גרמניה מתלבטת: מדינת רווחה או סביבה תחרותית לעסקים

הקואליציה הרחבה בגרמניה, שנבחרה עם הבטחות כמו העלאת שכר מינימום, פנסיה מורחבת ומיסוי נהגים זרים בכבישי גרמניה, מדאיגה עסקים שחוששים כי היא אינה מתמודדת עם הקשיים הכלכליים העומדים בפני המדינה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

דו"ח הטוען להיעדר שקיפות בנוגע להשפעת עולם העסקים על הפוליטיקה בגרמניה, שפירסם ב-13 באוקטובר ארגון טרנספרנסי אינטרנשונל המנסה להילחם בשחיתות, ודאי נתפש בקרב לוביסטים כהומור שחור. היחסים הקרובים באופן מסורתי אולי אינם שקופים, אך קשרים אלה לעתים נדירות מניבים תוצאות. אנשי עסקים כמעט מעולם לא חשו כה נזעמים על המדיניות הציבורית 
בגרמניה, שלדעתם לא עוזרת לכלכלה המדשדשת.

למחרת הפרסום, ב–14 באוקטובר, הורידה ממשלת גרמניה את תחזית הצמיחה שלה ל-2014 ל-1.2% ול–1.3% ב–2015. חוסר ודאות גיאו־פוליטית, בייחוד העימות באוקראינה, מעיב על תחזיות היצוא. היצוא צפוי כעת לצמוח ב–3.4% בלבד השנה, וב-4.1% ב–2015. זוהי צמיחה אטית מזו הצפויה בסחר העולמי, והמשמעות היא שהנתח של גרמניה בסחר מצטמצם.

משקיעים ועסקים בגרמניה מודאגים. מאז שבקיץ מדד DAX הגרמני עבר לזמן קצר את רף 10,000 הנקודות, הוא נחלש יותר מ–14%. מדד אמון העסקים של מכון Ifo ירד לרמתו הנמוכה מאז אפריל 2013. אף שענף הבנייה מחזיק מעמד, ענפי הייצור, הקמעונות והסיטונות מרגישים את הפגיעה. מדד אמון המשקיעים של מכון ZEW נמצא אף הוא בירידה ממושכת - בינואר הוא הגיע לשיא, אך באוקטובר גלש לנתונים שליליים, לראשונה זה כמעט שנתיים.

ההאטה הפתאומית מגיעה בנוסף למה שחברות גרמניות רבות כבר העריכו כ"תנאים עסקיים מחמירים". הממשלה החדשה הבטיחה פנסיה מורחבת, שכר מינימום, מכסות לנשים בדירקטוריונים ואגרות בכבישים לנהגים זרים. ברית המרכז־ימין של הקנצלרית אנגלה מרקל נאלצה להקים קואליציה עם מפלגת השמאל־מרכז, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD), שבה נראה שגישתה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, הפחות ידידותית לעסקים, נהנית מיתרון.

השקעות 
בלתי־אפשריות

שתי בעיות ארוכות טווח מעיבות על התחזיות לגרמניה. הראשונה היא מחסור בהשקעות. ההון של גרמניה מאבד מערכו מהר מכפי שהשקעות חדשות מחליפות אותו. הממשל הבטיח השקעות חדשות בסך 5 מיליארד יורו בכבישים, רכבות ותשתיות נוספות עד 2017. מבקרי הממשל טוענים כי נחוץ סכום גדול בהרבה וכי האובססיה של ממשלת גרמניה להשגת תקציב מאוזן ראשון מאז 1969 הופכת השקעות חיוניות לבלתי־אפשריות. חברות רבות משקיעות מחוץ למדינה, בטענה כי השקעותיהן מתקבלות יותר בברכה במדינות אחרות וכי המדיניות מבית בעייתית.

גם מדיניות האנרגיה בגרמניה מעוררת חששות בקרב חברות. תוכנית האנרגיה שמה לעצמה מטרה להחליף כליל את דלקי המאובנים והאנרגיה הגרעינית באנרגיה מתחדשת. מדיניות זו הובילה למחירי אנרגיה מרקיעי שחקים. במקביל, עודף במלאי וצניחה במחירים 
הסיטוניים של אנרגיה מדלק מאובנים מאיימים על חברות האנרגיה המסורתיות.

זיגמר גבריאל, סגן הקנצלרית וראש מפלגת SPD, הוסיף את תיק האנרגיה לתיק הכלכלה שלו עם כניסתו לתפקיד. לוביסטים טוענים כי הוא נבון וחדור מוטיבציה, וכי הוא מבין את חומרת המצב, אך הרפורמות הראשונות שלו בתחום האנרגיה רק דיגדגו את קצה הבעיות, ורק מעטים מאמינים כי ישיק תכנית נועזת כלשהי.

מרקל מראה סימנים להחזרת תשומת לבה לכלכלה. פרידריך מרץ, יועץ כלכלי בכיר במפלגתה, CDU, מונה ב–13 לאוקטובר ל"ועדת העתיד" של המפלגה, שתפקידה לחשוב על רעיונות חדשים גדולים. ב–CDU אמרו כי כל הבטחות הממשל שעשויות לפגוע בכלכלה ייבחנו מחדש, וציינו את קביעת המכסות לנשים בדירקטוריונים כדוגמה.

ייתכן כי העסקים בגרמניה יצטרכו להסתפק בכך. בינתיים, המדינה נעדרת חלופה יותר מבוססת שוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker