ענף הפיננסים האסלאמי צומח במהירות - גם במערב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף הפיננסים האסלאמי צומח במהירות - גם במערב

מאמצע שנות ה-70 הבנקאות האסלאמית צמחה לתעשייה גלובלית עם נכסים בשווי של 
2 טריליון דולר ■ בריטניה הנפיקה ביוני אג"ח אסלאמיות ממשלתיות - והביקוש היה עצום

3תגובות

אחרי הקפה של הבוקר ולפני הנאום המרכזי, הגיעה קריאת המואזין מתוך הקוראן: "אלה שלוקחים ריבית לא יוכלו לעמוד, אלא רק כמי שהשטן הדיח אותו לטירוף". אבל מי שנכחו בפורום הכלכלי האסלאמי העולמי לא היו צריכים תזכורת לכך שמוסלמים אמורים להימנע מהלוואה בריבית: תעשייה שלמה המבוססת על הרעיון הזה כבר פורחת.

בחברת הייעוץ וראיית החשבון ארנסט אנד יאנג מעריכים כי נכסי הבנקאות האסלאמיים צמחו בקצב שנתי של 17.6% בין 2009 ל–2013, ויצמחו בקצב ממוצע של 19.7% בשנה עד 2018. ח'אלד הוולדאר מסוכנות דירוג האשראי מודי'ס אמר כי זוהי "שנת ציון דרך" לעולם הפיננסים האסלאמי - שבה נהפך מ"נכס אזוטרי מאוד למשהו הרבה יותר גלובלי".

רוב המוסלמים בעולם אינם מתנזרים מהשקעות קונוונציונליות. אפילו בסעודיה, נכסי הבנקים האסלאמיים מהווים בקושי מחצית מהנכסים הבנקאיים. בעלי חשבונות מוסלמים, מסביר הוולדאר, מתעניינים יותר במוצרים ובשירותים שמציעים הבנקים האסלאמיים מאשר בחוקי השריעה. האמפרי פרסי, שעומד בראש בנק אוף לונדון אנד דה מידל איסט, הפועל כבר שמונה שנים, סבור כי רוב לקוחותיו אינם מגיעים לבנק ממניעים של אדיקות דתית - אלא "פשוט בגלל הערך שמוצע להם".

אף שהעקרונות הפיננסיים האסלאמיים עתיקים כמו הדת עצמה, הבנקים המודרניים לא הציעו מוצרים התואמים את ההלכה האסלאמית עד אמצע שנות ה–70. מאז צמחה הבנקאות האסלאמית לתעשייה גלובלית עם נכסים בסך כ–2 טריליון דולר. רוב הנכסים - כמעט 80%, לפי הבנק המרכזי של מלזיה - מופקדים בבנקים אסלאמיים או בחטיבות האסלאמיות של בנקים רגילים.

בלומברג

שאר הנכסים הפיננסיים הם בצורת סוקוק, התשובה האסלאמית לאיגרת חוב (15%), קרנות השקעה אסלאמיות (4%), ותכאפול - הגרסה האסלאמית לביטוח (1%). ב–2012 איראן היתה אחראית ל–43% מנכסי הבנקאות האסלאמיים. סעודיה (12%) ומלזיה (10%) היו במקומות השני והשלישי, בהתאמה.

משכנתא אסלאמית

הביקוש שנוצר להון האסלאמי הצומח במהירות עודד את יצירתם של מוצרים התואמים את השריעה (הדין הדתי האסלאמי). הבנקים האסלאמיים מציעים מגוון מוצרים, אבל אף אחד מהם לא משלם או גובה ריבית, ואף אחד מהם לא מושקע בדברים שהאסלאם אוסר עליהם (אלכוהול, חזיר, הימורים או פורנוגרפיה).

במשכנתא אסלאמית, למשל, הבנק לא מלווה כסף לרוכש הנכס. הבנק קונה את הנכס, והלקוח יכול לאחר מכן לקנות אותו מהבנק במחיר גבוה יותר בתשלומים (מוראבחה) או לשלם לבנק תשלומים חודשיים המורכבים הן ממחיר הרכישה והן מדמי השכירות - עד שכל הנכס בבעלותו (אג'ארה).

על אותו משקל, המחזיק בסוקוק לא מלווה כסף מבחינה טכנית למנפיק האג"ח. במקום זאת, הוא מחזיק בנתח נומינלי של מה שהכסף הוצא עליו, ומניב הכנסה לא מהריבית - כי אם מהרווח שהנכס הזה יוצר או מתשלומי שכירות של המנפיק. כשחל מועד הפירעון של הסוקוק, המנפיק משיב את הקרן למשקיע באמצעות רכישת הנתח שלו בנכס. הציניקנים יאמרו שאין הרבה הבדל בין שיטות אלה לאג"ח או משכנתא רגילה - שתיהן מספקות הכנסה צפויה לנותן ההון.

אבל נראה שהדמיון הזה לא פוגע באטרקטיביות של מוצרי ההשקעה האסלאמיים. הבנק המרכזי של בחריין הנפיק את הסוקוק הממשלתיות הראשונות שלו ב–2001. בין 2002 ל–2012, צמחו ההנפקות בקצב שנתי ממוצע של 35%, מ–4 מיליארד דולר ל–83 מיליארד דולר - קצב שגימד אפילו את הצמיחה בנכסי הבנקאות האסלאמיים. רוב הסוקוק נקובות במטבע של המדינה המנפיקה ומיועדות למשקיעים מקומיים, אם כי גם ההנפקות הבינלאומיות שלהן צומחות, מ–10% מכלל הסוקוק הממשלתיות שהונפקו ב–2010 ל–20% ב–2014.

מתוך 296 מיליארד דולר שגויסו במצטבר בסוקוק עד יולי 2014, במודי'ס מעריכים כי סוקוק ממשלתיות היוו 36%, כשמלזיה היא המנפיקה המובילה. בריטניה היא המדינה המערבית הראשונה שהנפיקה סוקוק ממשלתיות. למכרז שפירסמה ביוני, שבו הנפיקה סוקוק בשווי 200 מיליון ליש"ט (322 מיליון דולר), נרשמו ביקושים בסך 2.3 מיליארד ליש"ט.

חברות מערביות מתחילות גם הן להשתמש בסוקוק כדי לגייס כסף. בנק סוסייטה ז'נרל הצרפתי ומיצובישי UFJ היפני מתכוננים להנפקות כאלה. גולדמן סאקס שוקל, לפי דיווחים, הנפקת סוקוק של 500 מיליון דולר.

למרות הצמיחה המהירה שנרשמה בשנים האחרונות בתחום המוצרים הפיננסיים האסלאמיים, כל הסימנים מעידים שיש מקום להתרחבות נוספת, הן במדינות אסלאמיות מתפתחות שאין בהן פעילות בנקאית ענפה והן במערב. כפי שניתן היה לראות בהנפקה הבריטית, קיים ביקוש עצום לסוקוק ממשלתיות. הונג קונג ודרום אפריקה צפויות להנפיק החודש סוקוק נקובות בדולר. לוקסמבורג, רוסיה, אוסטרליה, הפיליפינים ודרום קוריאה הביעו אף הן עניין.

כרטיס בלי אשראי

יש גם בעיות. ניסיון של גולדמן סאקס להיכנס לשוק נכשל על רקע טענות כי הסוקוק שהציע לא עמדו בחוקי האסלאם, ואינדונזיה צימצמה הנפקה של סוג סוקוק מסוים בגלל טענות דומות. במלזיה אושר כרטיס אשראי אסלאמי המבוסס על עסקה המכונה "ביע אל עינה", שאנשי דת ערבים ביטלו אותו.

חילוקי דעות מסוג זה עוררו קריאות להנהיג סטנדרטיזציה עולמית בבנקאות האסלאמית, שתובל בידי גופים כמו מועצת השירותים הפיננסיים האסלאמית - הממלאת תפקיד דומה לזה שממלאת מועצת באזל במערכת הבנקאות הקונוונציונלית. אבל היות שלאסלאם אין שום גוף עליון שיכול לאשר את פסיקותיה, תמיד יהיו מחלוקות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#