הצמיחה הכלכלית של ארה"ב יוצאת דופן - אבל הרבה פחות מכפי שזה נראה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצמיחה הכלכלית של ארה"ב יוצאת דופן - אבל הרבה פחות מכפי שזה נראה

בהשוואה ליפן ומדינות גוש היורו, המצב הכלכלי בארה"ב נראה מזהיר ■ פערי התשואות בין האג"ח הממשלתיות קרובים לשיא, האבטלה יורדת והכלכלה ממשיכה לצמוח ■ הבעיה: רבים חושבים שהצמיחה האמריקאית לא מבוססת על יסודות איתנים - ולכן תואט בטווח הארוך

2תגובות

במשך יותר מעשור יפן נתפשה יוצאת הדופן מבין המדינות העשירות. דפלציה, צמיחה אטית ותשואות אג"ח נמוכות - כלכלנים חלוקים בדעותיהם אם בעיותיה של יפן נובעות מאוכלוסייתה המזדקנת, מהמדיניות המוניטרית השמרנית שלה או ממודלים עסקיים מיושנים. בימים אלה אירופה מזכירה את יפן. האינפלציה בגוש היורו מידרדרת, וב–12 החודשים שהסתיימו באוגוסט היא עלתה ב–0.3% בלבד, הצמיחה הכלכלית בשפל של 1% או פחות, והתשואות על אג"ח ממשלתיות ל–10 שנים בגרמניה ובשווייץ נמוכות מ–1%.

אלברט אדוארדס, אסטרטג בענק הפיננסים סוסייטה ז'נרל, מתאר את המצב הכלכלי באירופה "עידן קרח", והוא צופה שכל המדינות העשירות יצטרפו אליו. אם יש יוצאת דופן בעולם העשיר, נראה שזאת ארה"ב.

פער התשואות בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב ושל גרמניה נמצא קרוב לשיאו, מאז השקת היורו. למרות עלייה מאז שיא משבר החובות בגוש היורו, המניות האירופיות נסחרות לפי הערכות שווי נמוכות בהרבה מהמניות בוול סטריט - היחס בין מחירי המניות לרווחי החברות לעשר שנים (CAPE) בגוש היורו הוא 14.7, לפי חברת הייעוץ אבסולוט סטרטג'י ריסרץ'. יחס זה עבור מניות אמריקאיות הוא 25.7, לפי הכלכלן חתן פרס הנובל רוברט שילר, מאוניברסיטת ייל.

לאור ההבדלים האלה עולה השאלה האם ייחודיות אמריקאית זו מבוססת על יסודות בריאים, כמו כלכלה צומחת ודמוגרפיה טובה יותר - או שהכלכלה הגדולה בעולם תיכנע בסופו של דבר תיכנע אף היא ללחצים כמו אירופה ויפן? הסבר חלקי ניתן למצוא בצמיחה של ארה"ב ברבעון השני - בקצב שנתי של 4.2%. גם האבטלה בארה"ב ירדה מהר יותר משצפו מרבית הכלכלנים לפני שנה.

רויטרס

עם זאת, עדיין מוקדם להצהיר כי ארה"ב חזרה לימי הזוהר של שנות ה–90. הנתונים המעודדים לרבעון השני הגיעו בעקבות ירידה מפתיעה בתמ"ג ברבעון הראשון. הירידה באבטלה הסתיימה בין השאר משום שאמריקאים רבים נשרו כליל משוק העבודה - ההשתתפות בכוח העבודה קרובה לשפל מאז שנות ה–70.

בעוד יותר ויותר בני דור ה"בייבי בום" יוצאים לפנסיה, שוק העבודה בארה"ב יתקשה לצמוח באופן משמעותי ללא זינוק בהשתתפות. רוברט גורדון מאוניברסיטת נורתווסטרן צופה כי גם אם הצמיחה בתפוקה תישמר בקצב השנתי שנרשם במרבית 40 השנים האחרונות, 1.3%, הצמיחה העתידית בתמ"ג הריאלי לנפש תהיה 0.9% בלבד. בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) סבורים כי הצמיחה של ארה"ב לטווח הארוך צנחה ל–2% - יותר מאירופה, אבל פחות מצמיחה של 3%–3.5% שנצפתה בעבר.

יש גם כלכלנים אופטימים יותר. בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מעריכים שההתאוששות האמריקאית תימשך עוד חמש שנים (האסטרטגים של הבנק מקווים כי מדד S&P 500, שבאחרונה חצה לראשונה רמה של 2,000 נקודות, יגיע ל–3,000 נקודות). "דינמיקת החוב מציירת תמונה של משקי בית זהירים יותר ומגזר עסקי מנוהל טוב יותר - ושניהם רחוקים משיאי המינוף, המקושרים לרוב בסיכונים לצמיחה המבוססת על מחזור עסקי", כותבים כלכלני הבנק. בין הסיבות לאופטימיות: הצלחתה של ארה"ב בהפקת נפט מפצלי שמן, מה שמפחית את הוצאות האנרגיה שלה.

המניות בוול סטריט טיפסו גבוה מדי

קל להסביר כיצד האיכויות הייחודיות של ארה"ב משפיעות על שוקי האג"ח. האינפלציה בארה"ב גבוהה ב–1.6% מהאינפלציה בגוש היורו, כך שמשקיעים דורשים פיצוי בצורת תשואות גבוהות יותר. במקביל, הבנק הפדרלי מצמצם את רכישות האג"ח שלו - בעוד רבים צופים כי הבנק המרכזי של אירופה (ECB) ייאלץ לנקוט מדיניות של הרחבה כמותית (כלומר, רכישות אג"ח) בהמשך השנה.

אבל האם הפער בשווי המניות אמור להיות כה גדול? יחס CAPE של וול סטריט היה גבוה מרמתו הנוכחית רק שלוש פעמים בעבר: ב–1929, ב–2000 וב–2007. יחס גבוה בין מחירי מניות לרווחי החברות לרוב מקושר לציפיות לצמיחה עתידית מהירה ברווחים. אלא שרווחי החברות בארה"ב קרובים לשיא מאז תקופת מלחמת העולם השנייה, במונחים של אחוזים מהתמ"ג.

בקרב החברות הכלולות במדד S&P 500, הרווח למניה טיפס הרבה יותר מהר מההכנסות. אחת הסיבות לכך היא שחברות השתמשו במזומנים שלהן כדי לקנות בחזרה מניות. אבל המגמה הזאת נבלמת - ברבעון השני הרכישה החוזרת של מניות כבר היתה נמוכה לעומת הרבעון המקביל ב–2013.

בקיצור, לא חייבים להיות פסימיים כמו גורדון כדי להעריך שהצמיחה הכלכלית של ארה"ב בטווח הארוך הואטה. גם לא צריכים להיות דוביים כמו אדוארדס כדי להעריך שהמניות טיפסו גבוה מדי. ארה"ב היא יוצאת דופן - אבל הרבה פחות מכפי שמעידים השווקים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#