תעשיית הפונדקאות בתאילנד מכניסה למדינה הרבה כסף - אבל גם הרבה סבל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית הפונדקאות בתאילנד מכניסה למדינה הרבה כסף - אבל גם הרבה סבל

במדינה שכבר זכתה לכינוי "הרחם של אסיה", תמורת 10,000 דולר יכולים זוגות חשוכי ילדים לרכוש שירותים מאם פונדקאית, אך בתאילנד גוברים הקולות המתנגדים לתופעה שמסמלת בעיניהם שחיקה מוסרית של המדינה - ומתחילים לרדוף אמהות פונדקאיות

2תגובות

קצת אחרי שהאם הפונדקאית הראשונה מהכפר פאק אוק ילדה, שכניה שמו לב שיש לה מכונית חדשה וראו את השיפוצים הבולטים שהיא עשתה בביתה. המראות האלה עוררו קנאה, שעברה בין בתי העץ, דרך שדות האורז ועד למטעי תמרהינדי. "היתה הרבה התרגשות, ואנשים רבים קינאו", אמרה טונגצ'אן אינצ'אן, בעלת חנות בת 50.

בשנתיים שעברו מאז, הולדת תינוקות עבור זרים - בעיקר זוגות ממדינות עשירות באסיה - נהפכה במהירות לתעשייה משגשגת בקהילות החקלאיות שליד פאק אוק, שנמצא במרחק שש שעות נסיעה מבנגקוק. מקורות רשמיים בתאילנד אומרים שלפחות 24 נשים מתוך כ–13 אלף תושבים באזור נהפכו בתקופה הזו לאמהות פונדקאיות בתשלום. "אם לא הייתי כל כך זקנה, אולי גם אני הייתי עושה את זה", אמרה טונגצ'אן. "זה כפר עני. הכסף שאנחנו מרוויחים ביום - נגמר עד הערב".

הגידול בילודת תינוקות בתאילנד הוא רק אחד מכמה מיזמים מוזרים וטעונים מוסרית, וחלק ממה שהמלעיזים מכנים "עסקים להשכרת רחם" - תחום פרוץ, שהממשל הצבאי במדינה הודיע כי הוא מעוניין לחסום. פונדקאות מסחרית קיימת כבר לפחות עשור בתאילנד. תאילנד היא אחת מהמדינות שמתירות פונדקאות, ואחת משתי מדינות באסיה שנהפכו ליעד עיקרי עבור זוגות ממדינות עשירות באזור, שבהן קיים איסור על פונדקאות מסחרית.

מקורות רשמיים במדינה מעריכים כי מתבצעות מאות לידות של אמהות פונדקאיות בתאילנד בכל שנה, בנוסף לכמה פונדקאיות זרות - בין היתר, כאלה שנשכרות על ידי זוגות סיניים ומגיעות לתאילנד לצורך השתלת עוברים, ואז חוזרות לביתן להמשך ההריון. אבל כמה שערוריות שהתחוללו באחרונה מיקדו חקירות בתעשייה הלא־מפוקחת הזאת, והעלו שאלות אתיות עוד לפני שנקבעו הסנקציות הממשלתיות בעניין.

NYT

בסוף יולי, דיווחו גופי החדשות בתאילנד על זוג אוסטרלי ששילם לאשה כדי שתישא ברחמה תאומים, אך הם חזרו לביתם רק עם אחד מילדיהם והשאירו את האחר מאחור, אחרי שהתברר שהוא לוקה בתסמונת דאון.

התחינות של האם הפונדקאית לעזרה עוררו זעם ציבורי בתאילנד, שלובה עוד יותר אחרי שאביהם הביולוגי של הילדים הגיב לדיווחים במה שניתן לתאר כחוסר רגישות, במקרה הטוב. האב, דיוויד ג'ון פארנל, אמר לתוכנית טלוויזיה אוסטרלית כי הוא היה מעדיף להפסיק את ההריון. "אני לא חושב שאף הורה רוצה בן עם נכות", אמר. הוא הוסיף כי הוא ואשתו ביקשו מהסוכנות בבנגקוק שתיווכה בינם לבין האם הפונדקאית להחזיר להם את הכסף. בתקשורת האוסטרלית הועלו שאלות בנוגע לכשירות של פארנל להיות אב, אחרי שהתגלו מסמכים של בתי משפט שהראו כי הוא נכלא בשנות ה–90 אחרי שהורשע ב–22 סעיפים של התעללות מינית בילדים.

האמהות הפונדקאיות ברחו לבנגקוק

באירוע אחר, פשטה באחרונה המשטרה התאילנדית על מרפאת פונדקאות בבנגקוק, וגילתה מקרה של גבר יפני שהביא לעולם עשרות ילדים, שמספרם המדויק לא ידוע, באמצעות אמהות פונדקאיות - בהפרש של כמה חודשים או שבועות זה מזה. בשבוע שעבר, אמרה רשות השיטור הבינלאומית אינטרפול כי היא החלה לחקור את המניעים והרקע של אותו אדם.

פרשנים קוננו על כך שתאילנד, שמפורסמת בתעשיית הזנות שלה, נהפכה ל"רחם של אסיה", כפי שהגדיר זאת אחד משדרני הטלוויזיה במדינה. אחרים תיארו את הפונדקאות כניצול של החלשים והעניים על ידי זוגות עשירים ממדינות מפותחות יותר. "זה מסמל שחיקה מוסרית", אומרת קייסורן וונגמאני, ראש מחלקת בריאות הציבור בפאק אוק. "זה מראה שהדבר החשוב ביותר לאנשים הוא כסף".

מקורות רשמיים בתאילנד אומרים כי אם פונדקאית מקבלת כ–10,000 דולר עבור הריון מוצלח, וסכום גבוה יותר עבור תאומים - וזאת בתוספת לדמי מחיה חודשיים של 450 דולר ולינה בבנגקוק, שם הן נאלצות או בוחרות להיכנס להריון. במקרי הפונדקאות בסביבות פאק אוק, רוב ההורים המזמינים מגיעים מיפן וממדינות עשירות אחרות באסיה, אומרת קייסורן.

הפונדקאיות, שחלקן עדיין בהריון, ברחו בשבוע שעבר אל האנונימיות של בנגקוק, אחרי שגורמים רשמיים וגדודי התקשורת התאילנדית פשטו על האזור כדי לפרסם את מה שתואר כסקנדל לאומי. הכפר שקט עכשיו, וילדים ותרנגולות מתרוצצים לצד דרכי העפר המתפתלות, ליד קצה של צלע הר תלול המכוסה קני במבוק.

"ללדת אדם זה לא 
כמו להמליט חיה"

התושבים חשים אהדה כלפי הפונדקאיות, וכעס כלפי מה שנראה בעיניהם כציד מכשפות על ידי הרשויות, בעקבות נשים שהשתתפו בפעילות שכלל אינה נחשבת בלתי־חוקית. "אין שום דבר רע בפונדקאות. אפשר לעזור לאנשים שאין להם ילד", אמרה פאקסון תונגדה בת ה–42, שבתה מכרה פעמיים ביציות למרפאת הפריות תמורת כ–1,000 דולר בכל פעם. "אני מבינה את התחושות של אמא שמשתוקקת לילד".

עסקי הפונדקאות בתאילנד הם חלופה זולה לארה"ב - יעד הפונדקאות בתשלום הגדול בעולם - והם תולדה של ניסיון המדינה לקדם את מעמדה כיעד לתיירות רפואית. תעשיית הפונדקאות בתאילנד נהנית גם מהרגולציה בהודו, שאוסרת על זוגות חד־מיניים להשתמש בשירותי אמהות פונדקאיות. הודו היא המדינה האסיאתית הנוספת היחידה שבה הפונדקאות חוקית.

הפונדקאות המסחרית בתאילנד פועלת בתחום חוקי אך אפור. אין חוקים שאוסרים על כך, אך יש כמה מכשולים. החוקים בתאילנד מגדירים אמא כמי שילדה את התינוק. כדי שההורים הביולוגיים יקבלו משמורת על הילד, האם הפונדקאית חייבת לוותר על זכויותיה ההוריות - תהליך שעשוי לגרור מחלוקות משפטיות.

חקירות המשטרה וחוק שמקודם בנושא גרמו לכמה זוגות זרים לחשוש כי לא יוכלו לקחת עמם את התינוקות שנולדו להם בתאילנד מאמהות פונדקאיות. זוג אוסטרלי אחד, שלא הצליח להשלים את האישורים החוקיים לזוג תאומים שנולד לו במדינה ביולי על ידי פונדקאית מקומית, גייס כסף באינטרנט כדי שיוכלו לממן את ההוצאות המשפטיות.

הרשויות באוסטרליה ביקשו מהחונטה הצבאית בתאילנד לאפשר "סידורי מעבר", לפי שייכנס לתוקפו החוק שאוסר על פונדקאות מסחרית. החוק, שאותו מתכוונת החונטה להעביר בקרוב בפרלמנט, המשמש חותמת גומי, יאפשר עדיין פונדקאות, אך ללא תשלום. תיווך לפונדקאות ופרסום פונדקאות ייאסרו.

החונטה לא הסבירה באופן פומבי את ההחלטה שלה, אבל סריאמפורן סאליקופ, שופט בכיר בבית המשפט העליון של תאילנד, אמר כי האיסור נדרש כדי למנוע ניצול של פונדקאיות תאילנדיות. "ללדת אדם זה לא כמו להמליט חיה", הוא אמר לעיתון תאילנדי.

"תאי ראט", העיתון התאילנדי שפירסם ראשון את הסיפור על הילד עם תסמונת דאון, כתב במאמר מערכת כי המטרה של חוק הפונדקאות טובה, אבל סביר להניח שההשפעה שלו רק תכניס את התעשייה למחתרת. "אנשים ימשיכו בפונדקאות באופן בלתי־חוקי ובסתר - מה שעשוי להוביל לסחר בבני אדם ולחטיפות, בניסיון להוציא את הילדים מהמדינה", נכתב בעיתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#