פוליסה נגד חטיפות: הרווח
 של חברות הביטוח מעליית המדינה האיסלאמית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פוליסה נגד חטיפות: הרווח
 של חברות הביטוח מעליית המדינה האיסלאמית

חטיפות תמורת כופר שכיחות יותר ויותר באזורים רוויי לחימה, ומגזר הביטוח מתאים את עצמו כדי להתמודד עם הביקוש לביטוחים עבור עובדים ומתנדבים ■ "עשירית ממקרי החטיפה מדווחים בתקשורת - אנחנו מטפלים ביתר"

3תגובות

כשג'יימס פולי, עיתונאי מלחמה מנוסה, נחטף על ידי ארבעה חמושים בצפון מערב סוריה בנובמבר 2012, הסיכויים לשחרורו בעודו בחיים כבר היו קלושים: הוא היה אמריקאי, ולא היה לו ביטוח. כיום, התשובה לשאלה מי מאלה שנחטפו על ידי לוחמים בזירת מלחמה ישוחררו, תלויה באזרחותם, ואם עבדו עבור מעסיקים עם ביטוח נגד חטיפות.

גבר גרמני בן 27 שנחטף ביוני 2013 על ידי לוחמי המדינה האיסלאמית כשהגיע לסוריה כדי לתת סיוע הומניטרי, שוחרר מוקדם יותר הקיץ, לדברי גורמי ביטחון גרמניים. כדי לשחררו, שולם כופר משמעותי, לפי העיתון הגרמני "די וולט אם זונטאג". משרד החוץ הגרמני הכחיש כי שילם כופר כלשהו.

דרישת הכופר של המדינה האסלאמית תמורת שחרורו של פולי ושני שבויים אמריקאים נוספים - כ–132.5 מיליון דולר, לצד ויתורים פוליטיים של הממשל האמריקאי - לא נענתה. סכום הכופר הגדול נועד להערכת גורמי ביטחון לשלוח מסר לממשלת ארה"ב.

אי־פי

עם התגברות הסיכונים לאזרחים מערביים העובדים ברחבי העולם בשנים האחרונות, התגבש ופרח תחום ביטוח החטיפות לכדי מגזר רשמי עם מחירים מתוקננים, הליכים מסודרים ומתווכים.

חברות נפט, כרייה ואבטחה זרות מתרחבות לאזורים חדשים, ופרמיות הביטוח עולות - מ–50 מיליון דולר לפני עשור, ל–250 מיליון דולר לפחות כיום, להערכת חברת האבטחה הבריטית קונטרול ריסקס. הגידול בנוכחות התקשורתית של הפיראטים הסומליים ושל מקרי חטיפות הקשורים לאביב הערבי, האיץ מגמה זו.

כיום לפחות 75% מחברות פורצ'ן 500 מחזיקות פוליסות ביטוח נגד חטיפות, מעריכים בענף. חברות הביטוח החלו רק לאחרונה להבין את הרווח הפיננסי הפוטנציאלי מביטוח בכירים באזורים מסוכנים ומרוחקים. כפי שציין בכיר בחברת היסקוקס במזכר מ-2009 לבעלי המניות של החברה, "צריך להתקדם לצלילי היריות". יועצים מקווים להפוך את מה שריצ'רד פילון, מתווך בריטי שהיה לשעבר לוחם בכוחות המיוחדים של בריטניה, מכנה "אומנות שחורה", ל"פעילות כמו־אקדמית שקופה יותר".

באזור סאהל באפריקה, בו יש גידול במספר חברות הנפט והכרייה הזרות, וכן במספר עובדי סיוע זרים - לצד גידול בארגוני טרור לא מאורגנים במיוחד שזקוקים לכסף, ניתן לקבל כופר ממוצע של 3.75 מיליון דולר עבור אזרח מערבי. זאת, לפי נתוני חברת AKE גרופ של פילון, חברת אבטחה שאוספת מידע על חטיפות וכופר בעולם. פוליסות ביטוח יכולות לעלות יותר מ–250 אלף דולר בשנה עבור חברות בינלאומיות שפועלות באזורים מסוכנים.

הסיכון המוגבר לחטיפות באזורים מסוימים בעולם פירושו שיותר חברות מעוניינות במוצרי ביטוח. "כ–70% מהן הן חברות כרייה שפועלות במדינות כמו מאלי או ניגריה, ורואות מה קורה בסוריה", אומרת טרייסי תומפסון, חתמית ביטוחי חטיפות, שעזבה באחרונה את עבודתה ב–AIG ופתחה חברת ביטוח חטיפות בסידני.

"מדי חודש נחטפים עשרות בני ערובה"

פוליסת ביטוח החטיפות־תמורת־כופר הראשונה הוצעה על ידי ענקית הביטוח לויד'ס ב–1932, זמן קצר לאחר החטיפה והרצח המתוקשרים של בנו בן 20 החודשים של הטייס האמריקאי צ'רלס לינדברג. אך רק בשנות ה–60 וה–70, לאחר סדרת חטיפות של נשות בנקאים איטלקיים, התפתח התחום מביטוח יוקרה לתעשייה של ממש - ביטוח החטיפות והכופר (K&R).

אך תעשייה זו נותרה נישתית עד 2008, אז החלו הפיראטים הסומלים לזכות בתשומת לב בינלאומית. כיום, הפיראטיות במגמת ירידה בשל אכיפה בינלאומית מוגברת, וחברות הביטוח נכנסות לאזורים חדשים ולא מוכרים, לדברי תומפסון. "הפוליסות שלי אינן נקנות מהמדף", היא מסבירה, "הן תפורות לפי מידה". בנוסף לשכר טרחה שמן, פוליסות הביטוח יכולות להגיע ל–1,500 דולר ליום עבור כל עובד.

אך למרות כל תשומת הלב המוקדשת ל–K&R בשנים האחרונות, המגזר נותר לא שקוף. זהו תחום שבו ממשלות, התאגידים הגדולים בעולם וחברות הביטוח הגמישות בעולם נמצאים באינטראקציה עם פושעים ורוצחים ידועים. ממשלות לעתים קרובות מסרבות לשאת ולתת עם חוטפים חמושים. אם הן מסכימות לכך, הן ודאי לא רוצות לפרסם זאת. לאחר שבני הערובה מושבים הביתה, הצדדים המעורבים בעסקה לרוב חותמים על הסכמי סודיות.

פרטי תשלומי הכופר לרוב נשמרים בסוד. כתוצאה, כמעט דבר אינו ידוע על אופן הפעולה של המגזר, מלבד העובדה שהוא מתודלק על ידי עלייתם של ארגוני טרור חדשים, שמשתמשים בחטיפות זרים מערביים ככלי מימון מרכזי - ובמידה מסוימת מתדלק אותם בחזרה. תחקיר של "ניו יורק טיימס" העלה כי אל קאעדה וארגוני בת שלה הרוויחו לפחות 125 מיליון דולר מתשלומי כופר בחמש השנים האחרונות.

"טיב העסקים של חלק מחברות אלה, בין אם הן עוסקות בנפט או אבטחה, חושף אותן לחטיפות", אומר יאן בוי, מומחה חטיפות והסכמי כופר בחברת קלמנטס וורלדווייד, מבטחת עבור אזרחים לשעבר של ארה"ב. "חברות ביטוח ופתרון משברים פשוט מגיבות לשוק".

חטיפות ודרישות כופר היו בעבר פשע שיוחס לאמריקה הלטינית, אך בחמש השנים האחרונות הן הפכו לעסק כלל עולמי. אפריקה, אסיה והאוקיינוס השקט היו אחראיים ליותר ממחצית מהחטיפות בעולם ב–2013, לפי דו"ח של חברת קונטרול ריסקס. זו עלייה לעומת 18% בלבד ב–2004. בדומה, חטיפות במזרח התיכון זינקו מ–4% מכלל החטיפות בעולם ב–2004, ל–17% בשנה שעברה. החטיפות באמריקה הלטינית צנחו מ–55% מכלל החטיפות ל–23% בלבד.

"אם בכלל, מספר החטיפות צפוי להמשיך לטפס, ואנחנו רואים הרבה יותר מקרים ממה שמדווח בתקשורת", אומרת טרין אוונס, אנליסטית חטיפות עבור AKE גרופ, שמייעצת לחברות ביטוח במקרי חטיפות וכופר. אוונס מנתחת נתונים שהיא מקבלת מצוות קציני האבטחה של החברה, שמנהלים מו"מ מול החוטפים ומחלצים חטופים. הנתונים שלה מראים כי מדי חודש נחטפים עשרות בני ערובה. "כעשירית מהמקרים מדווחים בתקשורת", היא אומרת. "אנחנו מטפלים ביתר".

גם באפריקה, שם הפיראטיות זינקה בשנים האחרונות, מתחיל להיראות שינוי בפיזור הגיאוגרפי של החטיפות. בכף אפריקה, בעבר בירת החטיפות העולמית, נראית צניחה חדה בפעילות הפיראטים כתוצאה מצוות המשימה למלחמה בפיראטיות של נאט"ו, וההסתמכות על שומרים חמושים בחברות הספנות. אך חופי חוף השנהב ואינדונזיה מסוכנים יותר ויותר, לפי דו"ח מהשנה שעברה של חברת האבטחה NYA אינטרנשונל. הדו"ח הראה כי כתריסר ספינות - מרביתן ספינות דיג ומיכליות כימיקלים - על צוותיהן, מוחזקות עם דרישת כופר. ב–2012, חברות שילמו סכום שיא של 40 מיליון דולר ככופר על מיכליות חטופות.

כמו בפוליסות ביטוח, תחומי התמחות כמו ביטוח חטיפות לרוב חווים עליות ומורדות בזמן התפרצויות של מלחמות ואלימות. מכירות של פוליסות החטיפות זינקו בשנים שלאחר פיגועי הטרור במגדלי התאומים ב–11 בספטמבר 2001, וגם לאחר מהפכות האביב הערבי ב–2011. אך אלו הן הערכות של אנליסטים מהמגזר, ואין נתונים פומביים המאשרים מגמה זו.

לקונטרול ריסקס חוזה בלעדי עם היסקוקס, וחומרי הפרסום ללקוחות של החברה מתגאים בעבודה על מקרי חטיפה ביותר מ–120 מדינות מאז שהוקמה ב–1975. קונטרול ריסק מדווחת על גידול של 30% בחטיפות במפרץ גיניאה בשנה שעברה.

עקב חשש להפסדים כבדים כתוצאה מזינוק במספר החטיפות, חברות הביטוח שינו את מדיניותן מאז האביב הערבי, ודורשות כעת פינוי ממדינות מסוכנות, ויצירת תקנות המאפשרות משא ומתן גם במקרים בהם יש דרישה לחילופי בני ערובה או פרסום הצהרה אידיאולוגית, ולא רק כופר כספי.

"אחרי לוב, חברות הביטוח ספגו מהלומה", אומר פילון, המנהל את החטיבה הפלילית של AKE. "חברות הביטוח לא הבינו לעומק את הסיכונים במקומות כאלה". AKE צמחה במהירות בשנתיים האחרונות, וכיום מעסיקה תשעה "מנהלי משברים", שמסייעים ללקוחות לפנות משרדים ולהטיס עובדים הביתה כשהמצב הביטחוני באזורם מחריף. החברה גם מספקת לחברות דו"ח חטיפות חודשי, שבו היא מדרגת על סולם של 1–4 את רמת הסיכון במדינות רוויות הלחימה שבהן עובדים חברות וארגוני סיוע.

על רקע הגידול בסיכונים למערביים שעובדים במקומות המסוכנים ביותר, שינתה היסקוקס את המודל שלה - בנוסף למכירת פוליסות חטיפות באירופה ובבריטניה, פתחה החברה משרדים חדשים באפריקה, לקחה על עצמה לקוחות שפועלים בדלתא של נהר הניז'ר ופעלה לחיתום פוליסות לחברות העובדות בכף אפריקה המסוכנת, תוך שעות ספורות. ההימורים השתלמו. עד סוף מארס, היסקוקס גם יצרה צוות לחימה בטרור משלה, שמאויש על ידי קצינים לשעבר בצבאות בריטניה וצרפת. התוצאה: הכנסות תחום החטיפות והטרור של החברה הגיעו ליותר מ–200 מיליון דולר בשנה מאז 2010. לפני חמש שנים, חברה שביקשה לרכוש ביטוח חטיפות בניגריה נדרשה לשלם כ–10,000 דולר בשנה לכיסוי בסך 5 מיליון דולר. כיום, אותו כיסוי עולה כ–100 אלף דולר.

אז מי משלם את כל הכופר הזה? לארה"ב ולבריטניה מדיניות מחמירה נגד תשלום כופר, אם כי הן לא אוכפות מדיניות זו. אך מדינות רבות, בהן גרמניה, איטליה וצרפת, נשאו ונתנו עם החוטפים להשבת אזרחיהן בביטחה, ותשלומי כופר שולמו — אף שהמדינות מכחישות תשלומים ישירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#