הקריאות להחרים מוצרים מישראל מתרבות - ואפליקציות חרם צוברות תאוצה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקריאות להחרים מוצרים מישראל מתרבות - ואפליקציות חרם צוברות תאוצה

בכל העולם נשמעות קריאות להחרים מוצרים ישראלים על רקע הלחימה בעזה - וחברות כמו סטארבקס וגרניה נאלצו להכחיש שהן תורמות לצה"ל ■ קריאה להחרים גם חברות שפועלות בישראל כמו קוקה קולה ומקדונלד'ס

25תגובות

הקריאות להחרמת מוצרים מתוצרת ישראל והפגנות מול חנויות בכל העולם המוכרות מוצרים של חברות ישראליות התרבו בחודש האחרון על רקע מבצע "צוק איתן". ואולם עדיין קשה לדעת כמה צרכנים באמת נקטו עמדה והפסיקו לקנות תוצרת ישראלית.

אחד המדדים שבכל זאת מעידים על התגברות החרם הוא הזינוק שחל במספר ההורדות של האפליקציה Buycott, שמזהה מוצרים מתוצרת ישראל. האפליקציה, שהשיק בשנה שעברה יזם מקליפורניה, נועדה לזהות מוצרים של חברות או גופים שנויים במחלוקת – לאו דווקא מישראל - כדי שהצרכנים יידעו להחרים אותם. בשבועות האחרונים נרשם זינוק במספר ההורדות של האפליקציה, והוקמה בה מספר קבוצות נגד ישראל, שהבולטת שבהן היא "Long love Palestine, boycott Israel" שהקים נער בריטי. קבוצה נוספת היא "Avoid Israeli Settlement Products". לשתי הקבוצות ביחד יש יותר מ-350 אלף תומכים.

אפליקציה אחרת ששמה "Boycott Israel", ושנועדה "לעורר מודעות לחברות שנוסדו בעזרת הון ישראלי או עוזרות לישראל להרוג אלפי אנשים חפים מפשע בפלסטין ולהחרים את מוצריהן" - לפי התיאור בעמוד האפליקציה - זכתה לכמה עשרות אלפי הורדות בלבד. גם קמפיין BDS, שקורא לחרם כלכלה אקדמי ותרבותי על ישראל כבר כמעט עשור, מתכנן להשיק בקרוב אפליקציה דומה.

רויטרס

אף שברשתות החברתיות ישנה התלהמות רבה נגד ישראל וקריאות להחרמת מוצרים ישראליים וחברות הפועלות בישראל, ובייחוד בשטחים, לא דווח עד כה על החרמות נרחבות בקרב צרכנים וחברות במדינות רבות, וישנן חברות שאף הכחישו כי הן מחרימות את ישראל. טסקו למשל, ענקית המרכולים הבריטית, הפסיקה לשווק תמרים מסויימים הנארזים בשטחים, אך הכחישה כי מדובר בחרם על ישראל וציינה כי השינוי התבצע ללא כל קשר בשל שינויים אזוריים.

מאמציהם של הקוראים להחרים את ישראל לא מסתפקים רק בה. באפליקציית Buycott, למשל, בצד מותגים ישראלים כמו חומוס סברה, שפופולרי מאוד בארה"ב, וסודהסטרים, ישנה קריאה להחרים גם חברות שפועלות בישראל או שמוכרות מוצרים ישראלים, כמו מקדונלד'ס, נסטלה ומרקס אנד ספנסר.

קוקה קולה, למשל, ספגה כבר בשבועות הראשונים ללחימה קריאות מוגברות להחרמתה. לפי אתר העיתון TheHindu באנגלית, מספר הולך וגדל של מסעדות במומבאי החלו להחרים מוצרים של קוקה קולה ופפסי, והתעוררו מחאות בקרב מלונות וחנויות. רבים מהם הציבו שלטים הכוללים שמות של מותגים ישראליים, אירופאים ואמריקאיים הפועלים בשטחים. לפי העיתון, גורם באיגוד המלונאים ההודי דיווח כי יותר מאלף מלונות במומבאי הצטרפו למחאה נגד קוקה קולה. "הקריאה להחרמה היא מכיוון שאיננו רוצים לחזק את ידיהם של הורגי האנושיות", נאמר בשלטים. עם זאת, ארווינד שטי, נשיא איגוד המלונות והמסעדות ההודי, אמר כי "אנחנו מגנים את הרג החפים מפשע בעזה, אך איננו מתערבים בנושאים דתיים". בתגובה לדיווח דומה בבלומברג, אמר דובר קוקה-קולה בהודו, קמלש קומאר שרמה, כי "בהתחשב בטיב המקומי של פעילות קוקה-קולה, אנחנו מאמינים כי סוגי פעולות אלה פוגעים בעיקר בכלכלה המקומית, העסקים המקומיים והאזרחים המקומיים".

אי–פי

גם בטורקיה החרמה של קוקה קולה צוברת תאוצה. מוצריה הוסרו ממדפי עסקים רבים, רשויות מקומיות ברחבי טורקיה ובכמה רובעים באיסטנבול הודיעו על חרם, וכך גם שורה של ארגונים. במלזיה נשמעו קריאות להחרים את רשת מקדונלד'ס בטענה כי היא מסייעת לישראל לממן את ההתקפות בעזה, ועובדים בסניפיה בקואלה לומפור דיווחו על הטרדות כלפיהם. הרשת מיהרה לפרסם מודעה בעיתון מקומי שבה נכתב כי אין לה שום קשר "לפעילות פוליטית, אלימות או דיכוי", והבהירה כי חרם נגדה רק יפגע ב-12 אלף עובדיה במלזיה, ש-85% מהם מוסלמים.

גם רשת הקפה האמריקאית סטארבקס נאלצה להתגונן בסוף השבוע, לאחר שהוזכרה באפליקציית Buycott. הרשת, שבראשה עומד המנכ"ל היהודי האוורד שולץ, הודיעה כי אינה תומכת כספית בישראל, בניגוד לטענות הקוראים לחרם, ובהודעה נאמר כי לא הרשת ולא שולץ העבירו מעולם כספים לישראל או לצה"ל.

מותג הטיפוח גרניה ספג אש בשבוע שעבר לאחר פרסום תמונות שבהן נראו חיילות צה"ל עם חבילות של מוצרי החברה שקיבלו. התמונות, שפורסמו בעמוד הפייסבוק של ארגון התמיכה בישראל Stand With Us, עוררו מיד קריאות מכל העולם להחרים גם את גרניה. הפוסט המקורי זכה לעשרות אלפי שיתופים, קריאות להחרמת החברה ואף תמונות של גולשים וגולשות משליכים את המוצרים שלה לפח. החברה מיהרה להבהיר כי לא היה לה קשר ליוזמת החבילות. "גרניה מעודדת שלום והרמוניה ויש לה מדיניות ברורה של אי התערבות בקונפליקטים ובעניינים פוליטיים", נכתב בהודעה. "התרומה של 500 מוצרים היתה חלק מיוזמה של קמעונאים מקומיים. אנחנו מתנצלים בפני כל מי שנפגע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#