הפתרון של קובה לצמיחה: לחזר אחרי רוסיה וסין - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון של קובה לצמיחה: לחזר אחרי רוסיה וסין

ביקוריהם של נשיאי רוסיה וסין בהוואנה מעידים על ניסיונותיה של קובה למשוך השקעות גדולות ולהפחית את התלות בבעלת הברית הקרובה ונצואלה ■ ואולם הידוק היחסים הנוכחי יקשה על קובה להתקרב לארה"ב ולאיחוד האירופי

תגובות

קרליטו, גבר קובני שרירי עם שיער מאפיר, יושב תחת עץ דקל בעיירת המפרץ מריאל, 40 ק"מ מערבית להוואנה, לוגם רום וצופה בספינת משא המפליגה לעבר הקריביים. הוא נזכר כיצד ראה משט של סירות קטנות שיצאו מאותה נקודה ב-1980 בדרכן לפלורידה, כשעליהן אלפי מתנגדי משטר קסטרו.

היתה זו תקופה טעונה מבחינה פוליטית. משאיות של הממשלה הקובנית היו מגיעות לבית הספר שלו עם אספקת ביצים לו ולחבריו כדי שיזרקו על אנשים שמהגרים מהמדינה. עשור וחצי לאחר מכן, לאחר נפילת בריה"מ ב-1989, שקעה כלכלת קובה במשבר. המשאבים היו כה דלים, עד שקרליטו נזכר בחרטה מרה באותן ביצים שזרק. באחרונה חזרו לקובה חלק מאותם "מריאליטוס", כפי שמכונים אלה שעזבו אותה, וקרליטו נדהם מהעושר שצברו. "פעם קראנו להם "טריידורס" (בוגדים). כיום אנחנו קוראים להם "טריידולרס" (מביאי דולרים)", הוא צוחק.

בצדו השני של המפרץ נמצא נמל מכולות שעלותו היתה 900 מיליון דולר. הנמל נבנה בכסף ברזילאי ונחנך בינואר השנה. יש תוכניות לפתח לאורכו אזור כלכלי מיוחד, לפי המודל של מתחמי יצוא משגשגים כמו העיר שנזן, אותה פיתחה סין מ-1980 ואילך. הנמל הוא חלק מחזון קובני שמסתמך פחות על כסף שיעבירו קובנים־אמריקאים כדי לעודד את הכלכלה, ויותר על זרימה של כספי משקיעים זרים.

אבל קרליטו לא ממהר להתלהב. עובדי הבנייה שבנו את הטרמינל למכולות בנמל קיבלו שכר של 10 דולרים בחודש (250 פסו), הוא אומר, כך שהעיירה הענייה טרם נהנתה מפירות הפיתוח. אף לא אחת מ-23 החברות שהגישו בקשה לפעול באזור הכלכלי המיוחד קיבלו אישור. אפילו חואקין אינפנטה בן ה-88, סגן נשיא הארגון הלאומי הקובני לכלכלנים ורואי חשבון - ארגון שידוע באטיותו - קורא להליך אישור מהיר יותר של השקעות. "אנחנו צריכים להיות גמישים יותר ולקחת יותר סיכונים", הוא אומר.

AP

למרות הרפורמות שהביאו שינויים גדולים לקובה דוגמת מסעדות פרטיות, בד אנד ברקפסט וקואופרטיבים, הכלכלה למעשה דרכה במקום. במחצית הראשונה של השנה התמ"ג צמח ב-0.6% בלבד, מה שגרם לממשלה להוריד את תחזית הצמיחה השנתית שלה ל-1.4%. זה נמוך משמעותית מנתוני צמיחה שנתיים של 2.7% בממוצע שנרשמו במדינה מאז שראול קסטרו מונה לנשיא ב-2008.

אין מנופים בשמים

השקעות הן שורש הבעיה. בדו"ח מיולי, שני כלכלנים קובנים, עומאר אברלני וריקרדו טורס, העריכו שהצמיחה בהון התעשייתי של קובה, כמו מיכון ובניינים, נפלה ל-7.8% מהתמ"ג בשנה שעברה. זה שיעור קרוב לרמת שפל של 5.4% שנרשמה ב-1993, כשהכלכלה היתה בצרות צרורות (בדרום אמריקה כולה הנתון גבוה מ-20%). מהקומה ה-20 של מלון הוואנה ליברה המיושן לא רואים מנוף אחד בשמים. "הכלכלה גמורה", אומר דיפלומט שמוצב בהוואנה.

תומכי המשטר טוענים שהרפורמות פשוט זקוקות ליותר זמן. ארגון מחדש למודל מבוסס רווח של ענקיות התעשייה הממשלתיות, כמו מונופול הסוכר, עשוי להיות מהלך מבטיח; אבל הביורוקרטים שמנהלים את אותן ענקיות מגיבים לשינויים באטיות. מבקרי המשטר רואים ברפורמות ליקוי בסיסי. אף שהן אמורות להעניק לאנשים יותר חופש במה שהם קונים ומוכרים, למדינה יש אחיזת חנק בתשומות הנדרשות לעסקים כאלה, כמו זרעים לגידול יבולים, רטבים ותבלינים למסעדות או חלקי חילוף למוניות. הממשלה פשטה על הברחות של מוצרים כאלה בטיסות מסחריות מחו"ל.

דיפלומטים אומרים שצעדים מסוג זה יקשו על קובה לממש את כוונת הממשל למשוך אליה השקעות זרות בסכום של 2.5 מיליארד דולר בשנה. יש הסבורים שענף הפיננסים באי יתכווץ השנה, גם בשל המשפט בארה"ב נגד BNP פאריבה - הבנק הצרפתי שהפר את הסנקציות האמריקאיות על סחר עם קובה.

הצעות על בסיס
 של פוליטיקה

בשל המצב, העוקבים אחרי הנעשה בקובה הקדישו תשומת לב רבה לביקורים של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, בשבועות האחרונים. אף ששני האישים לא הציעו השקעות קונקרטיות משמעותיות בקובה, הם סיפקו הזדמנות למשטרו של קסטרו להתחיל להפחית את התלות שלו בבת הברית הקרובה ביותר - ונצואלה, שהממשלה הפרו-קובנית שלה נקלעה לאי-יציבות כלכלית השנה. "אנחנו חייבים לגוון ולא לסמוך על שותף אחד בלבד", אומר אינפנטה. הוא מקווה שפירוש הדבר הוא יותר השקעות סיניות ורוסיות.

נציג זר אחד אומר שהמשטר הקובני גם מעדיף השקעות כאלה על הון מערבי, משום שהוא אינו תופש את סין או רוסיה כ"סוס טרויאני" שחותר לשינוי המשטר. כלכלן קובני רואה הקבלות מוזרות לתנאים המיוחדים שהוצעו לבריה"מ במלחמה הקרה. "המנטליות של מקבלי ההחלטות היא לדבר עם רוסיה, לדבר עם סין, ולתת להן הצעות על בסיס של פוליטיקה", הוא אומר. "אבל זאת אותה מנטליות שהיתה לנו בעבר…וזה לא סייע יותר מדי ליעילות".

החיזור של קובה אחרי רוסיה בולט במיוחד: יום אחרי שטיסת MH17 של מלזיה איירליינס הופלה, פידל קסטרו האשים בפומבי את ממשלת אוקראינה כאחראית לאסון. עמדה פרו־רוסית גלויה כל כך בעניין אוקראינה עלולה לחבל במגעים הפוליטיים שהחלו השנה בין קובה לאיחוד האירופי, אומרים דיפלומטים. היא גם מקשה על נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לשפר את היחסים בין קובה לארה"ב, שלא לדבר על בחינת סיום אמברגו הסחר ההרסני בן 54 השנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#