בנקים? לא תודה - סטודנטים למינהל עסקים כבר לא רודפים אחרי הכסף - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנקים? לא תודה - סטודנטים למינהל עסקים כבר לא רודפים אחרי הכסף

הבוגרים החדשים של תוכניות מינהל עסקים היוקרתיות בעולם כבר לא נוהרים כבעבר לבנקי ההשקעות, ומעדיפים לעבוד בחברות ייעוץ וטכנולוגיה ■ נראה כי סדר העדיפויות של הסטודנטים משתנה - רק 5% אמרו ששכר גבוה הוא השיקול החשוב ביותר בהרשמה לתוכנית MBA

תגובות

"בנקאי השקעות היה בעבר מעל הכל חבר הגזע העליון של מבצעי עסקות. הוא ניחן בכישרון ושאפתנות אדירים, כמעט בלתי ניתנים להמשגה" - כך כתב מייקל לואיס בספרו מ–1989, "פוקר שקרנים". בספר תיאר לואיס את המעבר של בוגרי האוניברסיטאות המוכשרים ביותר של שנות ה–80 לבנקאות ההשקעות, מצב שעוד היה קיים כאשר פרץ המשבר הפיננסי ב–2008. באותה תקופה הגיעו 44% מבוגרי תוכנית התואר השני במינהל עסקים של הרווארד למגזר הפיננסי, ו–12% מהם נהיו בנקאי השקעות. במחזור בוגרי 2013, לעומת זאת, רק 27% בחרו במגזר הפיננסי ו–5% נהפכו לחברים בגזע העליון של לואיס.

גם בתוכניות מינהל עסקים אליטיסטיות אחרות נרשמה מגמה דומה. ב–2007, 46% מבוגרי תוכנית התואר השני של בית הספר למינהל עסקים של לונדון הגיעו למגזר הפיננסי. ב–2013 עשו זאת רק 28%, וגם בקרבם ירד שיעור בנקאי ההשקעות. בבית הספר למינהל עסקים בות באוניברסיטת שיקגו ירד שיעור הסטודנטים שבחרו בבנקאות השקעות מ–30% ב–2007 ל–16% ב–2013.

מאז המשבר, בנקי ההשקעות צימצמו את תוכניות הגיוס שלהם. במקום זאת, הם נסמכים יותר על גיוס בוגרי התואר הראשון המוכשרים יותר, מתוך אמונה כי פיתוח האנליסטים הצעירים בתוך החברה ייתן תמורה גבוהה יותר להשקעה מאשר יבוא של אנשים עם רעיונות מקובעים שהתקבלו מתוכניות 
ה–MBA היוקרתיות.

עם זאת הירידה במשרות בתחום בנקאות ההשקעות אינה הסיבה היחידה לירידת שיעור הבוגרים שמגיע למגזר - גם ההתלהבות של בוגרי תוכניות ה–MBA מבנקאות השקעות ירדה. בעבר, הגעה לבנק השקעות וטיפוס במעלה הסולם בו - לצד העושר המובטח - היתה המסלול הנחשק ביותר. אך הרגולציה פגעה בבונוסים של הבנקאים, ואולי חשוב מכך, בוגרי MBA רוצים יותר גמישות להחליף משרות לאחר כמה שנים. בנקי השקעות מצפים לנאמנות לטווח ארוך, בעוד שהסטודנטים רואים בהם "דריסת רגל בתחום ההשקעה הפרטית או קרנות הגידור".

בלומברג

הלימודים מותאמים לחברות הייעוץ

ייתכן שזאת אחת הסיבות לתחייה המורגשת במעבר של בוגרי MBA לעבודה כיועצים. כ–30% מבוגרי התוכניות המובחרות כיום מוצאים עבודה בחברות ייעוץ. ב–2007, 23% מבוגרי תוכנית ה–MBA של בית הספר למינהל עסקים של לונדון הצטרפו לארגונים כאלה, ובשנה שעברה עלה השיעור ל–29%. בשיקגו טיפס נתון זה מ–24% ל–31% באותה תקופה. ארבע חברות ייעוץ גדולות - מקינזי, ביין, בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) ו–AT קירני - היו אחראיות לגיוס 19% מבין 472 מסיימי תוכנית ה–MBA של שיקגו בשנה שעברה.

זה לא אמור להפתיע איש. לפני שבנקי ההשקעות נכנסו לאופנה, חברות ייעוץ נתפשו כיעד הטבעי לכישורים של בוגרי ה–MBA. ההתמקדות בניהול כללי והשימוש בשיטת מקרי הבוחן הנהוגים בתוכנית MBA, הפכו את בוגריהן למותאמים למודל של חברות הייעוץ.

בדיחה מעולם הייעוץ מספרת על בוגר MBA טרי שישב ליד שולחנו וקרא: "הכניסו את המקרה הראשון!" בעוד שבנקים מצפים כי המגויסים עדיין יעבדו אצלם לאחר חמש שנים, חברות ייעוץ שואלות את המגויסים "מי אתם חושבים שיגייס אתכם בעוד חמש שנים?" עידוד המגויסים לחשוב על חיים אחרי החברה מביא עמו כמה יתרונות: הגישה מושכת את המועמדים החזקים ביותר, ומעניקה לחברה רשת בוגרים בעמדות חשובות, שעשויים להיהפך ללקוחות בעתיד.

"עבור בוגרי MBA, עבודה בחברת ייעוץ מביאה עמה חשיפה למגזרים שונים וגישה למנהלים בכירים - בסיס נהדר להשקת קריירה חדשה", אומרת ג'ולי מורטון מבית הספר למינהל עסקים בות בשיקגו. השכר ההתחלתי של מי שמגיעים לחברות ייעוץ הוא מהגבוהים בכל המגזרים - חציון של 135 אלף דולר בשנה בקרב בוגרי אוניברסיטת שיקגו, לעומת 100 אלף דולר עבור בוגרי התוכנית שהצטרפו לבנק השקעות.

מחפשים פיתוח אישי והזדמנויות תעסוקה

גם אם בנקי ההשקעות היו מסוגלים להציע את אותם תגמולים כספיים כבעבר, נראה כי סדר העדיפויות של הסטודנטים משתנה. בניגוד לתדמית הנפוצה שלהם כרודפי בצע, בסקר "אקונומיסט" שבוצע לצורך דירוג תוכניות 
ה–MBA האחרון של המגזין, פחות מ–5% השיבו כי שכר גבוה יותר הוא השיקול החשוב ביותר שלהם בהרשמה לתוכנית מינהל עסקים - הרבה מאחורי סיבות כמו "פתיחת הזדמנויות תעסוקה חדשות" (58%) או "פיתוח אישי" (15%).

ספקנים טוענים כי לא חייבים להאמין לאמירות מסוג זה. צריך גם לקחת בחשבון כי חוסר חשיבות הנוכחי שמייחסים הסטודנטים לגודל חבילת השכר הוא יחסי - בוגר של אחת מעשר התוכניות המובילות בדירוג של "אקונומיסט" יקבל שכר התחלתי של 118 אלף דולר בממוצע מיד עם סיום לימודיו. אך זה בכל זאת קצת מפתיע, בהתחשב בחובות הגדולים שרבים מהם צברו במהלך הלימודים. תוכנית MBA של הרווארד יכולה לעלות 250 אלף דולר, בלי לקחת בחשבון הכנסות אבודות בזמן הלימודים.

מגזר נוסף שמרוויח מאובדן העניין של בוגרי MBA בבנקאות הוא מגזר הטכנולוגיה. מבין שמונה החברות שגייסו הכי הרבה בוגרי בית הספר למינהל עסקים INSEAD, בשלוחותיו בצרפת ובסינגפור, מחצית משתייכות לקטגוריה זו כיום: אמזון, מיקרוסופט, סמסונג וגוגל. המחצית השנייה היתה חברות ייעוץ.

שיעור בוגרי MBA בשיקגו שהגיעו לחברות טכנולוגיה עלה מאז 2007 מ–6% ל–12%. בסטנפורד, בלב עמק הסיליקון, שיעור זה קרוב לשליש. "סטודנטים רבים רוצים להיות חלק מסביבה יזמית ולהשפיע, להרגיש שהם בונים ומעצבים משהו", אומרת מורטון.

חברות טכנולוגיה וחברות ייעוץ פונות למספר גדל והולך של סטודנטים שרוצים לרכוש ניסיון, שיידרש להם מאוחר יותר להשקת עסק משלהם. סקר של מועצת תוכניות התואר השני למינהל עסקים מצא כי אף שרק ל–4% מבוגרי התוכניות יש ניסיון יזמי כשהם מתחילים את המסלול, 26% אומרים כי ברצונם להקים חברות משלהם לאחר שהם מסיימים אותו.

התחרות על הסטודנטים המוכשרים ביותר מגיעה גם מצד חברות לא בנקאיות במגזר הפיננסי, ובעיקר מצד קרנות גידור וקרנות השקעה פרטית. לפני חמש שנים, חברות אלה כמעט לא גייסו עובדים ישירות מהקמפוס, והעדיפו "לגנוב" כשרונות מהבנקים. אך כיום, כמה בתי ספר גדולים, ובהם וורטון והרווארד, יוצרים קשרי גיוס רשמיים עם חברות כאלה. לכך מסייע כי לסטודנטים רבים יש כבר ניסיון במגזר הפיננסי עוד לפני שנרשמו לתוכנית: 17% מבוגרי תוכנית 
ה–MBA של הרווארד בשנה שעברה הגיעו מקרן השקעה פרטית או מקרן הון סיכון.

סטודנטים עם רקע אחר נמשכים אף הם לאווירה הדינמית בחברות אלה. מישל, שסיים באחרונה את תוכנית מינהל העסקים בקלוג, אמר כי מגזר ההשקעה הפרטית קסם לו ולעמיתיו כיוון שאלה חברות קטנות יותר, והעבודה בהן היא בעלת אופי יותר יזמי.

בלומברג

אם הגשמה עצמית אכן נמצאת בראש סדר העדיפויות של בוגרי ה–MBA של תחילת המילניום, על הבנקים יהיה לבצע מיתוג מחדש רציני. "מעולם לא שמעתי משהו על התרבות התאגידית של בנקי ההשקעות שנשמע כמו אווירה שהייתי רוצה לעבוד בה", אמר בוגר אחד שבחר בחברת ייעוץ.

בנוסף, נראה כי בוגרי ה–MBA מגלים תחושה של מטרה מוסרית. בבית הספר למינהל עסקים של לונדון, אגודת הסטודנטים הצומחת ביותר נקראת מועדון "השפעה נטו". לדברי לארה ברקוביץ, יועצת קריירה בכירה במוסד, "חברי האגודה מתמקדים בבניית קריירה עם השפעה חיובית על סביבתם, כמו ניהול קרנות השקעה אתיות או תוכניות אחריות חברתית בתאגידים".

הבנקים, שמצאו עצמם מותקפים מכמה חזיתות, מנסים להשיב מלחמה. חלקם מנהלים קמפיינים הקוראים לבוגרים לא להאמין לסיפורים בתקשורת שמציירים אותם כחמדנים או מרושעים. אחרים מנסים לפתות בוגרים באמצעות הבטחה כי יעזרו להם להפוך את העולם למקום טוב יותר.

אתר המשרות של גולדמן סאקס, למשל, מפרסם הזדמנויות לעבוד בפרויקטים קהילתיים, לצד משרות אנליסטים. "זאת הסיבה שבגללה באים לעבוד בגולדמן סאקס - מכיוון שאפשר לשנות את העולם", טוען סרט גיוס העובדים של הבנק. כמה בנקים מנסים לשנות את תרבותם, למשל בעזרת קו נוקשה יותר נגד הטרדה מינית של עובדות, וקידום האיזון בין עבודה למשפחה, אך לא ברור אם כל זה יהיה מספיק עבור המוכשרים ביותר מקרב בוגרי תוכניות מינהל העסקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#