"הודו אינה סין, אלא דמוקרטיה - לוקח 
זמן לעשות את הזינוק הגדול קדימה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הודו אינה סין, אלא דמוקרטיה - לוקח 
זמן לעשות את הזינוק הגדול קדימה"

סוברמיניאם ראמאדוראי, מהאנשים החזקים בתאגיד טאטא ההודי וסגן יו"ר TCS - חברת ה–IT הגדולה בעולם - מנסה להסביר מדוע הודו מתקשה לזנק כמו סין וברזיל, ופורש את הפילוסופיה העסקית של טאטא: "מה שמגיע מהאנשים צריך לחזור אל האנשים"

תגובות

"הדבר הטוב ביותר עבור ישראלים יהיה אם הרבה יותר מהם יגיעו להודו כדי ללמוד על הזדמנויות כלכליות ולהבין איך העסקים עובדים שם. ההודים יפרשו להם שטיח אדום ויפתחו בפניהם דלתות ואפשרויות" - כך ממליץ לאנשי עסקים מקומיים סוברמיניאם ראמאדוראי, מהאנשים החזקים בתאגיד טאטא ההודי, שביקר בישראל בחודש שעבר במסגרת כנס הסייבר הבינלאומי שנערך זאת השנה הרביעית באוניברסיטת תל אביב.

ראמאדוראי, 68, הוא סגן יו"ר Tata Consultancy Services 
- TCS), ענקית ה-IT העולמית שהצמיחה טאטא, העוסקת בפיתוח ובהטמעת פתרונות תוכנה בתחום ה–IT לארגונים וחברות. כמו כן הוא משמש יועץ מיוחד לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שנבחר לתפקיד במאי השנה.

ב–1996–2009 שימש ראמאדוראי מנכ"ל TCS, שנהפכה באותן שנים לגדולה בעולם בתחומה. ב–2013 מחזור המכירות של TCS הגיע ליותר מ–13 מיליארד דולר, ובאוגוסט היא נהפכה לחברה ההודית הגדולה בבורסת מומבאי, עם שווי שוק של כ–85 מיליארד דולר. כיום פועלת TCS ב-52 מדינות, בהן ישראל, ומעסיקה כ-300 אלף עובדים ברחבי העולם. היא מהווה לא פחות מ-4.5% מהתל"ג של הודו.

מוטי מילרוד

מדוע נראה שלהודו אין את היכולת לעשות את הקפיצה הגדולה קדימה, כמו סין ואפילו ברזיל?

"רוב התרומה של טאטא ו–TCS היא לחו"ל, לא להודו. מבחינה זאת, השוק המקומי עוד צריך להתחזק ולהתבגר. הממשלה היא כיום הצרכן הגדול ביותר של טכנולוגיות מידע, לא המגזר הפרטי, והמסע להטמעת כלכלה טכנולוגית בהודו החל רק בעשר השנים האחרונות. באוניברסיטאות של הודו תחום טכנולוגיות המידע הוא ברמה גבוהה, אך ההתפשטות של השכלת ההיי־טק במדינה מפגרת מאחור.

"אם בוחנים את העשור האחרון, הצמיחה של הודו היתה טובה מאוד, אבל בחמש האחרונות היא נבלמה, בשל בעיות פוליטיות בממשלה הקודמת וגם בשל המשבר הפיננסי העולמי. באחרונה קיבל ראש הממשלה, נרנדרה מודי, מנדט חדש עם מדיניות כלכלית חדשה, שתביא לצמיחה במגזרים חדשים".

מה מבטיח שמודי לא ייקלע בעצמו לבעיות פוליטיות בממשלתו?

"יש לו רוב של יותר משני שלישים בפרלמנט, זה מצב שלא היה ב–30 השנים האחרונות".

מדוע לסין היה קל יותר לעשות את הקפיצה קדימה?

"אנחנו לא סין, אנחנו דמוקרטיה, ובדמוקרטיה צריך לבנות קונצנזוס. זה תהליך שלוקח זמן, יש איזונים ובלמים. עם זאת, במצב הנוכחי אם אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה מ–5.7% ל–8% בתוך כמה שנים, וזה נראה אפשרי. גודל האוכלוסייה והמבנה הדמוגרפי שלה, שכולל צעירים רבים בגילים 18–24, מאפשרים את זה.

"כדי לבנות משק חזק יש צורך בפיתוח כישורים ומיומנויות, וכל מה שעשינו ב-TCS הוא פיתוח כישורים ומיומנויות. פיתחנו סטנדרטים לכל מערכת ההשכלה ואיך אפשר למזג את הדברים בין שוק העבודה למערכת ההשכלה. המטרה של הודו היא להכשיר את הדור הצעיר ב–30 מגזרים בכלכלה".

אתה חושב שאפשר לדמיין את הודו ללא טאטא?

בלומברג

"טאטא אמנם תפסה חלק ניכר מהכלכלה במאה השנים האחרונות, אבל זה לא רק בעסקים, אלא גם בקהילה. הפילוסופיה הבסיסית של טאטא היא בניית אומה באמצעות עסקים, ומה שמגיע מהאנשים צריך לחזור אל האנשים. הפילוסופיה הזאת הוכיחה את עצמה, כי קבוצות עסקים נוספות צעדו באותה הדרך".

יכול להיות שטאטא היא חברה גדולה מדי?

"טאטא אינה חברה הודית בלבד, אלא תאגיד רב־לאומי, שמרבית פעילותו בחו"ל. ב–TCS, למשל, 93% מההכנסות מגיעות מחו"ל, כך שהפעילות של טאטא במשק ההודי אינה כה גדולה, בטח ביחס לסך הפעילות העולמית שלה".

אינך סבור שיש בעיה עם העובדה שאתה משמש יועץ בכיר לראש הממשלה, ובמקביל מכהן בתפקידים בכירים בטאטא? זה בערך כמו שוורן באפט יהיה שר בממשל אובמה.

"אני לא יועץ פוליטי, אלא יועץ כלכלי בתחום פיתוח הכישורים. אני גם לא עומד בראש טאטא, אלא רק סגן נשיא בחברה. מעבר לכך, המפתח והמטרה בתפקיד שלי היא לסייע בבניית האומה, לא לדאוג להטבות לתאגיד כזה או אחר".

לטאטא, כמו לרבים מהתאגידים הגדולים בהודו, קשרים לממשלה. אתה חושב שהיחסים בין הטייקונים לפוליטיקאים קרובים מדי?

"אני לא מתכוון להתייחס לחברות אחרות והקשרים שלהן, אני יכול להגיב על החברה שלנו. אנחנו לא אומרים שקבוצה מסוימת צריכה להיות קרובה לממשלה וקבוצה אחרת לא. קרבה של תאגידים לממשלה מאפשרת לפתח מדיניות וליישם אותה במשק.

"באופן כללי, אני חושב שהמערכות השונות במדינה, ובראשן המגזר העסקי והמגזר הציבורי, צריכות לעבוד ביחד, ואני חושב שהדור הצעיר של המקצוענים בהודו מבין את זה. מעבר לכך, השקיפות בהודו גדולה הרבה יותר כיום מאשר בעבר, וממשיכה להתחזק. כל חברה שרשומה בבורסה נמצאת תחת מעקב רגולטורי ומחויבת לבעלי המניות, כך שאפשר לעקוב אחרי פעילותה".

מה היית מייעץ למנהיגי המדינה לעשות עם בעיית עליית האיסלאם הפונדמנטליסטי, ששולח זרועות גם לעבר הודו?

"אני חושב שטרור הוא מקור לדאגה עבור כל מדינה כיום, והודו לא יוצאת דופן. אנחנו חייבים לראות בו איום עולמי. בדומה לישראל, גם להודו יש איומי טרור בגבולותיה ובמדינות הגובלות בה. הודו היא מדינה חילונית ויש אוכלוסייה גדולה של כל דת בחלקים שונים של המדינה, ואנחנו חייבים להבטיח את שלומן של כל הקבוצות באוכלוסייה ואת חופש הדת. אני לא מודאג מהתפרצות מחודשת של הטרור האיסלאמי, אבל עלינו להיות מוכנים לכך בכל רגע. מבחינה זאת, הקשר עם ישראל חשוב בהיבט של היערכות בלוחמת סייבר והתמודדות טכנולוגית עם איומים ביטחוניים".

"לא מודדים בכסף קרבה ללב ולרוח"

לישראל נכנסה TCS ב–2005, ובין לקוחותיה נכללים בנק לאומי, בנק יהב, טבע, צים וקומברס. פעילות החברה בישראל מונה כיום כ–500 עובדים, חלקם במרכזי פיתוח בחו"ל. בפברואר זכתה TCS במכרז להקמת מערכת ליבה בנקאית בבנק יהב - פרויקט ראשון מסוגו בישראל.

איך היית מסכם את העשור הראשון בישראל?

"יש לנו כיום מעט מאוד הכנסות בישראל, אבל זאת לא המטרה. אנחנו לא מודדים הצלחה בהכנסות ורווח. אנחנו משקיעים במדינה או בחברה כדי ללמוד ממנה, והסיבה שעשינו זאת בישראל היא כדי להקים שיתופי פעולה עם חברות ישראליות. ליפן נכנסנו ב–1982, ואנחנו עדיין יחסית קטנים שם - לוקח זמן לבסס פעילות. בסך הכל, אני חושב שבנינו משוואה מוצלחת עם הישראלים, ואנחנו כאן במסע שהמטרה שלו היא להאיץ בעתיד".

מנכ"ל TCS ישראל, אייל מוסקל, מוסיף כי "בשנים האחרונות, חברות ה–IT ההודיות נהפכות לשחקניות מרכזיות מאוד בעולם הטכנולוגי, בהובלת TCS, ומומחים מעריכים כי כבר בעתיד הקרוב עתידה הודו להפוך לספקית שירותי ה–IT המובילה בעולם".

למה כל כך הרבה ישראלים חשים קרבה מיוחדת להודו?

ראמאדוראי: "אני חושב שתרבות מסורתית צועדת מעבר ליחסים כלכליים. אי־אפשר למדוד במונחים של דולרים קרבה ללב ולרוח - זה מעבר להיבטים פיננסיים. אני חושב שבשתי המדינות יש אנשים שמבינים את החשיבות של זה. אני חושב שגם בהודו וגם בישראל יש רגישות מיוחדת לסבל האנושי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#