הנוסחה הוותיקה נסדקת: אם תלמדו - כמה באמת תרוויחו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנוסחה הוותיקה נסדקת: אם תלמדו - כמה באמת תרוויחו?

נתוני דו"ח OECD האחרון מראים שרמת ההשכלה עדיין משפיעה מאוד על יכולת ההשתכרות - אבל גם שהנוסחה הוותיקה הולכת ונסדקת ■ האם הכשרה מקצועית היא הפתרון?

20תגובות

סיפורי הצלחה של אנשים שנשרו מהלימודים באוניברסיטה, כמו אלה של סטיב ג'ובס, ביל גייטס ומארק צוקרברג, גורמים לצעירים רבים לחשוב שבעזרת כישרון ותעוזה הם יכולים לעשות קיצור דרך ולוותר כמותם על לימודים אקדמיים, אבל גייטס וצוקרברג הם בדיוק היוצאים מן הכלל שאינם מעידים על דבר. ברוב המקרים, כדי להשיג קריירה טובה ושכר נאה צריך גם השכלה אקדמית - כך לפחות עולה מנתונים שפירסם בחודש שעבר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), שבו חברה גם ישראל.

מנתוני הארגון עולה שהלימודים משתלמים - 30% מהמבוגרים בעלי השכלה אקדמית ב–OECD מרוויחים פי שניים מהשכר החציוני, בקירוב. השכלה גבוהה לא מעניקה להם רק שכר גבוה יותר, אלא גם תעודת ביטוח משכר נמוך ומאבטלה. מהנתונים עולה כי רק כ–10% מהאקדמאים במדינות OECD משתכרים בקטגוריית השכר הנמוך ביותר. בנוסף, במדינות המפותחות אקדמאים משתכרים 70% יותר ממי שסיימו בית ספר תיכון בלבד, שבעצמם משתכרים 20% יותר מאלה שלא סיימו תיכון.

גם הגיל משפיע משמעותית על השכר, וכאן אין בשורות טובות לצעירים. אף ש–50% מבני 15–24 במדינות OECD עובדים ומשתכרים, העלייה בשכר בהתאם לרמת ההשכלה תקפה בעיקר לעובדים מבוגרים יותר. הפער בין יתרון השכר של צעירים ומבוגרים אקדמאים מגיע ל–35%, לטובת המבוגרים. ייתכן שהתועלת הכלכלית של הצעירים מהתואר תגיע בעיקר כשיתבגרו ויצברו ותק בעבודה.

יותר מ–80% מהמשכילים מועסקים

ישראלים בני 25–34 בעלי השכלה אקדמית אמנם מרוויחים 23% יותר מצעירים בעלי השכלה תיכונית, אך הפערים במדינות OECD גדולים בהרבה. ברוב מדינות הארגון ההשכלה האקדמית משתלמת יותר, וצעירים אקדמאים מרוויחים בממוצע 40% יותר מצעירים בעלי השכלה תיכונית. גם בקרב המבוגרים, בני 55–64, הפערים במדינות OECD לטובת האקדמאים גדולים יותר: בישראל אקדמאים מבוגרים מרוויחים 51% יותר, לעומת 76% יותר ב–OECD.

רמת השכלה נמוכה לא מובילה רק לשכר נמוך יותר. במקרה הגרוע יותר היא מובילה לאבטלה. שיעור התעסוקה הממוצע בקרב בעלי השכלה גבוהה במדינות OECD גבוה מ–80%, בהשוואה ל–70% בלבד בקרב בעלי השכלה תיכונית או בוגרי לימודי תעודה, ופחות מ–60% בקרב מי שלא סיימו תיכון. בישראל שיעור האבטלה בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הוא 10.2%, אצל בעלי השכלה תיכונית הוא 7.1% ובקרב אקדמאים 4.2%.

כל זה נשמע נהדר. מי שלומד מועסק יותר, מרוויח יותר ומצליח יותר. אבל לא כדאי להסתנוור מהנתונים. ההשכלה אמנם חשובה מאוד ליכולת ההשתכרות, אבל בישראל - יותר מאשר במדינות המערב - כדי להשיג השכלה טובה נדרשת מראש יכולת כלכלית. הפערים בין תלמידי ישראל, שמתבססים בין היתר על מצבם הכלכלי, הם מהגבוהים בעולם. במבחני פיז"ה במתמטיקה, שנערכו ב–2012, הפערים בציונים בין תלמידי ישראל היו במקום השני מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן. גם הקבלה לתוכנית לימודים מתגמלת באוניברסיטאות בישראל תלויה לרוב בציון פסיכומטרי גבוה, שהסיכויים לקבלו גבוהים יותר אצל גברים אשכנזים, או ממוצא אנגלו־סכסי, שגרים באזור המרכז והשרון.

"הדור האבוד" 
עושה עלייה

בשנים האחרונות אפשר לראות בכל העולם כיצד ההשכלה הגבוהה מבטיחה פחות ופחות את עתידם של הצעירים, במיוחד בהשוואה להוריהם, שעודדו אותם כל כך ללכת ללמוד. את הבעיה ניתן לראות בבירור באירופה, שבה שש שנים לאחר המשבר הכלכלי כמעט אחד מכל ארבעה צעירים מובטל. בפרויקט מיוחד בשנה שעברה ראיין עיתון "ניו יורק טיימס" עשרות צעירים משכילים מרחבי אירופה, שסיפרו כיצד המציאות הכואבת טופחת על פניהם שוב ושוב.

הם מכונים "הדור האבוד", ועוזבים את ארצותיהם כדי לחפש פרנסה בצפון היבשת. אחרים נאלצים לחזור לגור עם הוריהם ולעבוד בעסק המשפחתי, ויש גם מי שמתפשרים ובוחרים לעבוד בשכר נמוך או במשרה חלקית שאינה קשורה כלל למקצוע שלמדו. אחת המרואיינות בכתבה, אלבה מנדז, צעירה ממדריד בעלת תואר שני בסוציולוגיה, התראיינה כמה דקות לפני שנכנסה לראיון עבודה למשרת קופאית בסופרמרקט.

כלכלנים העניקו לצעירים אלה את הכינוי NEET - צעירים שאינם מועסקים אך גם אינם במסגרת של השכלה או הכשרה מקצועית - והקבוצה הזאת הולכת ומתרחבת. נכון לסוף 2013 חיו באירופה 14 מיליון צעירים, שאינם מועסקים אך אינם במסגרת של השכלה או הכשרה מקצועית, שעולים למדינות האיחוד האירופי 153 מיליארד אירו בשנה בכספי רווחה ואובדן תפוקה, כך על פי סוכנות Eurofound של האיחוד..

יכול מאוד להיות ש"הדור האבוד" כבר בדרך לישראל. כשמשווים בין שיעורי האבטלה בקרב צעירים ומבוגרים, רואים פערים לרעת הצעירים: בקרב צעירים (בני 34-25) 13.8% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית מובטלים, 9% מבעלי השכלה תיכונית ו–5.5% מבעלי השכלה אקדמית. בקרב מבוגרים (בני 64-55) המצב יותר טוב: 8.4% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית מובטלים, 5.5% מקרב בעלי השכלה תיכונית ו-3.4% מקרב בעלי השכלה אקדמית.

דו"ח שפירסמה השנה חברת הייעוץ מקינזי ניתח את הבעיה של אבטלת הצעירים באירופה, ומצא כי מלבד הבעיות הכלכליות במדינות, קיימת בעיה של התאמה בין ההשכלה שרוכשים הצעירים לבין הכישורים שמחפשים המעסיקים. בסקר שערכה החברה באירופה אמרו 27% מהחברות כי השאירו לפחות משרה אחת פנויה כי לא מצאו מועמד בעל כישורים מתאימים.

אחד הפתרונות לבעיה טמון במדיניות שמיישמות כבר כמה מדינות באירופה, הבולטת שבהן היא גרמניה: הכשרה מקצועית, בין אם היא משולבת בלמידה בבתי הספר ובין אם במכללות טכנולוגיות. מערכות כאלה משלבות באופן טבעי בוגרי תיכון בשוק העבודה. מחקרים הראו כי תוכניות הכשרה מניבות תשואות כלכליות טובות על השקעות ציבוריות, וחלק מהמדינות שבהן יש מערכות חזקות כאלה הצליחו לטפל בעזרתן בבעיית אבטלת הצעירים. 75% מבוגרי תיכונים מקצועיים או הכשרות מקצועיות על־תיכוניות במדינות OECD מועסקים - 5% יותר מבעלי השכלה תיכונית רגילה.

לאור אבחנות אלה, כדאי לחזור לדו"ח המיוחד של OECD מאפריל, שהוקדש לחולשתה של ההכשרה המקצועית בישראל, ודירג אותה במקום ה–21 מבין 33 מדינות מבחינת מדיניות ההכשרה המקצועית והחינוך המקצועי. הארגון המליץ להקים גוף לאומי, שמטרתו לשפר ולהרחיב את מערכי ההכשרה המקצועית, כדי לטפל במחסור הצפוי של ישראל בעובדים מקצועיים בתחומי התעשייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#