מפעלי הייצור בארה"ב מתאוששים, אבל שכר העובדים רק יורד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפעלי הייצור בארה"ב מתאוששים, אבל שכר העובדים רק יורד

למרות שהממשל האמריקאי מכריז בקול כי הייצור הוא המפתח לשגשוג האמריקאי, המפעלים בארה"ב משתמשים יותר ויותר בעובדים זמניים ומורידים את שכרם של העובדים הוותיקים – שכבר מתקשים להשתייך אל מעמד הביניים

3תגובות

במשך קרוב ל-20 שנה עבד דארל אברהארדט במפעל להרכבת כיסאות גלגלים באוהיו והרוויח 18.5 דולר לשעה, מספיק כדי להשיג דריסת רגל במעמד הביניים ולהרגיש כבוד מצד העבודה. הוא עדיין עובד עם הידיים ומרכיב כיום כיסאות עבור מכוניות כמו שברולט קרוז ושברולט קמארו במפעל לחלקי רכב באוהיו. אבל כיום הוא מרוויח 10.5 דולר לשעה ובקושי מחזיק מעמד.

"הייתי רוצה להרוויח יותר", אומר אברהארדט בן ה-49 שחזר לפני גמה שנים אל ספסל הלימודים כדי להשלים לימודי תעודה. "אבל הסיכויים לקבל עבודה כמו שהיתה לי בעבר הם קלושים עד לא קיימים".

בבית הלבן, בגבעת הקפיטול ובדירקטוריונים של החברות המופיעות ברשימת 500 החברות הגדולות של "פורצ'ן" מסכימים כי הרחבת בסיס הייצור בארה"ב הוא המפתח לשגשוג. אבל יותר ויותר נתונים מצביעים על כך ששכרם של רבים מעובדי הצווארון הכחול מתכווץ ומגיע לרמה שלא מאפשרת להם עוד להשתייך למעמד הביניים.

AP

מחקר חדש של פרויקט חוק התעסוקה הלאומי (NELP) מצא כי במשרות רבות של עבודה במפעלים מקבלים העובדים הרבה פחות ממה שקיבלו עובדים במשרות זהות בעבר. נתון משמעותי אולי יותר הוא שבזמן שהשכר במשרות טיפוסיות במגזר הייצור היה גבוה מהשכר במגזר הפרטי בשנות  ה-80, ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, המגמה התהפכה ועובדי קווי ייצור במפעלים מקבלים היום שכר נמוך יותר מעבודות דומות במגזר הפרטי. והפער מתרחב – ב-2013 קיבלו עובדי ייצור שכר ממוצע של 19.29 דולר לשעה, בהשוואה ל-20.13 דולר לשעה בקרב עובדי המגזר הפרטי.

שיטות של העסקה זמנית הביאו לירידת השכר של העובדים במפעלי הרכבת רכיבים למכוניות והשכר הריאלי של עובדי הייצור נשחק ב-4.4% בין 2003 ל-2013, מצאו ב-NELP, שחיקה גבוהה כמעט פי שלושה משחיקת השכר של כלל העובדים.

למרות הפער הגדל, בוושינגטון עדיין מתארים את מגזר הייצור כשער למעמד הביניים - על אף שהשער הזה נסגר. אחרי שמגזר הייצור איבד יותר מ-6 מיליון משרות בין 2000 ל-2010, רשם המגזר צמיחה קלה של 700 אלף משרות מאז תחילת 2010. בסך הכל, 12.2 מיליון אמריקאים מועסקים היום בייצור, לפי נתוני משרד הסטטיסטיקה לנתוני עבודה.

"המספרים שמעידים על הצמיחה במספר העובדים הן חדשות טובות, אבל הם לא משקפים את נתוני השכר", אומרת קתרין רוקלשאוס, היועצת המשפטית של NELP, ארגון שעוסק בייעוץ ובקידום עובדים בעלי שכר נמוך ומובטלים.

"אנחנו לא נחזור לדטרויט של שנות ה-50 או לאקרון של תחילת המאה הקודמת", מציין לורנס כץ, פרופ' לכלכלה מהרווארד. "יש עדיין עבודות רבות מאוד בייצור שמשלמות שכר גבוה, אבל הן בדרך כלל לעובדים בכירים או שהן דורשות השכלה גבוהה יותר ממשרות התחלתיות. וגם המספר של המשרות האלה מתכווץ". ואולם כץ אומר שגם אם עבודה בייצור לא תמשיך לשמש כרטיס כניסה אל מעמד הביניים, התחום עדיין חיוני כדי להחיות את הכלכלה כי הוא מוביל לחדשנות לצמיחה בעבודות מוסיפות ערך כמו עיצוב ושיווק.

גם יצרניות החלפים לרכב וגם חברות הרכב בארה"ב, כמו ג'נרל מוטורס (GM) רשמו התאוששות מדהימה מאז פשיטת הרגל של GM ב-2009. שכר נמוך יותר לעובדים ויעילות גבוהה יותר מאפשרים לחברות להיות תחרותיות יותר בזירה הגלובלית. באותה נשימה, במגזרים אחרים השימוש בעובדים זמניים גורם לירידה בשכר הכולל. ב-2014 היו אחראיות חברות להשמת עובדים זמניים ל-1 מכל שבעה עובדים שהועסקו בחברות הרכבת חלקים לרכב.

אברהארדט, שעובד בכל יום בין 10 בלילה ל-6:30 בבוקר צפוי לקבל העלאה של 50 סנט לשעה אחרי שסיים את שנת העבודה הראשונה שלו במפעל. "פעם בכמה זמן אני עובד במשמרת סוף שבוע - וזה עוזר", הוא מספר. "מקבלים על זה 150%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#