עמק הסיליקון משתלט על פסטיבל ברנינג מן עם מזגנים ושפים אישיים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמק הסיליקון משתלט על פסטיבל ברנינג מן עם מזגנים ושפים אישיים

לפסטיבל, שייפתח בשבוע הבא במדבר בנוואדה, הגיעו בשנים האחרונות יותר ויותר יזמים ומיליארדים מעמק הסיליקון ■ המשתתפים הוותיקים מתלוננים על "בזבזנות וראוותנות שלא ראינו בעבר"

8תגובות

בשבוע הבא ייפתח בנוואדה פסטיבל ברנינג מן, שבו מתכנסים מדי שנה 50 אלף איש במדבר לכמה ימים של מוזיקה, יצירה, סמים ואיש בוער אחד. חדי העין שבין המשתתפים יוכלו לזהות בין שותפיהם לפסטיבל גם כמה פרצופים מוכרים מעמק הסיליקון שחווים את הפסטיבל בצורה קצת שונה מהמשתתפים הרגילים.  

הפסטיבל, שייערך השנה בין 25 באוגוסט ל-1 בספטמבר (ושזכה השנה לראשונה לגרסה ישראלית), נהפך בשנתיים האחרונות למוקד עליה לרגל למיליארדרים מתעשיית ההיי-טק שהפכו אותו לתחרות מי יכול להוציא יותר כסף. בשנים קודמות ניתן היה לראות בין הבאים לברנינג מן את מייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין, וכן את מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס. השנה צפויים להגיע לפסטיבל מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, עובדים מטוויטר, זינגה ואובר, וכמה יזמי הון סיכון.

כדי להבין כמה מגוחכת התחרות הזו בין טייקוני עמק הסיליקון, חשוב להסביר כמה מהעקרונות שעליהם מבוסס ברנינג מן: זהו אירוע ללא מטרות רווח. כל אחד צריך להביא לעצמו מקום לישון (בדרך כלל אוהל), אוכל ובגדים לכל השבוע. אין אינטרנט או קליטה סלולרית. סמים אמנם אינם חוקיים מבחינה טכנית, אך נמצאים בכל מקום. בנוסף, אסור לקנות שום דבר, ובמקום זאת מקדש הפסטיבל מתן מתנות.

התחרות בין אנשי ההיי-טק התפתחה מהצורך לארגן סידורי שינה נוחים. אנשים עברו משינה באוהל לשכירת קרוואנים ולבסוף לבניית מבנים של ממש. "בעבר היו לנו קרוואנים וארוחות מוכנות מראש", סיפר ל"ניו יורק טיימס" אדם שנכח בברנינג מן כחלק מקבוצת יזמים מעמק הסיליקון. "כיום אנחנו משתמשים בשפים הטובים בעולם ואנשים בונים עבורנו אוהלים גדולים שבהם יש מיטות ומיזוג אוויר, הוא סיפר בהתלהבות. "כן! מיזוג אוויר באמצע המדבר".

אי–פי

הקבוצה שלו כללה 100 אנשים מסטארט-אפים מעמק הסיליקון ומהוליווד, כמו גם כמה חברות הון סיכון. ואף שהכניסה לפסטיבל עולה 300 דולר, הוא אמר כי חברי הקבוצה שילמו 25 אלף דולר כל אחד. חלק מהם, בפרט דוגמניות שהוטסו במיוחד מניו יורק, לא חויבו בתשלום, אך בסיכומו של דבר העלות הכוללת של הכניסה לפסטיבל וההתארגנות של הקבוצה היתה גבוהה מ-2 מיליון דולר.

זה כמובן שונה מאוד מהחוויה של האדם הממוצע שמגיע לברנינג מן – שינה באוהלים, תזונה מצומצמת ושירותים סניטריים מוגבלים, אך זה מה שהופך את ברנינג מן לחוויה כה גדולה, שכולם חווים ביחד. או לפחות חוו ביחד, עד עכשיו.

כעת, העשירים מוציאים אלפי דולרים כדי להגיע עם קרונועים יוקרתיים שעליהם בתי שימוש, וישנם מי שנעזרים בשירותיהם של עוזרים אישיים. "כל מי שהגיע לברנינג מן בחמש השנים האחרונות ראה את רמות של הוצאות וראוותנות שלא היו קיימות בעבר", אמר בריאן דוטרי, מחבר הספר “This Is Burning Man". "יש תחושה של 'תראו, העשירים עברו לשכונה שלי'. זו ג'נטריפיקציה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#