האם צריך לפרק את גוגל? - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם צריך לפרק את גוגל?

יוזמת הפרלמנט האירופי נובעת מהצורך להגן על חברות אירופיות, ולא על הצרכנים

13תגובות

למרות שלא הוזכרה במפורש, ברור לחלוטין שענקית האינטרנט האמריקאית גוגל היא שעמדה לנגד עיניהם של חברי הפרלמנט האירופי שהצביעו ביום חמישי בעד הצעת החוק נגד מונופולים דיגיטליים. אחת הטיוטות של הצעת החוק קראה ל"פיצול מנועי חיפוש משירותים מסחריים אחרים", כדי לוודא שחברות וצרכנים אירופיים לא יופלו לרעה. מדובר בהתפרצות האחרונה והדרמטית ביותר של גוגל-פוביה באירופה.

חואקין אלמוניה, לשעבר נציב האיחוד האירופי לתחרות, גיבש השנה סדרה של הסדרים במסגרתם חויבה גוגל להעניק בולטות רבה יותר בתוצאות חיפוש לשירותי מפות וקניות של מתחרות לצד שירותיה. אולם חברי הפרלמנט האירופי רוצים שהמחליפה של אלמוניה, מרגרט וסטגר, תנקוט בקו נוקשה עוד יותר. ומכאן הקריאות לפרק את גוגל.

לפרלמנט האירופי אין בפועל סמכות לממש את האיום, אולם הוא נוגע בשאלות שהועלו על ידי פוליטיקאים החל מוושינגטון וכלה בסיאול, וקושר יחד מגוון סוגיות החל מפרטיות וכלה במדיניות תעשייתית. אך עד כמה שליטתן של גוגל וקומץ חברות נוספות באינטרנט באמת מדאיגה? ומי חושש ממנוע החיפוש הדומיננטי?

גוגל מחזיקה בנתח של 68% משוק מנועי החיפוש באמריקה וביותר מ-90% מהשוק במדינות אירופיות רבות. כמו פייסבוק, אמזון וענקיות טכנולוגיה אחרות, נהנית גוגל ממצב שמנציח את עצמו, שבו הפופולריות של השירות מושכת יותר ויותר משתמשים ובכך מגבירה עוד יותר את הפופולריות שלו. גוגל אוספת יותר נתונים מכל חברה אחרת, וטובה יותר גם בגיבוש תובנות הודות לכריית המידע. מרגע שאנשים מתחילים להשתמש בשירותי החיפוש של גוגל (ואי-מייל, מפות ושירותי האחסון הדיגילטי שלה), הם רק לעיתים נדירות עוברים לשירות אחר. בה בעת, מפרסמים קטנים מוצאים שמעבר לפלטפורמה אחרת כרוך בטרחה רבה מדי.  

אי–פי

ניתן אם כן לקבוע בבירור כי גוגל בעלת מעמד דומיננטי, אך השאלה האם החברה מנצלת לרעה את מעמדה הדומיננטי היא כבר עניין אחר. גוגל מואשמת בכך שהיא מעניקה עדיפות לשירותים שלה בתוצאות חיפוש, מקשה על מפרסמים לנהל קמפיינים פרסומיים על פני מספר פלטפורמות מקוונות, ומציגה תוצאות חיפוש באופן ישיר על חלק מעמודי החיפוש במקום להפנות את המשתמשים לאתרים אחרים. עם זאת, התנהלותה אינה חמורה כמו המסע השיטתי של מיקרוסופט נגד הדפדפן נטסקייפ בשלהי שנות ה-90, ולא תמצאו אצלה תכתובות אי-מייל שמדברות על "הפסקת אספקת החמצן של המתחרים".

יתר על כן, חלק מהמאפיינים שפוגעים במתחרים של גוגל דווקא מיטיבים עם הצרכנים. אספקה ישירה של פרטי טיסות, הגדרות מילוניות או מפות, חוסכת לצרכנים זמן. ולמרות שהמפרסמים נדרשים לעיתים קרובות לשלם תעריפים גבוהים עבור הקלקות על פרסומות בגוגל, המשתמשים מקבלים את שירותי גוגל בחינם - קצת כמו ששרברבים וחנויות פרחים צריכים לשלם כדי לפרסם את עצמם בספרי דפי זהב שמחולקים בחינם לקוראים, או מועדוני לילה שגובים מחירי כניסה גבוהים מגברים אך נותנים לנשים להיכנס בחינם.

יש גם סיבות מוצדקות לכך שממשלות יפעילו רגולציה פחות קשוחה על מונופולים באינטרנט מאשר על מונופולים לא מקוונים. ראשית, חסמי הכניסה נמוכים יותר בתחום הדיגיטלי. מעולם לא היה קל יותר להשיק מוצר או שירות חדש ברשת: ראו למשל את עלייתם המהירה של ווטסאפ או אינסטגרם. הקמת תשתית מתחרה בתחום הפיסי יקרה הרבה יותר מאשר ברשת (תשאלו את חברות הטלקום או האנרגיה), וכתוצאה מכך יש הרבה פחות תחרות (וצורך מוגבר ברגולציה) בעולם הממשי. אמנם חברות גדולות תמיד יכולות לקנות את המתחרות החדשות (כפי שפייסבוק עשתה עם ווטסאפ ואינסטגרם, וגוגל עשתה עם ווייז, Apture ורבות אחרות), אך רכישות מסוג זה רק מעודדות את הקמתם של עוד סטארט-אפים, ובכך מגבירות עוד יותר את התחרות.

שנית, אף כי המעבר מגוגל לענקיות מקוונות אחרות אינו נטול מחיר, המוצרים שלה אינם כובלים את הלקוחות כפי שקרה עם מערכת ההפעלה ווינדוס של מיקרוסופט. ולמרות שנדמה כי מעמדה המוביל יוצר מצב שמנציח את עצמו לזמן מה, אין מדובר ביתרון מתמשך לאורך זמן: תזכרו את נפילתן של מייספייס או אורקוט (Orkut) - הרשת החברתית של גוגל שנחשבה למובילה בברזיל - אשר הודחו ממעמדן על ידי פייסבוק, שהיא עצמה נתונה לאיום מתמיד מצד שלל אפליקציות מסרים.

אי־פי

לסיכום, הלקח שלמדנו בעשורים האחרונים הוא כי מונופולים טכנולוגיים (תחשבו על יבמ בתחום המחשבים המרכזיים או על מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים) אמנם יכולים להיות דומיננטיים לזמן מה, אבל בסופו של דבר הם נפלו לאחר שלא התקדמו עם הזמנים, או כאשר טכנולוגיות חדשות הרחיבו את השוק בדרכים מפתיעות תוך חשיפתם למתחרים חדשים.

פייסבוק נוגסת בהכנסות הפרסום של גוגל. למרות ההצלחה של אנדרואיד, פלטפורמת המובייל של גוגל, עלייתם של הסמארטפונים עלולה לפגוע בגוגל מכיוון שהמשתמשים מבלים כעת יותר זמן באפליקציות מאשר ברשת, וגוגל מאבדת בהדרגה את השליטה באנדרואיד לאחר שחברות אחרות בונות סביבת מובייל משלהן על גבי מערכת הקוד פתוח של גוגל.

עד כה, אף חברה לא הצליחה להישאר בפסגת מגזר טכנולוגיית המידע בין מחזור אחד למשנהו. לפעמים מונופולים לשעבר מוצאים בסופו של דבר מיזם מכניס בתחום שבו פעלו, כפי שקרה למיקרוסופט ויבמ. אך הממלכות שלהן הופכות בסופו של דבר לחלק קטן בלבד מתוך מפה הרבה יותר גדולה.

החרדה של הפרלמנט האירופי מפני גוגל נסמכת כנראה על שני חששות, אחד ראוי והשני פחות. הפחות ראוי הוא - כפי שציינו השבוע פוליטיקאים אמריקאים - הרצון להגן על חברות אירופיות. בין הקולות הבולטים ביותר הקוראים להגבלת גוגל ניתן למצוא את ענקיות המדיה הגרמניות אקסל שפרינגר ויוברט בורדה מדיה. במקום לתקוף חברות אמריקאיות מצליחות, צריכים מנהיגי אירופה לשאול את עצמם מדוע היבשת שלהם לא הצליחה להפיק חברות כמו גוגל או פייסבוק. פתיחת שוק השירותים הדיגיטלים באיחוד האירופי תתרום יותר ליצירת חברה כזו מאשר הגנה על החברות המקומיות.

הסיבה המוצדקת לדאגה מפני ענקיות אינטרנט היא הגנת הפרטיות. מוצדק להגביל את יכולתן של גוגל ופייסבוק להשתמש במידע אישי: כך למשל, שירותיהן צריכים לכלול הגדרת ברירת מחדל להגנת הפרטיות, כך שחברות שרוצות לאסוף מידע אישי יצטרכו לבקש מהצרכנים להסכים לכך. פוליטיקאים באירופה עוסקים בסוגיה זו הרבה יותר מאשר האמריקאים. ואולם כדי לספק מענה לחששות הללו, עליהם לפקח על התנהלות החברות, ולא על נתח השוק שלהן. חשיבה בהירה יותר מצד הפוליטיקאים האירופאים תיטיב עם אזרחי היבשת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם