עליבאבא בשווי 231 מיליארד דולר - מי הרוויח? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עליבאבא בשווי 231 מיליארד דולר - מי הרוויח?

מניית עליבאבא מזנקת ביום המסחר הראשון שלה בוול סטריט ■ עם המתעשרים נמנים המיליארדרים אלישר אוסמנוב ומסאיושי סון - אבל גם כ-6,000 עובדי עליבאבא

11תגובות

ההנפקה הראשונה לציבור של עליבאבא, ענקית הקמעונות באינטרנט הסינית, לפי שווי של 168 מיליארד דולר, צפויה לספק רווחים אדירים סטייל עמק הסיליקון לאנשים רבים, ולא רק למייסד ג'ק מא ולמקורביו. כ-6,000 אנשים, עובדי עליבאבא כיום ובעבר, כמו גם חברות בנות, החזיקו מניות ששוויין היה 8 מיליארד דולר לפני ההנפקה – וסכום זה מייצג רק חלק קטן מהמניות שחולקו במשך השנים לעובדים. חלקם כבר מכרו אחזקותיהם – בחזרה למייסדים, או למשקיעים, שאף בקרבם צפויים רבים ליהנות מרווח אדיר בהנפקה.

"אתם יכולים לדמיין איזה עושר נוצר בהנפקה?", אמר סנג'אי ורמה, לשעבר סגן נשיא בעליבאבא, שעדיין מחזיק במניות בחברה. "זה מדהים". שווי החברה כעת, לאחר תחילת המסחר, הוא כ-232 מיליארד דולר – יותר מאמזון ואי-ביי – מתחרותיה האמריקאיות – גם יחד. השווי של מא עצמו, שמכר חלק ממניותיו בהנפקה, הוא כ-21.9 מיליארד דולר, לפי נתוני בלומברג. הוא ימשיך להחזיק ב-7.8% מעליבאבא לאחר ההנפקה, לפי מסמכי ההנפקה.

בניגוד להנפקות רבות, עליבאבא לא הגבילה את בעלי המניות שלה ממכירת מניות בהנפקה ולאחריה. הגבלה זו נועדה לרוב למנוע מצב של קריסת המניה זמן קצר לאחר הנפקתה. נראה שבמקרה של עליבאבא זו לא הייתה בעיה. מחיר ההנפקה, שנותר נמוך יחסית – 68 דולר למניה – למרות הערכות כי בשל הביקוש הרב החברה תעלה אותו, לצד הביקוש האדיר – לדברי הברוקרית TD אמריטרייד, יותר ממחצית מפקדונות הקנייה שקיבלה ביום שישי היו למניות עליבאבא – הובילו לזינוק של 45% במחיר המניה בדקות שלאחר תחילת המסחר בה ביום שישי, בטרם התייצבו סביב רמה של כ-90 דולר למניה, עלייה של כ-33%.

בלומברג

האיש העשיר ברוסיה, אלישר אוסמנוב, הוא אחד המתעשרים הגדולים בהנפקה. השווי האישי שלו מוערך ב-16.3 מיליארד דולר, לפי נתוני בלומברג, והוא השקיע בעליבאבא כמה פעמים, בהן פעם אחת ב-2011, כאשר שווי החברה היה כחמישית משווייה בעת ההנפקה. אחזקותיו המדוייקות אינן ידועות, והן התבצעו באמצעות חברת USM הולדינגס שבשליטתו, ודיג'יטל סקיי טכנולוגי'ס (DST), חברה שהקים יורי מילנר ב-2005 ואוסמנוב מחזיק כשליש ממנה. DST, שעשתה גם רווח גדול על הנפקת פייסבוק, השקיעה יחד עם חברות השקעה פרטית נוספות 1.6 מיליארד דולר בעליבאבא ב-2011.

משקיע מיליארדר נוסף בעליבאבא הוא היפני מסאיושי סון, המכונה "מאסא" על ידי מקורביו, והינו מייסד חברת סופטבנק היפנית. סון אמנם לא מכר מניות בהנפקה, אך זה מותיר אותו עדיין עם נתח אדיר בעליבאבא – 34%. ההנפקה הקפיצה את השווי של עליבאבא, ואנליסטים רבים מעריכים כי שווי זה ימשיך לטפס בשבועות הקרובים. ההנפקה הזניקה את מניות סופטבנק ביותר מ-15% בשבוע האחרון, מה שהגדיל את השווי של מסאיושי סון ל-16.6 מיליארד דולר והפך אותו לאיש העשיר ביפן לזמן קצר השבוע - יותר מטדשי ינאי, הבעלים של פאסט ריטייל.

ענקית האינטרנט האמריקאית יאהו צפויה הייתה אף היא לרשום רווח גדול על השקעתה בעליבאבא. יאהו, שהשקיעה בעליבאבא ב-2005, גייסה לפי הערכות יותר מ-9 מיליארד דולר ממכירת 140 מיליון מניות בהנפקה. יאהו הסתכסכה עם עליבאבא לאורך השנים, סכסוך שהוסדר אך ורק כאשר יאהו הסכימה למכור את כל אחזקותיה – 22% - בעת הנפקת עליבאבא. כך שיאהו קיבלה הזרמת מזומנים אדירה, אך איבדה נכס חשוב, שעשוי גם להיות שווה אף יותר בעתיד. מנייתה צונחת בוול סטריט בכ-5%.

מרוויחים נוספים בהנפקה הם הבנקאים. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", 35 הבנקים שניהלו את הנפקת עליבאבא, יחלקו ביניהם 1% מהכנסות ההנפקה – כ-250 מיליון דולר.

אך להנפקה המוני מתעשרים שאינם נמנים עם השמות הגדולים בוול סטריט או עמק הסיליקון. המוני העובדים של עליבאבא המחזיקים במניות אף הם התעשרו – אם ממכירת מניות בהנפקה או על הנייר.

עליבאבא מלמדת את עובדיה לגבי הסיכונים החבויים בעושר פתאומי. בהודעת דואר אלקטרוני מיולי, כתב מא על ההנפקה הצפויה, והזהיר כי הצמיחה המהירה של עליבאבא עשויה להוביל לעליות מחירים בהאנגג'ואו, בדומה להשפעה של מיקרוסופט על סיאטל או פייסבוק על עמק הסיליקון. "לא עבדנו כל כך קשה רק כדי שנהפוך לטוהאו", כתב, בהשתמשו במילת סלנג המתייחסת להמוני העשירים החדשים הגסים של סין.

דבריו לעובדים מהדהדים גם באופן ביצוע ההנפקה. עליבאבא שמה דגש על החשיבות שבמשקיעים מוסדיים גדולים לקראת ההנפקה הראשונה לציבור, מתוך כוונה כי המניות יגיעו לידי משקיעים לטווח ארוך, מה שצפוי לתמוך במחיר המניה. לדברי מקורות לבלומברג, בסופו של דבר, מחצית מהמניות הגיעו ל-25 חשבונות בלבד, מה שעשוי להעיד כי עליבאבא הצליחה במטרתה. 80% מהמניות הגיעו ל-40 חשבונות. מדובר ככל הנראה במשקיעים מוסדיים מהגדולים ביותר, כך שיתכן כי רבים מאיתנו מחזיקים גם במניות עליבאבא בעקיפין. הרעיון בכך הוא יצירת ביקוש מתמשך למניות וכן בסיס משקיעים יציב, משקיעים שאינם מוכרים מניות במהרה.

בסין, התברר כי עליית עליבאבא ומייסדה ג'ק מא היו ארוע מכונן ומחנך עבור דור של סינים צעירים – לא רק כדרך לתהילה, אלא כלקח באינדיבידואליזם יזמי. כיום, אלפי צעירים בסין יוצרים סטארט-אפים משלהם, הודות לחזון של מה שיוכלו לעשות אם יצליחו לעשות את המכה שלהם.

מימיה הראשונים של החברה, בכירים כמו ג'וזף טסאי, כיום סגן יו"ר החברה, היו מקיימים שיחות חברה בנוגע לדברים יסודיים כמו חיסכון והוצאות, כמו גם לגבי אופציות. "ב-2002 ו-2003 דיברנו על חופש הבחירה", אמר סביו קוואן, באותה עת סמנכ"ל התפעול של עליבאבא, לו עדיין יש מניות בחברה. "אנשים שאלו מה זה, ואני אמרתי, שזה כשמתעשרים, ולא צריכים לעבוד למחייתכם יותר. אפשר לבחור להמשיך להגיע לעבוד בעליבאבא, או לפרוש, או לעשות משהו אחר. היה קשה להסביר את הרעיון לאנשים שהרוויחו רק כ-2,000 יואן בחודש", אמר, בהתייחסו לסכום שהיה שווה אז כ-250 דולר.

הכסף של עליבאבא סייע ליצירת רשת חברות אינטרנט בסין. בעשור האחרון, יוצאי עליבאבא סייעו בהקמת 130 חברות אינטרנט – יותר מכל חברה סינית אחרת, לפי Itjuzi.com, אתר העוקב אחר השקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. לפני 3 שנים, לאי ג'י, מנהל מוצר לשעבר בעליבאבא, מכר נתח גדול ממניותיו בחברה, כדי להקים סטארט-אפ בשם WiTown יחד עם 3 עמיתים לשעבר לעבודה. החברה, המנהלת שירותי אינטרנט במרחבים ציבוריים, מעסיקה כמעט 80 עובדים, מרבית בהאנגג'ואו, עיר מושבה של עליבאבא.

האנגג'ואו, עיר בת 6 מיליון נפשות שמסורתית תלויה בענף הייצור, מאמצת כיום את מגזר ההיי-טק. גורמים בממשל הקומוניסטי המקומי מקדמים את העיר כמגנט לסטארט-אפים באמצעות אזורים כלכליים מיוחדים, חממות היי-טק והלוואות זולות ליזמים צעירים. לאי, למשל, גייס 81 אלף דולר עבור החברה שלו, בעזרת כסף ממשקיע 'אנג'ל' והלוואה ללא ריבית מהממשל המקומי. בשנים האחרונות חילק משרד המדע והטכנולוגיה של האנגג'ואו 130 מיליון דולר ל-152 סטארט-אפים, לפי אתר הרשות המקומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#