עד היום - התברר שכלכלות ה–BRIC עדיין מצליחות לצמוח, למרות הירידה בביקושים ממדינות המערב.

ההערכה המקובלת אמרה שהגידול המהיר במעמד הביניים במדינות המתפתחות יזרים להן מספיק דלק כדי להמשיך בצמיחתן המהירה גם אם כלכלות המערב ידשדשו.

היחלשות חריפה במטבעות

הבעיה היא שסיפורי השקעה שנשמעים טוב לאוזניים ונראים טוב על הנייר, אינם תמיד כאלה במציאות. אפשר אף לומר שחמש השנים האחרונות גרמו להתפכחות כואבת מהרעיון שלפיו חשיפה לכלכלה של מדינה מתפתחת וצומחת תוביל בהכרח להצלחה ולתשואות עודפות - שכן המספרים מראים אחרת.

בחמש השנים האחרונות, בזמן שמדד S&P 500 טיפס בכ–84% עד לרמת השיא הנוכחית שלו, מדדי מדינות BRIC פיגרו הרחק מאחור וסיפקו תשואות (דולריות) נמוכות או אף שליליות.

כך למשל, תעודת הסל הנסחרת בארה"ב תחת הקוד BIK, העוקבת אחר מדד של 40 מניות ממדינות BRIC רשמה בחמש שנים תשואה שלילית של 6%. מי שהשקיע לפני חמש שנים 10,000 דולר במדד S&P 500 מחזיק כיום, לפני דיווידנדים, 18,400 דולר. לעומת זאת, מי שהשקיע במדינות BRIC מחזיק 9,400 דולר בלבד.

איך זה קרה? הסיבות רבות ומגוונות. תקצר היריעה מלפרט את כולן. בכל אחת מהמדינות ישנה סיבה אחרת, בולטת יותר או פחות לתשואות החסר שהיא הניבה.

אחת הסיבות הבולטות לתשואת החסר של מדינות BRIC היא ההיחלשות החדה במטבעות שלהן. בלטו בכך במיוחד הנפילה בריאל הברזילאי שקרס בכ–46% מול הדולר בתוך חמש שנים, וברובל הרוסי, שקרס מול הדולר ב–55% באותה תקופה.

גם הרופי ההודי איבד מול הדולר 32% מערכו. רק היואן הסיני החזיק מעמד מול הדולר ואף התחזק כנגדו ב–10%. ההתחזקות הזאת נובעת כנראה גם מהעובדה שהיואן אינו מטבע סחיר בעולם, ושערכו מושפע מאוד מהחלטות של ממשלת סין.

נפילת מחירי 
הסחורות גרמה נזק

המדינה המאכזבת מכולן כנראה היא דווקא ברזיל. השקעה בתעודת הסל EWZ, העוקבת אחר מדד מניות ברזילאיות, הניבה בתוך חמש שנים תשואה שלילית של 45%. זוהי מפולת של ממש.

ברזיל סובלת מכמה מחלות כלכליות: גירעון תקציבי גבוה, שמלווה גם באינפלציה גבוהה יחסית. ההנהגה הכלכלית שמובילה הנשיאה דילמה רוסף, שנבחרה באחרונה לכהונה נוספת ברוב זעום, לא מצליחה לבצע רפורמות נחוצות ולקדם אוכלוסיות חלשות.

הערים הגדולות של ברזיל אמנם מושכות משקיעים רבים, ויש אפילו הסבורים שמתפתחת בה בועת נדל"ן, אבל המדינה לא השכילה לשפר את רמת החינוך של התושבים, ולא סייעה מספיק לגוון את מקורות הצמיחה שלה. קצב הצמיחה במדינה ירד מאוד, ובאחרונה אף הנמיך הבנק המרכזי של ברזיל את תחזיות הצמיחה שלו ל–0.7% בלבד ל–2014.

אמנם יש בברזיל שכבה דקה של מתעשרים שנהנתה מפירות הצמיחה של השנים הקודמות, אבל רבים מתושבי המדינה נותרו מאחור. את השבר הזה ניתן היה לחוש בהפגנות הרבות שהתקיימו במדינה בשנה שקדמה למשחקי המונדיאל של הקיץ האחרון. כלכלת ברזיל סבלה במיוחד מהאטה בביקושים של סין לחומרי גלם ומנפילת מחירי הסחורות בשנה האחרונה. החולשה הכלכלית של ברזיל, והחשש להפחתה בדירוג האשראי שלה בגלל חוסר משמעת תקציבית, הובילה גם לקריסתו של הריאל מול הדולר.

מחירי הסחורות הצונחים הם מכשול גם לכלכת רוסיה, שנשענת במידה רבה על יצוא חומרי גלם לאירופה ולמזרח הרחוק. נפילת הנפט אל מתחת לרמה של 80 דולר לחבית מציבה בפני רוסיה בעיה קשה, ומקטינה משמעותית את הכנסותיה במטבע זר מיצוא נפט.

במקביל לכך סובלת רוסיה מסנקציות חריפות של מדינות המערב בעקבות הפלישה של צבאה לאוקראינה ותמיכתה במורדים פרו־רוסיים בה. חברות רוסיות שלוו כספים במערב יתקשו למחזר חובות ואולי גם להחזיר אותם. ערכו של הרובל צנח השנה בתוך חודשים ספורים מרמה של 33 רובל לדולר ל–47 רובל לדולר. הפיחות החד מאיים ליצור לחץ אינפלציוני במוצרים המיובאים לרוסיה מבחוץ. סימני השאלה מעל הכלכלה הרוסית גרמו למדד המניות RTX של בורסת מוסקווה לצנוח בתוך שנה ב–27%. במונחים דולריים הצניחה היא משמעותית אף יותר.

הודו הפתיעה לטובה

גם סין, שעדיין מגלה קצב צמיחה מרשים של כ–7.5% בשנה, נמצאת בנקודת מבחן. המדינה מתקשה לבסס את צמיחתה על גידול בצריכה המקומית. היא נשענת עדיין על יצוא תעשייתי למדינות המערב, שלא חזר לימי השיא של טרום המשבר הפיננסי ועל השקעות רבות בנדל"ן ותשתיות. רבים במערב סבורים ששוק הנדל"ן בסין מייצג בועה פיננסית מסוכנת שתתפוצץ בשנים הקרובות.

גם אם ההאטה בכלכלת סין עדיין לא משתקפת בנתונים הרשמיים של המדינה, היא ניכרת דרך ההתמתנות הגדולה בביקוש שלה לסחורות. סין תמשיך לצמוח כנראה גם בשנים הבאות, אך הצמיחה שלה לא תמיד מתורגמת לעלייה במחירי המניות בבורסת שנחאי.

אחת הסיבות לכך היא העובדה שרבות מהחברות, בייחוד המוסדות הפיננסיים וחברות האנרגיה, נשלטות על ידי ממשלת סין, ואינן מושכות משקיעים זרים. בנוסף לכך, רבים מהבנקים בסין מספקים הלוואות לעסקים סיניים בהתאם להנחיות ותמריצים ממשלתיים, ולא על בסיס כלכלי. משקיעים בעולם סבורים שהתנהלות כזאת עלולה להוביל את המדינה למשבר, ומעדיפים להתרחק מהשקעה בה.

מדד הבורסה של שנחאי דווקא עלה מתחילת 2014 בכ–23%, אבל בסיכום של חמש השנים האחרונות הוא איבד 17% מערכו.

לעומת חברותיה, הודו, דווקא מספקת סיבות לאופטימיות למשקיעים שבוחנים את שוקי ה–BRIC. זאת, אף שהמדינה, שסובלת באופן קבוע משחיתות שלטונית ופיגור בפיתוח התשתיות, דישדשה במשך שנים מאחורי מדינות BRIC האחרות.

בתור מדינה שסובלת ממחסור באנרגיה, נראה שהירידה במחירי הנפט דווקא עושה להודו טוב. החברות ההודיות המובילות מצליחות להתייעל ולהשתפר, וחלק גדול מהן מושכות השקעות זרות. בנוסף, הממשלה החדשה בהודו מעודדת רפורמות כלכליות נחוצות. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית העלו באחרונה את התחזיות לצמיחה בכלכלת הודו, והן צופות צמיחה של 5.6% ב–2014, ו–6.4% ב–2015. מדד בורסת מומביי זינק בשנה האחרונה ב–38%, ואפילו הרופי ההודי הצליח לשמור בשנה האחרונה על ערכו מול הדולר, אך עדיין לא הצליח לקזז את הנפילה שרשם בארבע השנים הקודמות.

הנדנדה תימשך

בחינת חמש השנים האחרונות במדינות BRIC יכולה לספק לא מעט תובנות על השקעה בכלל ועל השקעה במשקים מתעוררים בפרט. ברמת האסטרטגיה הכללית של משקיעים, היא מראה שוב עד כמה חשוב הפיזור והגיוון בתיקי ההשקעות.

איש לא יכול היה לנחש לפני חמש שנים, בעיצומו של המשבר, שהפער בין שוק המניות האמריקאי לשוקי המניות במדינות המתפתחות יהיה כל כך גדול לטובת ארה"ב — ועוד על פני זמן ארוך. איש גם לא יכול היה לצפות את ההתחזקות העצומה בדולר מול הריאל והרובל. לכן, גם כשהכלכלות נראות כאילו הן הולכות בכיוונים הפוכים, נראה שעדיין כדאי לשמור על הגיוון בתיק ולהשקיע בכל המדינות.

תובנה שנייה היא שרעיונות השקעה שנשמעים הגיוניים לא תמיד עובדים בהתאם לציפיות. התנאים משתנים על פני זמן. מדינות שברגע אחד נראה כאילו הן שומרות על משמעת תקציבית סובלות במשנהו מהתרופפות המסגרת הפיסקלית. השינוי במחירי הסחורות התברר כפקטור משמעותי. וגם לסיכון פוליטי יש משמעות גדולה במדינות מתפתחות.

האם מישהו יכול היה לדעת מראש שרוסיה תפלוש לאוקראינה ושהפלישה הזאת תגרור סנקציות כה חריפות כנגדה? האם ייתכן שמחר יופעלו סנקציות כאלה נגד סין מסיבה כלשהי, שהרי היא עדיין מסוכסכת עם יפן וטייוואן? האם הודו עלולה להיקלע פתאום לעימות מול פקיסטאן?

מלבד הסיפורים הצבעוניים האלה, כדאי גם לבדוק תמיד את רמת המחירים. נכון להיום, רמות המחירים ברוסיה ובסין, כפי שהן משתקפות בתעודות הסל הדולריות FXI (על סין) ו–RSX על רוסיה מצביעות על מכפילים נוחים מאוד להשקעה. ברוסיה המכפיל הוא 6.4 בלבד, ובסין - 8.4.

בתעודת הסל BIK, המכפילים הם 8–9. רמות המכפילים בתעודות על הודו וברזיל נראות גבוהות עוד יותר - סביב 16. ייתכן שברמה הזאת שוקי המניות במדינות BRIC, נהפכים לאטרקטיביים יותר להשקעה.

במלים אחרות, העובדה שההשקעה במדינות ה–BRIC לא היתה מוצלחת בחמש השנים האחרונות, אינה אומרת דבר לקראת ההמשך. אולי אף להפך - אולי היא סימן מקדים לכך שבשנים הקרובות יהנו המשקיעים במדינות BRIC מתשואות טובות יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#