ארה"ב מציגה: גידול נוסף בפערים ואפליה גזעית בהכנסות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארה"ב מציגה: גידול נוסף בפערים ואפליה גזעית בהכנסות

סקר שעורך הבנק הפדרלי בארה"ב ועוקב אחרי השינויים במצב הכנסות הצרכנים מגלה כי גם אחרי המשבר הכלכלי והמחאות החברתיות שהוא גרר, העשירים מרוויחים יותר והמשפחות העניות נאלצות, כרגיל, לסבול מירידה מהכנסות

2תגובות

ההתאוששות מהמשבר הכלכלי והמיתון שפגעו בארה"ב החל מ-2008 הגיעה בעיקר לעשירי המדינה – כך עולה מדו"ח עשיר בנתונים סטטיסטיים שהוציא הבנק הפדרלי בארה"ב. הדו"ח על הון הצרכנים (Consumer Finances) מצביע על התרחבות הפערים בארה"ב, על רקע ניסיונות הממשל להגדיל את ההשקעות במשק ולהוסיף מקומות עבודה ועל רקע השיח המתרחב על הגידול באי שוויון בין עשירים לעניים.

לפי הדו"ח, בשלוש השנים בין 2010, אז יצא הדו"ח באחרונה, ועד ל-2013, התמ"ג הריאלי גדל בקצב שנתי ממוצע של 2.1% בעוד שיעור האבטלה ירד מ-9.9% ל-7.5% והאינפלציה השנתית הגיעה בממוצע ל-2.3%. ואולם כותבי הדו"ח מציינים כי "למרות שהמצב הכלכלי השתפר באופן מהותי בין הסקרים שפורסמו ב-2007 וב-2010, ההשפעה על משפחות מרקעים שונים היתה רחוקה מלהיות אחידה".

אם משחקים עם הנתונים הסטטיסטיים, ניתן לראות כי בין 2010 ל-2013 ההכנסה הריאלית הממוצעת של משפחות בארה"ב עלתה ב-4%, אבל מבחינה חציונית ירד השכר ב-5%. כלומר, אולי ההכנסה עלתה, אבל רק למקבלי השכר הגבוה – מה שמשפיע על העלייה בממוצע, אך גורם לירידה החציונית. בחינה של הנתונים בין 2007 ל-2010 מראה כי אז ירדה ההכנסה הממוצעת וההכנסה החציונית.

AP

לפי הדו"ח הכר החציוני בארה"ב הגיע ב-2013 ל-46,700 דולר, לעומת 49 אלף דולר ב-2010. השכר הממוצע הגיע באותו זמן ל-87,200 דולר, לעומת 84,100 דולר ב-2010.

הדו"ח מציין כי הנתונים האלה משקפים חזרה למגמה שהופרה בסקירת הנתונים בין 2007 ל-2010, אז צומצם השכר של העשירון העליון בעקבות המשבר הכלכלי – מה שגרם לירידה גדולה יותר בהכנסה החציונית על פני השכר הממוצע – ובעצם לצמצום מסוים בפערים.

עוד העלה הסקר כי ההכנסות של משפחות מהעשירונים התחתונים המשיכו לרדת בממוצע בין 2010 ל-2013 – בהמשך למגמה מהסקר הקודם שבחן את השינוי בין 2007 ל-2010. דווקא משפחות ממעמד הביניים, כוח הקנייה הצרכני הגדול בארה"ב שנחשב למנוע הכלכלי, לא ראו שינוי מהותי בהכנסות שלהם בין 2010 ל-2013. כלומר, מעמד הביניים, שממוקם בין העשירונים הרביעי לתשיעי לפי הגדרות הבנק הפדרלי, לא הצליח לפצות על הפסדי ההכנסות שנגרמו לו מאז המשבר הכלכלי.

כותבי המחקר מדגישים כי רק משפחות בעשירון העליון הרגישו עלייה ריאלית בהכנסות שלהם. ואולם בבנק מציינים כי רמת ההכנסות הממוצעת והחציונית עוד לא הגיעה לזו שקדמה למשבר הכלכלי.

הסקר גם בחן את השווי, או ההון הכולל, שיש בידי משפחות בארה"ב ומצא כי לא נרשם שינוי גדול בין המצב שהיה ב-2010 ל-2010, לעומת ירידה חדה בשווי הרכוש שנרשם בין 2007 ל-2010. ואולם שיעור הבעלות על בתים ירד בין השנים האלה באופן משמעותי. עוד נראה כי שיעור הבעלות על מניות ירד בין השנים האלה, אך בעיקר למשפחות ממעמד כלכלי נמוך.

בחינה של השינויים בהכנסות לפי מצב ההשכלה מראה כי בין 2010 ל-2013 עלה השכר הממוצע והשכר החציוני לבעלי השכלה גבוהה. למשפחות שבהן המפרנסים היו בעלי תעודת בגרות או פחות מזה, ירד השכר החציוני בין 6% ל-9% והשכר הממוצע ירד בשיעור חד הרבה יותר למי שאין ברשותו תעודת בגרות.

ואולם על רקע הפגנות השחורים שהתפרצו במיזורי בחודש שעבר, ניתן לראות כי קבוצות אוכלוסייה שאינן חלק מההגמוניה הלבנה השולטת בארה"ב, המשיכו לסבול מגידול בפערים גם בין 2010 ל-2013. ההכנסה החציונית של משפחה לבנה בארה"ב ירד מ-2010 ב-1% בלבד ובחינה של ההכנסה הממוצעת מעלה כי באותה תקופה היא עלתה ב-8%. בכל מקרה, השכר הממוצע והחציוני היה גבוה מזה של משפחות לא לבנות או היספניות שבין השנים שבהן נערכו הסקרים חוו ירידה של 9% בשכר הממוצע ו-11% בשכר החציוני.

גם שיעור ההכנסות של 3% העליונים בארה"ב מכלל ההכנסות עלה בין השנים האלה, אך עדיין לא הגיע לרמות השיא של 2007. שיעור ההכנסות של 3% העשירים ביותר בארה"ב הגיע ב-2013 ל-30.5% מכלל ההכנסות של האמריקאים, לעומת 27.7% ב-2010 ו-31.4% ב-2007. השיעור הכולל של ההכנסות של הרבו המכריע של הציבור האמריקאי בין העשירון התחתון לעשירון התשיעי ירד ל-52.7%, או במלים אחרות, העשירים ממשיכים להרוויח הרבה יותר בעוד יתר הציבור האמריקאי מממן את זה.

הדו"ח מראה שגם הסטודנטים בארה"ב מרגישים קשיים גדולים יותר עם עלייה בשיעור ההלוואות שהם לוקחים כדי למממן את הלימודים שלהם. 5.6% מהסטודנטים מחזיקים בהלוואות של יותר מ-100 אלף לדולר, לעומת 0.6% בלבד ב-2001. שיעור הסטודנטים שמחזיקים בהלוואות נמוכות יותר בסכום של פחות מ-25 אלף דולר ירד מ-78.2% ב-2001 ל-64.2% ב-2013.

בניתוח נפרד שערכה בחודש שעבר סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג עלה כי העלייה הזעומה בשכר מאז 2009 בקושי עמדה בקצב האינפלציה, הזעומה אף היא, והשכר הריאלי לשעה טיפס בחצי אחוז בלבד. זוהי הצמיחה החלשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בתקופות התאוששות קודמות, היה הגידול בשכר 9.2% בשלב זה.

משקי בית בחמישון העליון של ארה"ב נהנה מגידול ממוצע של 8,358 דולר בשנה בהכנסותיהם בשנים 2008-2012, לעומת ירידה של 275 דולר בשנה עבור החמישון התחתון, לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה. פערים אלה זכו לניראות מוגברת מאז פירסום ספרו של תומס פיקטי "ההון במאה ה-21". בספרו מתעד פיקטי את הפערים המתרחבים בין העשירים לכל היתר בעולם, תיאור שהצית שיח עולמי על אי-שיוויון ופערי עושר והכנסות.

ההשפעה על הגידול באי שיוויון בארה"ב עשויה להיות מכריעה עבור הצמיחה של ארה"ב. אפילו סוכנות דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (S&P) פירסמה לפני כחודש מחקר שבו נכתב כי "לאחר שבחנו את הנתונים ואת עושר המחקרים בנושא הגענו למסקנה שהרמה הנוכחית של אי השוויון בארה"ב מדכאת את הצמיחה בתמ"ג". נתוני S&P התבססו על נתונים של משרד התקציב של הקונגרס וגופים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית. עוד הוסיפו במחקר הזה כי  "וזאת בתקופה שבה הכלכלה הגדולה בעולם מתקשה להתאושש מהמיתון הגדול והממשלה זקוקה לכספים כדי לתמוך באוכלוסייה המזדקנת".

הפערים הכלכליים הגיעו לרמה קיצונית שיש לשים לב אליה משום שהיא פוגעת בצמיחה, כתבה בת' אן בווינו, הכלכלנית הראשית של S&P לארה"ב. עם זאת, ב-S&P דוחים את טענתו של הכלכלן תומס פיקטי, שקורא להעלאת את המיסוי על העשירים כדי לטפל באי השוויון, ואומרים כי הפיתרון נעוץ בהרחבת הגישה לחינוך.

דווקא הניסיונות להוריד את שיעורי המס הנגבה מהעשירים הותקפו באחרונה, בשל השפעתם המזיקה על הפערים הכלכליים ותרומתם לאי השוויון, לפי פיקטי. בעבר הוא אמר כי "אם בוחנים את תיק ההשקעות של בעלי יכולת או אפילו את רשימות הנכסים של העשירים, למשל רשימת העשירים של 'פורבס', מגלים שהונם של העשירים גדל בקצב של 6%־7% לשנה מזה הרבה זמן. זה קורה גם כיום". לפי פיקטי, הצמיחה לא עומדת בקצב גידול הנכסים של העשירים: "צמיחה של 1%־1.5% אינה מספיקה כדי לקזז את ההשפעה של התשואה על הנכסים על אי השוויון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#