המהפכה הדיגיטלית שהכזיבה: הטכנולוגיה הגדילה פערים חברתיים והחריבה משרות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכה הדיגיטלית שהכזיבה: הטכנולוגיה הגדילה פערים חברתיים והחריבה משרות

מכוניות ללא נהגים, מטוסים ללא טייסים, מכונות המתרגמות מיידית מאות שפות וטכנולוגיה סלולרית המבטלת את המרחק בין רופאים למטופלים ובין מורים לתלמידים ■ האם המהפכה הדיגיטלית תביא עמה יצירת משרות שתפצה על אובדן המשרות הגדול?

36תגובות

למרבית האנשים לא נוח עם שינוי קיצוני - לרוב מסיבה טובה. המהפכה התעשייתית הראשונה, שהחלה בסוף המאה ה–18, וגם השנייה, כ–100 שנים לאחר מכן, גבו קורבנות - רבים איבדו את משרותיהם לטובת מכונת האריגה של אדמונד קרטרייט, ולאחר מכן לטובת התאורה החשמלית של תומאס אדיסון, הכרכרה ללא סוסים של קארל בנץ, ואינספור המצאות אחרות ששינו את העולם.

אך המצאות אלה גם שיפרו את חייהם של רבים ללא היכר, הרסו מוסדות כלכליים ותיקים ושינו את פני החברה. הן יצרו הזדמנויות כלכליות חדשות בכמות אדירה, והרבה משרות חדשות שהחליפו את האבודות.

גל שלישי של המצאות ושיבושים כלכליים שיצרה ההתקדמות במחשוב ובטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בסוף המאה ה–20, מבטיח לספק תערובת דומה של מתח חברתי ושינוי כלכלי. מוביל אותה קומץ טכנולוגיות - בהן בינה מלאכותית, אינטרנט עם גישה לכל, ורובוטיקה מתקדמת. אלה הובילו להרבה המצאות מרשימות: מכוניות ללא נהגים, מטוסים ללא טייסים, מכונות המתרגמות מיידית מאות שפות וטכנולוגיה סלולרית המבטלת את המרחק בין רופאים למטופלים ,ובין מורים לתלמידים. אך עדיין לא ידוע אם גם המהפכה הדיגיטלית תביא עמה יצירת משרות שתפצה על אובדן המשרות הגדול.

מחשוב נפוץ ואדיר עוצמה התאפשר על ידי פיתוח המעבדים בשנות ה–50. כלל האצבע שזכה לכינוי "חוק מור", על שם מייסד אינטל, גורדון מור - מספר הטרנזיסטורים שניתן לדחוס בשבב מוכפל מדי שנתיים לערך. צמיחה אקספוננציאלית זו הובילה ליצירת מכשירים קטנים, טובים וזולים יותר. לסמארטפונים שצרכנים נושאים כיום בכיס יש יותר כוח עיבוד מלמחשבי־העל של שנות ה–60.

ההשפעות החיוביות הגיעו לאט

חוק מור מתקרב לגבול היכולת שלו. הטרנזיסטורים כיום כה קטנים, שהקטנתם עוד יותר צפויה להגדיל את עלות הייצור שלהם, ולא להפחית אותה. אך כוח המחשוב הנמכר מסחרית זול יותר ויותר. גוגל ואמזון מורידות את מחירי מחשוב הענן לצרכנים, וחברות משתפרות יותר ויותר בניצול כוח המחשוב. בספרם "Race Against the Machine" מ–2011, מצטטים אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי מחקר שלפיו יעילות המחשבים זינקה פי 43 
ב–1988–2003. מעבדים טובים יותר היו אחראים חלקית לשיפור רק באופן חלקי - עיקר השיפור נבע מאלגוריתמים יעילים יותר.

אך ההשפעות החיוביות של גידול זה בכוח המחשוב הגיעו לאט. הסיבות לרוב מודגמות על ידי סיפור על לוחות שחמט ואורז. אדם ממציא משחק חדש בשם שחמט, ומציג אותו למלכו. המלך כה אוהב אותו, עד כי הוא מציע לממציא פרס לבחירתו. האדם מבקש גרגר אורז אחד עבור הריבוע הראשון של הלוח, שניים עבור השני, ארבעה עבור השלישי, וכך הלאה עד 64. המלך מסכים, בהאמינו כי זוהי בקשה צנועה ביותר. הם מתחילים לספור את האורז, ובתחילה הסכומים זעירים. אך הם כל הזמן מוכפלים, ועד מהרה, הריבוע הבא כבר דורש את יבולו של שדה אורז גדול. זמן קצר לאחר מכן, על המלך להודות בתבוסתו - גם עושרו האדיר אינו מספיק כדי לספק לאדם הר אורז בגודל האוורסט. במלים אחרות, צמיחה אקספוננציאלית נדמית זניחה - עד שלפתע היא נהפכת לבלתי ניתנת לניהול.

להערכת בריניולפסון ומקאפי, הקדמה בתחום ה–ICT כבר הביאה את האנושות למחצית השנייה של לוח השחמט. בעיות חישוביות שנראו בלתי פתירות לפני כמה שנים כבר פוצחו. בספר שפירסמו ב–2005, הכלכלנים פרנק לוי וריצ'רד מורניין תיארו משימה כנהיגה במכונית בדרך עמוסה ככה מורכבת, עד כי מחשב לא יוכל לבצע אותה. אך כעבור כמה שנים, גוגל חשפה צי קטן של מכוניות ללא נהג. מרבית היצרניות מפתחות כיום מכוניות עם נהיגה עצמאית או כמעט עצמאית. נראה כי נחצה רף מסוים המאפשר למתכנתים להשתמש באלגוריתמים חכמים ובכוח עיבוד רב וזול כדי לייצר בינה מלאכותית מסוימת.

יש כבר ראיות רבות לכך מסביבנו. עד לאחרונה, מכונות התקשו "להבין" שפה כתובה או מדוברת, או להתמודד עם תמונות מורכבות, אך כיום נראה שהן כבר מסוגלות להתמודד עם דברים כאלה. סירי של אפל מגיבה בצורה מדויקת לפקודות קוליות רבות, ומסוגלת גם לקבל הכתבה. תוכנת התרגום של גוגל מהירה ויותר ומדויקת יותר, ומחשבי גוגל גם משתפרים בניתוח תמונות.

Fiquett

במקביל, החומרה - ממעבדים, דרך חיישנים ועד מצלמות - ממשיכה להשתפר, להצטמק ולרדת במחיר, מה שפותח אפשרויות חדשות למזל"טים, רובוטים ומחשבים לבישים. החדשנות זולגת לתחומים חדשים - מטבעות מוצפנים כמו ביטקוין בתחום הפיננסי או פיתוח תוכנות מקוונות חדשות בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.

איום על הקפיטליזם

גל זה, כמו קודמיו, צפוי להביא לשיפור עצום באיכות החיים וברווחה, אך ההיסטוריה מלמדת כי לחברה יהיה קשה להתאים את עצמה לשינוי. בתחילת המאה ה–20 חזו סופרים עתיד טכנולוגי מרהיב, אף שחלק מהכלכלות העשירות התמודדו עם תקופה של צמיחה מאכזבת. אז, כמו כיום, הכלכלנים קידמו בברכה עידן חדש של גלובליזציה, אף שהמתחים הגיאו־פוליטיים גאו. אז, כמו כיום, המערכות הפוליטיות התקשו להתמודד עם דרישות העובדים הלא־מרוצים.

אי–פי

יש כלכלנים שמציעים ניתוח רדיקלי על הכוח ההרסני למשרות של גל טכנולוגי זה. קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן מאוניברסיטת אוקסופרד ניתחו יותר מ–700 מקצועות כדי לראות עד כמה קל יהיה למחשב אותם. הם הסיקו כי 47% מהתעסוקה בארה"ב נמצאת בסכנת אוטומציה בעשור־שניים הקרובים. בריניולפסון ומקאפי תוהים אם עובדים יצליחו לשדרג את כישוריהם מהר מספיק כדי להמשיך להצדיק את העסקתם.

אחרים חושבים שהמהפכה מאיימת על הקפיטליזם, ביוצרה פער גדל והולך בין מיעוט עשיר בעל כישורים מיוחדים, ליתר החברה. בעבר, טכנולוגיות חדשות העלו שכר באמצעות הגדלת פריון העבודה, והגידול בשכר התחלק בין עובדים בעלי מיומנויות לעובדים נטולי הכשרה ובין בעלי ההון לעובדים ולצרכנים. כעת, הטכנולוגיה מעניקה כוח לאנשים מוכשרים יותר מאי פעם, ופוערת פערים בין הכנסות בעלי המיומנויות לנעדרי ההכשרה, ובין בעלי ההון לעובדים. במקביל, היא יוצרת מאגר גדול של עובדים בתת־תעסוקה - מצב שפוגע בהשקעות.

גם ההשפעה של השינוי הטכנולוגי על הסחר משנה את הבסיס של שיטות ידועות לפיתוח כלכלי במדינות עניות. חלק גדול מעבודת הייצור עובר אוטומציה, ומשרות עיצוב לבעלי הכשרה הן חלק גדול יותר מהסחר העולמי, מה שמוביל למה שכלכלנים מכנים "הפחתת תיעוש מוקדמת" במדינות מתפתחות. ממשלות כבר לא יכולות לסמוך על גידול בתעשייה שיקלוט עובדים נעדרי הכשרה מאזורים כפריים. הטכנולוגיה יוצרת הזדמנויות עבור מי שבעבר הוגבלו כלכלית או גיאוגרפית, אך עבודה חדשה עבור בעלי כישורים נמוכים כמעט שאינה נראית, לעומת מהפכות תעשייתיות קודמות.

אי–פי

פוקסקון, בעבר סמל כלכלת הייצור הסינית, העסיקה בעבר 1.5 מיליון עובדים להרכבת מוצרי אלקטרוניקה. כיום, בעוד שעלויות העבודה מטפסות ועלויות הייצור האוטומטי יורדות, פוקסקון מחליפה עובדים ברובוטים. העתיד של סין הוא יותר עליבאבא מפס ייצור.

כל זה מקשה על ממשלות, שעליהן מופעלים לחצים להתערבות, רגולציה ותמיכה. אם יגיבו נכון, הן יוכלו לעודד שינוי טכנולוגי באופן שיתרום לחברה כולה. אם יטעו, הן עשויות למצוא את עצמן תחת מתקפה הן מצד צבאות התת־מועסקים, והן מצד משלמי מסים העשירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#