העולם נכנס לבינוניות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העולם נכנס לבינוניות

הכלכלה העולמית כבר אינה מדממת, אבל עדיין שקועה בתחלואים שהותיר המשבר של 2008

6תגובות

שש שנים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, והעולם עדיין לא מצליח להתאושש. הוא נכנס למה שמכנה נשיאת קרן המטבע הבינלאומית, כריטסין לגארד, סטטוס של "בינוני חדש" (New Mediocre). זהו מצב שבו הכלכלה העולמית כבר אינה מדממת, אבל שקועה עדיין במגוון תחלואים שהותיר המשבר - החל בשיעור אבטלה גבוה בחלק ממדינות אירופה, דרך חובות גדולים של מדינות וכלה בהאטה בצמיחה הגבוהה שאיפיינה בעבר את השווקים המתעוררים, אלה שאחראים על מרבית הצמיחה העולמית.

החדשות הטובות באות מכלכלת ארה"ב המתאוששת, ששיעור האבטלה בה יורד בהדרגה, אבל הן מקוזזות בחדשות הרעות מאירופה, שבה אפילו גרמניה - הכלכלה החזקה ביבשת - נמצאת בהאטה. "הבינוניות" הזאת גרמה לקרן המטבע להוריד את תחזית הצמיחה שלה לכלכלה העולמית לעומת התחזיות שסיפקה רק לפני חצי שנה.

לגארד, הכוכבת הגדולה של ועידת קרן המטבע והבנק העולמי שנפתחה בסוף השבוע בוושינגטון, לא אוהבת את הבינוניות החדשה ומתריעה מפניה. בינוניות זו פירושה צמיחה אטית לאורך שנים והתרגלות לאבטלה גבוהה וחובות ממשלתיים גדולים. בצד העסקי, הבינוניות מתארת מצב שבו עסקים לא מצליחים או לא רוצים לקבל אשראי, ובנקים אינם נלהבים להעניק אותו ומעדיפים לצמצם את רמות המינוף הגבוהות שהכו בהם בשנות המשבר.

אי־פי

כך יוצא שמנוע אדיר של כסף זול שמספקים כל הבנקים המרכזיים בעולם אינו ממלא את ייעודו לעודד השקעות וצמיחה. תחת זאת, הוא מעודד בעיקר היווצרות של בועות נכסים. אנו מכירים היטב את התופעה משוק הדירות. בשנים קודמות כינו את המצב הזה "הנורמלי החדש", ורבים תיארו אותו כמשהו שיש להתרגל אליו. אבל לגארד לא רוצה להתרגל, ומעדיפה לכנות את הנורמליות הזאת "בינוניות".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שפגשה כאן את אנשי קרן המטבע, התרשמה שהאווירה די פסימית. פלוג אמרה ל–TheMaker כי "הרושם הכללי שעולה הוא שהכלכלה העולמית עומדת בפני אתגרים גדולים. התרחיש המרכזי, שהוא לכשעצמו חוזה התאוששות אטית למדי, עומד בפני סיכונים משמעותיים". פלוג ציינה כי מהשיחות עולה בבירור הצורך ברפורמות באירופה, כדי לחזור לפסים של התאוששות.

מעדיפים רפורמות באחריות ממשלתית

הוועידה היא מקום מפגש שנתי לשרי אוצר, נגידי בנקים מרכזיים, בנקאים ואנשי אקדמיה מכל העולם, שמתקבצים כדי לדבר על הכלכלה העולמית, לקטר על המצב, להעלות רעיונות וגם להלל את ביצועיהם - מי שיש לו כאלה. האנשים כאן מדברים הרבה על "מה שצריך לעשות", ואיכשהו, הרעיונות לקוחים תמיד מאותם ספרים. הם נעים בעיקר בתוואי שבין תמיכה ותמריצים ממשלתיים לבין רפורמות מבניות, שגם הן באחריות הממשלות.

ככלל, ההעדפה כאן היא בעיקר לרפורמות מבניות. בתשתיות, בשוק העבודה, בחינוך, במערכות הבריאות והפנסיה. איכשהו זה תמיד נשמע טוב יותר מאשר הזרמת כספים חסרת אבחנה כדי לעודד את הכלכלות. ודאי שכאשר מדובר בקרן המטבע הבינלאומית, שלא פעם אף קוראת לקצץ בסובסידיות ממשלתיות.

רויטרס

במדינות אסיה, הציפייה הזאת מהממשלות אינה מפתיעה. חלק מהשווקים, בוודאי סין, מובלים על ידי ממשלות, לכן אין זה מוזר לצפות מהן לפתור בעיות שמחוללים השווקים. במדינות המפותחות, לעומת זאת, השאלה סבוכה יותר. היושבים באולמות הוועידה הם אנשים משגשגים כלכלית והם פטריוטים גדולים של כוחות השוק, עד לרגע שכלכלת השוק מכה גם בהם. אז הם מצפים לסיוע ממשלתי, כפי שראינו בשנים האחרונות בארה"ב ואירופה. האידיאולוגיה של כלכלת שוק מחזיקה מים כל עוד השווקים עובדים ומייצרים רווחים.

מוחמד אל עריאן, לשעבר מנכ"ל פימקו וכיום היועץ הכלכלי הראשי של אליאנס, חברת השירותים הפיננסיים הגרמנית, הוא אומן של ניסוחים חלקלקים שנשמעים כאן תמיד טוב: "ממשלה צריכה אסטרטגיית התקפה ואסטרטגיית הגנה. הראשונה נועדה לעודד ולייצר תנאים לצמיחה ויוזמה. השנייה נועדה לטפל בבעיות כשמשהו משתבש".

הוא אמר את הדברים בדיון שנערך על עתידה של המערכת הפיננסית באסיה. המדינות באסיה ידועות כבתי החרושת של העולם, והפוקוס שלהן בעבר היה בתחום היצרני. אלא שההתפתחות הכלכלית המואצת בהן בשני העשורים האחרונים מחייבת גם התפתחות מקבילה של השירותים הפיננסיים ועמידה בסטנדרטים מערביים של שקיפות ודיווח. לא שהמוסדות הפיננסיים המערביים הם מופת של ניהול, אבל כך הוגדר הדיון הזה.

הטכנולוגיה - אחד המפתחות לצמיחה

אם החלום הישראלי הוא למכור פריט אחד לכל סיני, נראה שכדאי לעדכן אותו. הסינים בפרט והאסייתים בכלל לא צריכים מוצרים. הם מעדיפים לייצר ולמכור, ופחות לצרוך. על פי נתונים שנמסרו כאן, 30% מהתוצר העולמי מקורו במדינות אסיה, אך הן אחראיות רק ל–20% מהצריכה העולמית. אל עריאן אמר על הפער הזה שכדי לגשר עליו נדרשים שני דברים: כוח קנייה ורצון לצרוך. לדבריו, כוח הקנייה קיים, והשאלה היא מה יגרום לצרכנים לרצות לצרוך. התשובה שלו חד־משמעית: "כשאנשים בטוחים יותר בכלכלה שלהם - הם מוכנים לצרוך יותר. צריך להבטיח את ביטחונם בכלכלות שלהם".

איך עושים זאת בדיוק? אחד הדוברים, מולימאן הדאד, המשמש יו"ר רשות השירותים הפיננסיים באינדונזיה, טען שהגופים הפיננסיים באסיה זקוקים לממשל תאגידי ושקיפות טובים יותר, כדי לחזק את ביטחונם של המשקיעים שם בהחלטות ההשקעה שלהם. הוא סיפר שבמדינתו חל זינוק חד ברכישות שירותי ביטוח בחמש השנים האחרונות, וזוהי עדות לעלייה באיכות החיים - פתאום יש לאנשים מה לאבד ועבור מה לחסוך לעתיד.

רויטרס

לדברי הדאד, הטכנולוגיה, ובעיקר זו הסלולרית, היא אחד המפתחות לצמיחה מכלילה ולפיתוח שירותים פיננסיים, משום שהיא מספקת נגישות לעסקים קטנים באזורים נידחים. אמנם מדובר באנשים עניים, אך לדבריו זה לא מעורר דאגה, משום "שלאנשים עניים יש מוסר תשלומים טוב יותר מלאנשים עשירים".

בשנה שעברה עמדה הוועידה בסימן היעד של הבנק העולמי לצמצום העוני בעולם. איכשהו, השנה התעסקו בזה פחות. אולי משום שמה שמעסיק כרגע את אפריקה זה לא העוני אלא מגיפת האבולה.

מנכ"ל הבנק העולמי, ג'ים יונג קים, דיבר על חשיבות הסחר העולמי כמפתח לקידום הכלכלות העניות, וציין כי מדינות קטנות הן מוטות סחר בינלאומי יותר ממדינות גדולות. לדבריו, שיעור העוני בסין ירד בעשרות אחוזים מתחילת שנות ה–80 הודות לסחר העולמי.

קים, קוריאני במוצאו, ביקר באחרונה בסין ונפש עם מנהלי עליבאבא, ענקית המסחר האינטרנטי שהונפקה באחרונה בוול סטריט לפי שווי של 168 מיליארד דולר. קים חזר משם אחוז התפעלות. הוא תיאר את המיזם כמחולל הזדמנויות של ממש לעניים באזורים הנידחים של סין, שפתאום מצליחים למכור את תוצרתם לעשירים בערים הגדולות. הוא ציין כי עליבאבא יצרה מקומות עבודה בלתי צפויים של מערכות הפצה מקומיות בסין, שנועדו לשנע את המוצרים שהחברה מספקת לכל מקום בסין - מה ששירותי הדואר הממשלתיים לא הצליחו לעשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#