מנכ"ל תאגיד גרמני: "זה פשוט לא הגיוני שישראלים יעברו לברלין - יהיו להם חיים קשים"

לוק מולר, מנכ"ל קבוצת התעשייה הגרמנית אוטו גרופ, מכיר מקרוב את החיים בישראל, נדהם מפערי המחירים בין ברלין לת"א, אבל את הישראלים שמתפתים לעבור לגרמניה הוא מזהיר

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדן פלדמן
נדן פלדמן

"כשיש לך כסף ישראל היא לא מקום כזה יקר, אבל נראה שלמעמד הנמוך והבינוני קשה הרבה יותר מאשר באירופה. שם יש לך רשת ביטחון כלכלית, תקציבי רווחה והוצאות הדיור הרבה יותר נמוכות. נראה לי שיש היום הרבה אנשים בישראל שהם לא ציונים יותר, הם רק רוצים חיים שקטים, ואני אומר את זה על סמך שיחות שלי עם ישראלים. אני חושב שהישראלים מאוד הושפעו מאירועי הקיץ האחרון, מאזעקות של טילים ב-2 בלילה, והם לא רואים תקווה שהמצב ישתפר". כך אומר ל-TheMarker לוק מולר, מנכ"ל התאגיד הגרמני אוטו גרופ (Otto Group) ויו"ר חברת לאמינה טכנולוגיות הישראלית, לקראת כנס ההשקעות Go4Israel שייערך מחר בת"א.

מולר, צרפתי שחי בגרמניה ב-20 השנים האחרונות, מכיר את ישראל מקרוב הודות לשילוב של קשרים עסקיים וחברתיים השזורים זה בזה. בחמש השנים האחרונות הוא מחזיק בית ביפו (בשכירות, הוא מדגיש), רכש כאן חברים רבים, מקפיד להגיע לארץ כמעט מדי חודש ומגדיר עצמו כמי שמאוהב בישראל.

"העובדה שאוטו גרופ עשתה פה השקעות והרוויחה כסף בהחלט עזרה לקשר שלי עם ישראל", אומר מולר. "מה שאני אוהב פה זה את הדינמיות - הן בעסקים והן בחיים - תעבוד חזק ותחגוג חזק. הקונפורמיזם של האירופאים והרצון שלהם לחיות חיים קטנים ושקטים אף פעם לא דיברה אליי. בחמש השנים האחרונות תל אביב הפכה להיות עיר מאוד מתוחכמת - יש לך הרבה מסעדות ברמה בינלאומית, חווית הקניות התפתחה, זה לא היה ברמה כזאת לפני 10 שנים. תל אביב היא עיר הרבה יותר בינלאומית מכל עיר גרמנית, כולל ברלין. היא שילוב של ריו וניו יורק, והכל על שטח קטן. החברה בישראל מאוד פתוחה, אבל יש פה שתי מדינות - תל אביב וישראל. את שאר ישראל ואת החיים הקשים של הרבה אנשים כאן אני לא באמת מכיר. אני מודה שאני לא חשוף למציאות הזאת".

אוטו גרופ, שבראשה עומד לוקר, נמצאת בבעלות משפחתית פרטית ועוסקת בשלושה תחומי פעילות מרכזיים: איכות הסביבה, טיפול באשפה והשקעות הון סיכון. הזרוע התעשייתית שלה, המהווה את רוב פעילותה, הפכה את אוטו גרופ ליצרן הגדול בעולם של מיכלי אשפה, מיחזור וטיפול בפסולת, והיא מתמחה בתחום ההנדסה הסביבתית. אף שהחברה אינה מפרסמת דוחות כספיים, מחזור המכירות השנתי שלה מסתכם ביותר מ-500 מיליון דולר. בעשור האחרון פיתחה החברה את זרוע ההשקעות שלה, בעיקר בתחום ההון סיכון, ומבצעת מדי שנה השקעות בלפחות עשרה סטארט אפים, כשישראל נחשבת לאחת מזירות ההשקעה הבולטות של החברה בתחום הטכנולוגיה, לצד עמק הסיליקון וסינגפור.

אחת ההשקעות המוצלחות של אוטו גרופ בישראל היא חברת לאמינה טכנולוגיות (Lamina Technologies), שמתמחה בתחום כלי חיתוך לעיבוד שבבי - בדומה לישקר. לדברי מולר שתי החברות אינן מתחרות, משום שלאמינה פונה ללקוחות עסקיים קטנים וישקר לגופי תעשייה גדולים. לאמינה הוקמה ב-2001 על ידי האחים פלג ויובל אמיר, כשפלג נעזר בקשריו עם מולר מביה"ס הגבוה למנהל עסקים INSEAD, בו למדו יחד, וביקש השקעה בחברה החדשה באמצעות אוטו גרופ. הצלע הנוספת בייסוד לאמינה הוא אדי קוקירמן, יו"ר בית ההשקעות קוקירמן, שלמד עם השניים ב-INSEAD וגייס ללאמינה מספר משקיעי מפתח נוספים. באוגוסט זכתה לאמינה להשקעה של 42 מיליון דולר מקרן ההון סיכון הסינית-ישראלית קטליסט, שלמעשה רכשה את השליטה בה. נוסף על שני הכובעים שהוא מחזיק באוטו גרופ ולאמינה, מולר משמש כיום גם כסגן יו"ר קוקירמן וחבר דירקטוריון בקטליסט.

כמי שמכיר מקרוב את שתי המדינות, עד כמה ישראל היא מקום יקר בהשוואה לגרמניה?

"ברלין כל כך הרבה יותר זולה מתל אביב וזה מדהים כמה ישראלים עברו לברלין, במיוחד אמנים, משום שיש לעיר הזאת את האפשרות להעניק להם חיים ראויים. גרמניה היא מדינה הרבה יותר נוחה מישראל במונחים של יוקר מחיה, אבל צריך לזכור שזה נכון לא רק לישראל, יש גם הבדל גדול בין גרמניה למקומות אחרים באירופה. ההבדל במחירים בין פריז וקלן, שבה אני גר, מגיעים ל-30%. בישראל, היחס בין השכר ליוקר המחיה בישראל פשוט הפוך בהשוואה לאירופה. השכר בישראל עדיין נמוך ויוקר המחיה גבוה. אני חושב שהשכר בישראל פשוט לא עלה בחמש השנים האחרונות ולכן הוא הרבה יותר נמוך בהשוואה למשרות מקבילות באירופה. חלק מהסיבה שהשכר לא עלה היא שיש כאן היצע גדול של אנשים איכותיים שמוכנים לקבל שכר צנוע. תסתכל על העלייה מרוסיה - אנשים סופר איכותיים שמוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יחסית, ואני חושב שזה גורם להבדל. ישראל אינה מדינת תעשייה, אינה מדינת ייצור, היא מדינת הייטק ומשלמים כאן עבור המוח, ואני חושב שאנשים בעלי השכלה טכנולוגית זולים יותר בישראל בהשוואה לעולם המערבי. ההבדלים הם 20%-30%.

אז אתה יכול להבין ישראלים שמוותרים על החיים כאן ועוברים עם המשפחה שלהם לגרמניה?

"אני בוודאות לא הייתי עושה את זה, זה פשוט לא הגיוני - יהיו להם חיים קשים.

למה שיהיו להם שם חיים יותר קשים מאשר בישראל?

"כי קודם כל הם צריכים למצוא עבודה, ולא פשוט למצוא עבודה אם אתה לא דובר את השפה. מבחינה תעסוקתית, גרמניה היא ארץ קשה לאנשים שאינם מדברים את השפה, וגרמנית היא לא שפה קלה. בנוסף צריך לזכור ששוק התעסוקה האירופי כיום הוא שוק קשוח ושיעורי האבטלה גבוהים. בגרמניה צריך לזכור שעד ממש לאחרונה לא היה בכלל שכר מינימום, ו-25% משוק התעסוקה הגרמני עבד בפחות מ-7 יורו לשעה.

איך תסביר את העובדה שגרמניה צועדת לקראת מיתון, דווקא כשכבר עברו חמש שנים מאז פרוץ משבר החוב ולמרות שמדובר בכלכלה החזקה והבריאה ביותר באירופה?

"אני לא כל כך מופתע מההאטה הכלכלית, משום שהיא קשורה בעיקר לשוק היצוא של גרמניה, ועכשיו עם הסנקציות על רוסיה וההאטה היחסית של סין - שני הגורמים האלה פוגעים ביצוא. רק כדי להמחיש, יותר מחצי ההכנסות של פולקסווגן מגיעות כיום מסין. למזלה של התעשייה הגרמנית, חברות גרמניות נטועות בצורה מאוד טובה בארה״ב, שנראה שהתאוששה בצורה מאוד טובה מהמשבר. סוגיה נוספת משמעותית שמקשה על הכלכלה הגרמנית היא שלחברות גרמניות הרבה יותר קשה ללוות כספים כיום מבנקים גרמניים כדי לצמוח, משום שבנקים רבים בגרמניה נקלעו לצרות בעקבות המשבר. זה מכביד במיוחד משום שלתעשייה הגרמנית ולמגזר הבנקאות הגרמני היו קשרים עסקיים מאוד הדוקים.

מצד שני, הסיבה שגרמניה מתפקדת יותר טוב משאר אירופה היא מערכת החינוך שלה. לא נותנים לכל אחד ללמוד באוניברסיטה עד הנצח, ובגילאי תיכון, מי שרואים שאין לו יכולת אינטלקטואלית מספקת נשלח למסלול של הכשרה מקצועית. משום שגרמניה היא מדינה תעשייתית יש לה דרישות מאוד ברורות לגבי הכשרה טכנית מקצועית. מבחינה זאת, מדובר באחת מנקודות החוזק של גרמניה, שתורמת לביסוס של חברות המיטלשטנד (חברות ותיקות בסדר גודל בינוני, לרוב בבעלות משפחתית), שעליהן נשענת הכלכלה המקומית. גורם חשוב נוסף שעומד לזכות גרמניה היא שזאת המדינה היחידה באירופה שבה אתה לא מבזבז מה שאין לך. הצרפתים, למשל, רק רוצים לבזבז כל הזמן". 

"הישראלים יותר מדי אגרסיביים" 

הראיון עם מולר נערך לקראת כנס Go4Israel (לשעבר Go4Europe), שיתקיים מחר (שני) בפעם ה-12, במלון הילטון בת"א. מטרת הכנס, המאורגן על ידי בתי ההשקעות קוקירמן ו-Catalyst, היא לגייס השקעות ולעודד שיתופי פעולה בין תאגידים, יזמים ומשקיעים מישראל ומהעולם בענפי ההייטק, מדעי החיים, אנרגיה ירוקה ונדל"ן. בין הדוברים הבולטים בכנס: קרלו ד'אסארו ביונדו – נשיא Google אירופה, מזה"ת ואפריקה; ד"ר פלורן גרוס – מנהל קרנות ההשקעה של ענקית התרופות Novartis; רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, היזם הישראלי יוסי ורדי ונשיא המדינה לשעבר שמעון פרס.

מולר, שינחה בכנס פאנל על השקעות ישראליות באירופה, סבור כי העובדה שהכלכלה הישראלית אינה מבוססת תעשייה, כמו הגרמנית, מגבילה את טווח ההשקעות של חברות ישראליות בגרמניה, וכי חברות ישראליות יכולות למצוא הזדמנויות השקעה בגרמניה בעיקר במגזרי התעשייה. "אין הרבה חברות תעשייה בישראל וההזדמנויות בגרמניה הן בעיקר תעשייתיות. אחד הענפים הזולים כיום בתעשייה הגרמנית הוא ענף האוטומציה, שסבל מקשיים בשנים האחרונות ומפשיטות רגל. גם בעולם ההייטק ההזדמנויות מוגבלות, משום שענף ההייטק הגרמני בעשור האחרון נשלט בידי חברות ענק כמו סימנס". 

אולי זה מסביר את העובדה שאנחנו לא רואים יותר מדי סטארט אפים גרמניים, בטח לא גדולים וידועים

"האמת היא שאני חולק עליך, משום שבשנתיים האחרונות השקענו בעיקר בסטארט אפים גרמניים. השקענו ב-8-10 חברות גרמניות - זה בערך חצי מהסטארט אפים שהשקענו בהם. גם בברלין וגם בהמבורג צומחת תעשיית סטארט אפ מבטיחה. אני חייב לציין גם שבשנים האחרונות הערכות השווי של סטארט אפים גרמנים היו הרבה יותר סבירות מאשר סטארט אפים ישראלים. תראה, ברור שענף הסטארט אפ של גרמניה עדיין לא קרוב להיקף של ישראל. חלק מהסיבה היא שעד השנים האחרונות חברות השקעה גרמניות שפכו כסף בעיקר בעמק הסיליקון וגם ברוסיה, אבל זה מתחיל להשתנות. אחד הגורמים לכך שעד לאחרונה לא הרבה צעירים הקימו סטארט אפים בגרמניה בגלל שהם יכלו לקבל שכר יפה ותנאים טובים כמהנדסים בחברה גרמנית, ולכן זה לא גרם לתמריצים של מהנדסים צעירים כמו בישראל. אבל זה מתחיל להשתנות.

מה היית מציע לישראלים לאמץ מהגרמנים?

"הייתי מציע לישראלים להיות פחות אגרסיביים. בעסקים, לפעמים הישראלים יותר מדי אגרסיביים ויותר מדי מהירים, ולעיתים רחוקות מתפשרים. בגלל המהירות והאגרסיביות שלהם, לפעמים הם מאבדים הזדמנויות בגלל זה. כסף מהיר זה לא תמיד דבר טוב. יש מקרים שחברות ישראליות צעירות נמכרות למיקרוסופט וגוגל, ועדיף היה שהן יגדלו ויתעניינו פחות באקזיט. לפעמים באים אלי ישראלים ואומרים שיש להם סטארט אפ, והם כבר אומרים לי איך הם רוצים למכור אותו עוד שנתיים. בגרמניה יש חברות משפחתיות שמחזיקות שניים, שלושה, ארבעה דורות. מה שמצער אותי זה שבישראל אין טווח ארוך. חבל שאין כאן יותר חברות כמו סאיטקס וצ׳ק פוינט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום