הצרות הפוליטיות והכלכליות מבריחות 
את צעירי נפאל לחפש פרנסה מחוץ למדינה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצרות הפוליטיות והכלכליות מבריחות 
את צעירי נפאל לחפש פרנסה מחוץ למדינה

עוני, זיהום אוויר והיעדר אפשרויות תעסוקה מגבירים את ההגירה מנפאל ■ יותר ויותר גברים צעירים עוזבים כיום את המדינה אל המפרץ הפרסי, שם ממתינות להם משרות מפרכות שמסכנות את חייהם ■ עם זאת, הכסף שהם שולחים הביתה בונה בתי ספר ועוזר למשפחותיהם להתקיים

הסעת ארונות קבורה בנמל התעופה הבינלאומי טריבהובאן היתה בעבר עבודה במשרה חלקית. רק כמה ארונות הגיעו בכל שבוע, לא מספיק כדי להבטיח פרנסה בכבוד לנהגי ארונות הקבורה.

כיום, לפחות חמישה ארונות מגיעים מדי יום, עם גופות עטופות בפלסטיק לבן. לכן, ב–2009 עזב דיפנדרה פרסד אצ'ריה את עבודתו כנהג משאית כדי לעבוד במשרה מלאה באחד מהענפים הצומחים הבודדים בנפאל - הובלת גופות של עובדים זרים בחזרה למשפחתם.

אצ'ריה יודע שהעבודה שלו בטוחה. בכל איסוף הוא מנווט את דרכו בין מספר גדל של נשים שמתקהלות בטרמינל ההמראות והמוני גברים נפאלים צעירים וכחושים - חלקם יחזרו למדינה באריזת פלסטיק. "מספר הגופות ממשיך לגדול", אמר, בזמן שהוא ממתין לארון קבורה נוסף. "אנחנו שולחים את המתים לכפרים שלהם ללא עלות. הממשלה משלמת לי על העבודה שלי".

נפאל נמצאת במשבר פוליטי וכלכלי. התקוממות המאואיסטים שנמשכה עשור הסתיימה אמנם ב–2006, אבל המנהיגים הפוליטיים לא הצליחו מאז להגיע להסכמה על חוקה. למרות פוטנציאל אנרגיית מים עצום, חשמל הוא מצרך נדיר כל כך שהוא אינו זמין לאוכלוסייה עד 14 שעות בכל יום. הייצור דועך כבר שנים וכעת אחראי ל-6% מכלכלת המדינה בלבד. העוני בנפאל הוא מגיפה, זיהום האוויר חונק ונתוני הבריאות מזעזעים.

REUTERS

עם מעט משרות מקומיות, צעירי נפאל הגיבו בעזיבה. היקף ההגירה הדהים כלכלנים וממשיך לצמוח: בשנתיים האחרונות הוא טיפס ב-37%. כ–1,500 נפאלים עזבו באופן רשמי במטרה למצוא עבודה בחו"ל מדי יום מאז תחילת 2014, לעומת שישה מדי יום בממוצע ב-1996. אנשים רבים עוד יותר עזבו באופן לא רשמי להודו, אך מאחר שאין ביקורת במעבר הגבול איש אינו יודע את הנתונים המדויקים. כלכלנים ומנהלי כוח אדם בממשלה מעריכים שבעונות מסויימות, כרבע מאוכלוסיית נפאל עובדת מעבר לגבול.

אין מדינה בעולם עם לפחות 10 מיליון תושבים ששיעור גדול יותר מהעושר שלה מגיע מעובדים שמועסקים בחו"ל. נפאל תמיד היתה יעד מבוקש מצד תיירים שלהוטים לראות את ההרים הגבוהים בעולם, אבל עכשיו גם אזרחיה הצעירים מגיעים רק לבקר.

זרם ההון הזר - 25% מהתמ"ג של נפאל לפי נתונים רשמיים ועד 40% לפי נתונים לא רשמיים - משנה שינוי עמוק את כלכלת המדינה ואת תרבותה. שורות של בתי לבנים עומדות כעת היכן שהיו בקתות בוץ. בתי ספר פרטיים משגשגים. היות שהבעלים שלהן עובדים בחו"ל, נשים יוצאות מהבית בתדירות גבוהה יותר, מקבלות יותר החלטות משפחתיות ויולדות פחות תינוקות.

תנאי מחיה עלובים

אבל משרות מפרכות בכוויית, מלזיה, קטאר וסעודיה - היעדים הפופולריים ביותר פרט לשכנה הודו - גרמו למספר מטריד של מקרי מוות. תחקיר שערך העיתון הבריטי "גרדיאן" בשנה שעברה חשף שנפאלים נוצלו כעבדים בקטאר כדי לבנות מתקנים לטורניר גביע העולם ב-2022, ועובדים שחזרו נמצאו כבעלי שיעורים גבוהים יותר של נשיאת נגיף HIV.

עדיין, בעשרות ראיונות, רבים מאלה שחזרו מהמזרח התיכון שיבחו את תנאי העבודה שם, אף שרבים גם התלוננו על תנאי מחיה עלובים והלנות שכר (סקר שפורסם לאחרונה בקרב עובדים זרים נפאלים מצא שרבע מהם חזרו הביתה משום שמעסיקיהם הפרו חוזים).

"לפני שעזבתי לקטאר, אף פעם לא עבדתי עם ציוד כמו חגורות בטיחות או קסדות או נעליים עם עקבי מתכת", אמר קאפלש מנדל, עובד בן 30, ועובדים אחרים הסכימו עמו. "ויש גם חוקי תנועה. אם יהיה את זה גם בנפאל זה יהיה ממש טוב".

ההגירה שינתה את אופיה של קטמנדו, נקודת היציאה עבור מרבית המהגרים הרשומים. בין 2001 ל–2011 גדלה אוכלוסיית העיר ב–61% ל–1.7 מיליון איש, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה ב–14%. מאות אנשים עומדים מדי יום בתור להנפקת דרכונים בארמון המלוכה נרייאנהיטי, הליך ארוך וקשה.

אבל אין מקום שהשתנה כמו מחוז דהאנוסה, אזור כפרי עני לאורך הגבול עם הודו עם שיעור משפחות המהגרים הגבוה במדינה. חלק גדול מהקרקעות מנוצל לשדות אורז, ורתימת שוורים היא עדיין האמצעי השכיח ביותר של חריש.

ג'אנקפור, בירת המחוז, היא מבוך של רחובות מצחינים ומשובשים, כשבאחדים מהם הצטברו הריסות לגובה כה רב שהמקום נראה כמו אזור מלחמה. הכבישים מחוץ לבירה הם דרכי עפר שנדיר לראות מישהו נוסע עליהם במהירות גבוהה מ–25 קמ"ש, ושבסביבתם אנשים עושים את צרכיהם בגלוי בכל שעות היממה.

אבל התקווה הגיעה לדהאנוסה בצורת בתי קבע, מכשירי רדיו וטלוויזיה ובתי ספר טובים. נפתחו גם יותר ברים עבור גברים שפיתחו חיבה לאלכוהול במהלך שהותם בחו"ל.

ב–2007, מדאן דובה פתח את הפנימיה האנגלית סידהרטה, וגבה מחיר של בין 4 ל–8 דולרים בחודש לכל תלמיד. בשבע השנים שחלפו מאז הוא שיפץ מתחם קטן של מבנים מסוידים, וכעת לומדים בו 400 תלמידים. הוא מקווה להמשיך להתרחב. "כמעט כל הכסף שאני מקבל מגיע מאבות ודודים שעובדים בקטאר וסעודיה", אמר בראיון. יש לו 11 מורים והתלמידים שלו עוברים לדום כשהוא נכנס לכיתות הלימוד. "אחר הצהריים טובים, אדוני", שרים התלמידים במקהלה.

פחות ממחצית התושבים הבוגרים של מחוז דהאנוסה יודעים לקרוא, אבל המהגרים במחוז משקיעים הרבה יותר בהשכלה מאשר לא מהגרים, לפי ממצאי מחקר. דאובה אמר שהמטרה שלו היא להכין סטודנטים לעבודות בחו"ל, אף שהוא מעולם לא שקל ללמד ערבית.

כמה רחובות משם, מונסה קהאטון מתגוררת בבית לבנים חצי בנוי שבעלה תיכנן להשלים כשיחזור מסעודיה. אבל הוא מת שם. כעת, אחד משני הבנים שלה עובד בקטאר והשני מחכה לויזה כדי להצטרף אליו, היא אמרה. "אני חוששת מאוד לבני בגלל שאני לא רוצה שהוא ימות שם כמו אביו", אמרה קהאטון. "אבל אנחנו זקוקים לכסף, ואין דרך אחרת להשיג אותו".

המשרות מעבר לגבול אמנם ריסנו את מכת העוני של נפאל, אך הן עלולות ליצור מעגל קסמים שייאלץ יותר ויותר אנשים לעזוב באמצעות שמירה על אינפלציה ושער מטבע מקומי גבוהים, תוך פגיעה בייצור המקומי. היבוא רשם זינוק ורק חלק קטן מהתשתיות הנחוצות לצמיחה המקומית נבנה עד כה. כלכלני פיתוח מודאגים שחבל ההצלה של נפאל עלול לחנוק אותה, באטיות או בפתאומיות.

"אם יקרה משהו במפרץ הפרסי שישליך לרעה על זרם המהגרים, נפאל תתרסק", אמר צ'אנדן ספקוטה, כלכלן בבנק לפיתוח אסיה (ADB). "ולאף אחד ממקבלי ההחלטות, סוכנויות המודיעין או הממשלה - אין מושג קלוש מה אפשר לעשות בנדון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#