סוף לטוקבקים ברויטרס: מצטרפת לאתרים ששולחים אתכם לפייסבוק

רויטרס מצטרפת לשלל אתרי חדשות בעולם שמפסיקים לאפשר תגובה באתריהם, ומפנים לרשתות חברתיות לשם תגובה; ההערכה היא שהפחתת האנונימיות יוצרת דיון תרבותי יותר; תגובות במאמרי הדעה והבלוגים של רויטרס ימשיכו להיות מותרות

מיכל רמתי
מיכל רמתי

יש לכם אמירה חזקה על ידיעה שקראתם עכשיו? רויטרס שמחה, אך מעתה, היא מבקשת שתכתבו אותה בפייסבוק, טוויטר או פלטפורמה חיצונית אחרת, ולא בטוקבקים בתוך אתר רויטרס. חברת החדשות והמידע הפיננסי הודיעה כי מעתה, לא תהיה אפשרות להגיב בגוף הידיעות החדשותיות שלה. במקום זאת, היא מזמינה את הגולשים לשתף דעותיהם בעמוד הפייסבוק שלה או בטוויטר.

בבלוגים ובטורי הדעות של רויטרס עדיין אפשר יהיה להגיב, כדי שהפרשנים יוכלו לתקשר בצורה ישירה יותר עם הקוראים. אך בכל היתר, טוענת רויטרס כי "רוב הדיונים המושכלים והרהוטים בנוגע לחדשות, כמו גם ביקורות ותשבחות על ידיעות, מתרחשים כיום במדיה חברתית ובפורום אינטרנטיים אחרים. קהילות אלה מציעות שיחה ערה, וחשוב מכך, מפוקחות על ידי המשתתפים עצמם, כדי להותיר את מי שמנצלים לרעה את יכולת התגובה בשוליים".

לדברי דן קולארוסו, עורך רויטרס דיגיטל, בדבר העורך לגולשים, העידן החדש בתחום החדשות מאלץ אתרים לחשוב מחדש על המיקום של השיח החדשותי. "המקום הטוב ביותר לשיח זה הוא היכן שהוא פתוח בפני מספר המשתתפים הגדול ביותר", הוסיף.

רויטרס אינה הראשונה הנוקטת מהלך זה. כמה אתרי חדשות כבר ביטלו את אפשרות התגובות לכתבות באתר, ומפנים לפייסבוק, טוויטר וכדומה. אתרים אחרים הלכו בכיוון מנוגד, ובמקום לבטל את אזור התגובות, שדרגו אותו לפורמט שיותר מזכיר את הדיונים ברשתות חברתיות.

כך למשל, "האפינגטון פוסט", אחד מבלוגי החדשות והדעות הפופולריים באינטרנט, הגביל כבר לפני שנה את התגובות באתר, עם מעבר לתגובות מזוהות באמצעות חשבון פייסבוק. בעת ההודעה על ההחלטה אמרה מייסדת האתר אריאנה האפינגטון כי מערכת התגובות שלה משתמשת באלגוריתמים מתקדמים לסינון תגובות, ונוסף על כך מעסיקה 40 מנהלי פורום, אך כי אלה מתקשים כבר להתמודד עם כמות התגובות, וכן עם יותר ויותר תגובות אלימות. "הטרולים יותר ויותר אגרסיוויים ומאוחרים. הגעתי מלונדון שם יש איומי אונס ומוות", אמרה האפינגטון בספטמבר 2013. האתר של מגזין "מדע פופולרי", אתרי העיתונים "שיקאגו סאן-טיימס" ו-"USA טודיי" ואתר ערוצי הספורט ESPN אף הם סגרו את אזור התגובות שלהם.

מנגד, אתרי חדשות כמו Quartz, ואתר העיתון הבריטי Guardian, ובלוגים כמו אלה של קבוצת גוקר (הכוללים, נוסף על Gawker עצמו גם את Jezebel, Gizmodo ו-Lifehacker), שדרגו את מערכות התגובות שלהם. באתרי גוקר, שם נתקלו בבעיה דומה לזו עליה דיווחה האפינגטון – איומי רצח ואונס, כמו גם העלאת תמונות וסרטוני אונס – פיצלו את אזור התגובות לכאלה שכבר סוננו על ידי צוות האתר, ולכאלה שלא סוננו, כך שניתן לבחור האם לצפות בכלל התוכן (מה שלא פותר את הבעיה). אתרי חדשות אמריקאים שעוד מאפשרים תגובות באתריהם, לרוב דורשים הרשמה לאתר ומתן כתובת אימייל מאושרת. ההערכה היא כי הפחתת האנונימיות של התגובות יוצרת דיון תרבותי יותר מעצם הריסון העצמי המוגבר.

טרולים ותגובות אלימות אינן הבעיה היחידה של אתרים רבים – במדינות מסויימות, ישראל בהן, אתרים יכולים להיות חשופים גם לתביעות דיבה במקרים מסויימים.

האתרים שעוברים לאפשר תגובות רק באתרי מדיה חברתית חיצוניים, למעשה מעבירים את נטל הסינון לגורמים אחרים. פייסבוק, גוגל ודומותיהן מעסיקות צבאות של אנשים העוברים על דיווחים על תמונות, סרטונים, אמירות ודפים לא ראויים המחליטים האם להסירם או לאשרם.

אך כאשר אתרי חדשות מעבירים נטל זה לרשתות החברתיות, הם מוותרים על מקורות הכנסה: למעשה, הם מעבירים גולשים ותוכן גולשים לאתרי הרשתות החברתיות, ועימם גם רווחי פרסום פוטנציאליים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ