לא רק יוקר המחיה: למה רוב הישראלים רוצים רילוקיישן?

סקר עולמי שערכו חברת הייעוץ BCG, רשת גיוס העובדים The Network ופורטל דרושים מגלה מהו יעד הרילוקיישן המועדף על הישראלים ומה באמת גורם להם לרצות לעבור לעבוד בחו"ל - המצב הביטחוני או פשוט חיפוש אחר עתיד טוב יותר

רונית דומקה
רונית דומקה
רונית דומקה
רונית דומקה

 עם הידרדרות המצב הביטחוני ועליית יוקר המחיה, נדמה כי יותר ויותר צעירים מעדיפים לעזוב את ישראל או אפילו לעבור לעבוד לתקופה קצרה בניו יורק, בברלין או בסינגפור. ואולם מתברר כי רילוקיישן הוא מונח פופולרי לא רק בישראל. בכל העולם אנשים שמחפשים הזדמנויות תעסוקה חדשות, שוקלים מעבר לחו"ל.

בסקר עולמי שערכו חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) ורשת גיוס העובדים The Network, המיוצגת בישראל על ידי פורטל דרושים, הביעו 64% מהנשאלים בכל העולם נכונות לעבור לעבוד במדינה אחרת. בישראל השיעור הזה מעט גבוה יותר. 72% מהנשאלים בסקר — שערך בישראל הלוח המקוון פורטל דרושים — הביעו נכונות לרילוקיישן.

אז מה באמת גורם לישראלים לרצות לעבור לעבוד בחו"ל? האם זהו המצב הביטחוני או פשוט חיפוש אחר עתיד טוב יותר? בניגוד לנשאלים בכל העולם, שציינו את הרחבת האופקים והחוויה החדשה כסיבות העיקריות, נראה כי אצל הישראלים הצד המעשי הוא השולט.

הסיבה הראשונה שציינו הישראלים (68%) היתה הצעת עבודה אטרקטיבית יותר מזו שהיו מקבלים בישראל, ורק אחריה צוינה כסיבה עיקרית ההזדמנות להרחיב אופקים (61%). שיפור רמת החיים היה במקום השלישי, עם 60%. הסיבה הרביעית שציינו הישראלים היתה רכישת ניסיון תעסוקתי (58%), ואחריה שיפור הזדמנויות התעסוקה (56%). מעבר למערכת חינוך טובה יותר היתה הסיבה שציינו הישראלים במקום העשירי, בדומה לנשאלים בכל העולם.

הישראלים גם מתעניינים הרבה יותר מעמיתיהם בכל העולם בתוכן העבודה עצמה. בעוד שעובדים בכל העולם ציינו את ההערכה לעבודתם, היחסים עם העמיתים והאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים כגורמים החשובים להם ביותר במקום העבודה, הישראלים ציינו גורמים כמו עבודה בעלת תוכן מעניין ומשימות מאתגרות. עם זאת, הדבר החשוב ביותר לישראלים הוא יחסים טובים עם הבוס.

המחקר של BCG ניסה בעצם להבין את כוח העבודה הגלובלי של ימינו — מהציפיות ממקום העבודה ועד לגורמים שמושכים אנשים לעבוד במדינה אחרת. יותר מ–200 אלף איש מ–189 מדינות השתתפו בסקר, שנערך בין 29 באפריל ל–10 ביוני השנה. בישראל השתתפו בסקר רק 300 איש.

הנכונות לרילוקיישן היתה כמובן גבוהה במדינות מסוימות יותר מאשר באחרות, אך בכולן, מי שבולטים ברצון שלהם להתנסות בעבודה במדינה אחרת, הם הצעירים. במדינות מתפתחות או מדינות שחוות אי־יציבות פוליטית, ישנה נכונות גבוהה יותר לעבור לעבוד במדינה אחרת. כך למשל, 97% מהפקיסטנים בסקר הביעו רצון לעבוד בחו"ל.

עם זאת, יש גם מדינות יציבות שתושביהן מעוניינים לעבור לעבוד בחו"ל, כמו הולנד, שבה 94% מהנשאלים הודו כי היו שוקלים לעזוב את ארצם בשביל עבודה, או למשל, צרפת. בארה"ב, בגרמניה ובבריטניה, הנכונות לעזוב למדינה אחרת לצורך עבודה היתה נמוכה יחסית.

כמובן שלא כל אחד מחליט ביום בהיר לעלות על מטוס ולחפש את מזלו במדינה אחרת. הסבירות של בעלי מקצועות טכניים והנדסיים לרצות לעבור לעבוד בחו"ל גבוהה יותר — כמעט 70% מהמהנדסים שהשתתפו בסקר בכל העולם ציינו זאת. בעולם יש ביקוש רב לעובדים מקצועיים בתחומים אלה, ורבים שואפים לעבור לעבוד במרכזים המובילים בעולם, כמו עמק הסיליקון בקליפורניה או מרכז ההיי־טק המתהווה של לונדון. המקצועות בעלי הסבירות הנמוכה ביותר למעבר הם רפואה ועבודה סוציאלית. רק כמחצית מהעובדים בתחום זה אמרו כי היו שוקלים לעבור לעבוד בחו"ל.

היעד המבוקש ביותר לרילוקיישן בקרב עובדים בכל העולם הוא ארה"ב, ואחריו בריטניה וקנדה. היעד הרביעי המבוקש ביותר הוא גרמניה, ואחריו שווייץ, צרפת, אוסטרליה, ספרד, איטליה ושוודיה. על אף עלייתן של מדינות מזרח אסיה, המדינות באזור עדיין אינן בין היעדים המבוקשים ביותר — בעיקר בגלל מחסום השפה. גם הישראלים דירגו את היעדים המועדפים עליהם פחות או יותר באותו סדר. 73% מעדיפים את ארה"ב, ואחריה בריטניה עם 61%.

ארה"ב היא אמנם המדינה המבוקשת ביותר, אך העיר הפופולרית ביותר כמקום עבודה היא דווקא לונדון, ורק אחריה ניו יורק ופריז, לפי הסקר. לצד בחירות כמו סידני (מקום רביעי), ברלין (שישי) וטורונטו (שמיני), נמצאת בין עשר הערים הראשונות גם סינגפור, שנהפכה בשנים האחרונות למרכז עסקי מוביל באסיה.

ישראל כמובן גם מהווה בעצמה יעד למהגרי עבודה. המדינות שבהן הכי הרבה אנשים הביעו עניין בהגירה לישראל היו הונדורס וגאנה (13% כל אחת), ואחריהן גואטמלה (11%), אוקראינה, צרפת ורוסיה (9% כל אחת). באופן מפתיע, גם באוסטרליה והולנד צוינה ישראל כיעד אפשרי להגירה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ