במקום לעודד צמיחה באוקראינה, המערב דורש תוכנית צנע - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום לעודד צמיחה באוקראינה, המערב דורש תוכנית צנע

אוקראינה אינה יוון, אך חוב של 14 מיליארד דולר וחשש ריאלי מפני חדלות פירעון מאיימים על כלכלתה ■ תוכנית 
הצנע שמציעה קרן המטבע הבינלאומית תבריח את המשקיעים ותעמיק את נזקי הלחימה

שנה של התקוממות ומלחמה גבתה מחיר כבד מכלכלת אוקראינה. התמ"ג צנח ב–10%, והמטבע המקומי צלל בכמעט 50% בהשוואה לדולר. האינפלציה הגיעה ל–19%.

הבעיות בכלכלה האוקראינית לא נוצרו יש מאין: שני עשורים של רפורמות מעוכבות ומנהיגות חמדנית הותירו את האזרח האוקראיני הממוצע עני ב–20% ממה שהיה לפני קריסת בריה"מ. שורת הפרטות כושלות בשנות ה–90 יצרו מעמד חדש של אוליגרכים, אשר בזזו את רוב המשאבים במדינה עבור עצמם. שחיתות היא דרך חיים: סטודנטים באוניברסיטה משחדים את המרצים תמורת ציונים גבוהים; רשויות המס מעריכות כי רוב בעלי העסקים משלמים לעובדיהם חלק מהמשכורת במזומן, כדי לחמוק מתשלום מס. הארגון "שקיפות בינלאומית" מיקם את אוקראינה במקום ה–144 מתוך 177 מדינות במדד השחיתות הציבורית.

המלחמה במחוזות דונייצק ולוהנסק, המהווים את לב התעשייה האוקראינית, החריפה את כל אלה. שני המחוזות אחראים לכ–16% מהתמ"ג, מספקים 95% מצורכי הפחם של המדינה ומייצרים חלק גדול מהסחורה שהיא מייצאת. בספטמבר, צנחה התפוקה התעשייתית בלוהנסק ב–85% בהשוואה לספטמבר אשתקד; בדונייצק נרשמה צניחה של 60%. חלקים אחרים של המדינה סובלים אף הם מהתייקרות היבוא, והאשראי כמעט ואינו קיים. גם החקלאות, אשר רבים קיוו כי תעודד את הצמיחה, מדשדשת. בנק מקווארי צופה כי החיטה תניב בעונה הבאה יבול קטן ב–12% מהקודם.

על פניו, נראה כי ניהול התקציב של אוקראינה בריא: החוב הציבורי טיפס בעשור האחרון, אך היא עדיין רחוקה מלהיות יוון. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית ׁ(IMF), יחס החוב לתמ"ג של אוקראינה יגיע לכ–70% עד סוף השנה — אם כי חישוב זה כולל גם את השטחים הנשלטים בידי המורדים הפרו־רוסים. השנה יהוו תשלומי הריבית של אוקראינה 3% מהתמ"ג — שיעור נמוך במושגים בינלאומיים.

אך הכסף למימון חובות אלה החל אוזל. מעטים חזו כי הלחימה תהיה כה קשה — וודאי לא חזו זאת הטכנוקרטים של קרן המטבע. בעוד משקיעים מושכים כסף מאוקראינה, הבנק המרכזי הוציא מיליארדי דולרים במאמץ נואש לחזק את המטבע המקומי הקורס. יתרות המט"ח של אוקראינה נמצאות כעת בשפל של עשור, ומאמצי הבנק המרכזי לא הועילו. מתחילת נובמבר צנח המטבע — גריבנה — בכ–14% לעומת הדולר.

אי־אף־פי

עד סוף 2016 תידרש אוקראינה לתשלום חובות בשווי 14 מיליארד דולר, הנקובים במטבעות זרים. על המדינה גם לשלם 700 מיליון דולר בחודש, על יבוא גז מרוסיה. יתרות המט"ח הצטמצמו ל–12 מיליארד דולר. גרוע מכך, ייתכן כי חובותיה אף יתפחו. לפני שנה הסכימה רוסיה להעניק לאוקראינה הלוואה בסך 3 מיליארד אירו (4.1 מיליארד דולר) באמצעות שטר חוב בינלאומי. ההלוואה ניתנה בתנאי חשוב: אם יחס החוב לתמ"ג של אוקראינה יחרוג מ–60%, תוכל רוסיה לדרוש תשלום מוקדם — אשר בתורו עלול לגרור חדלות פירעון אוטומטית גם על חובות בינלאומיים אחרים. הנתונים הרשמיים, שיתפרסמו במארס, צפויים להראות כי חובות הממשל גבוהים בהרבה מרף ה–60%, דבר שיאפשר לרוסיה לגרום לחדלות פירעון של אוקראינה.

במקביל, דורשת קרן המטבע הבינלאומית רפורמה בכלכלה האוקראינית — בתמורה לתמיכת הקרן במדינה. קרן המטבע צופה כי הוצאות הממשלה יירדו ב–4.8% בחמש השנים הקרובות — דיאטה דומה לזו של יוון ב–2010–2014. העלאת "קצבת הקיום המינימלי" שמקבלים פנסיונרים במדינה הוקפאה, מחירי הגז הועלו ב–56% השנה כדי לשפר את מצב חברת הגז הממשלתית, נפטוגז.

אף שמחירי אנרגיה גבוהים יותר וגירעון תקציבי קטן יותר הם חיוניים, היקף הקיצוצים והעלאות המחירים צפויים לפגוע בביקוש בכלכלה, אשר סובלת ממילא. תוכניות צנע מובילות לרוב גם לחוסר נחת פוליטי — יוון היא דוגמה טובה. בנוסף, אוקראינה ענייה בהרבה ממדינות הפריפריה של גוש האירו, ומלאה בחיילים השבים מצולקים
מהחזית. אוקראינה תשגשג רק כאשר ישובו אליה המשקיעים הפרטיים, דבר שידרוש השקעות גדולות בתשתיות — בייחוד באזור עתיר הקרבות שבמזרח המדינה. קרן המטבע אינה יכולה לספק צורך זה: היא עוסקת במימון לטווח קצר. אך מלווים פוטנציאליים אחרים, ובהם ארה"ב והאיחוד האירופי, ממשיכים לגרור רגליהם.

מגזר האנרגיה של אוקראינה זועק להשקעות. אם המדינה היתה יעילה בשימוש באנרגיה כמו האיחוד האירופי, היא היתה יכולה לוותר על הגז מרוסיה. העלאת מחירים, שיפור הבידוד בבתים, החלפת דוודים ישנים ותיקון צינורות דולפים — כולם יכולים לעזור. ההשקעה בייצור גז גם היא הגיונית: לאוקראינה יש עתודות גדולות, אך תפוקתה צנחה בכשני שלישים מאז שנות ה–70. פורושנקו דווקא הכפיל את המסים על חברות הגז המקומיות, דבר אשר לא סביר שיעודד השקעות בענף. אם הוא ובעלי בריתו במערב לא יתמקדו בצעדים לעידוד הכלכלה, הידרדרות לכאוס ולחדלות פירעון תהיה בלתי־נמנעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#